חוק לצמצום השימוש במזומן - שאלות ותשובות

בהתאם להגבלות ב"חוק לצמצום השימוש במזומן" חל איסור על תשלום/קבלת צ'ק בלי שפרטי המוטב נקובים על גבי הצ'ק כאשר מוסר הצ'ק ו/או מקבל הצ'ק הוא עוסק;

כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים האיסור לקבל או לתת צ'ק ללא פרטי המוטב חל על תשלום בצ'קים שסכומם גבוה מ- 5,000 ש"ח.

בצ'ק שאדם פרטי נותן לעוסק (בכל סכום): חובה לרשום את שם העוסק כנפרע  (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב) .

בצ'ק שאדם פרטי מקבל מעוסק: החוק מגביל רק לגבי צ'קים בסכום שמעל 5,000 ₪.  בצ'ק מעל סכום זה, האדם הפרטי רשאי  לקבל צ'ק רק כאשר שמו נקוב בצ'ק כמקבל (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב).​

בהתאם לחוק צמצום השימוש במזומן– אדם פרטי יכול להעניק "צ'ק פתוח" (כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על הצ'ק) לאדם פרטי אחר עד לסכום של 5,000 ₪ לכל היותר. על-כן, אין בעיה לקבל את הצ'ק באירוע.​

בהתאם לחוק צמצום השימוש במזומן– אדם פרטי יכול להעניק "צ'ק פתוח" (כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על הצ'ק) לאדם פרטי אחר עד לסכום של 5,000 ₪ לכל היותר. על-כן, חובה לרשום את שם המוטב בצ'ק ואסור להשאיר אותו "פתוח".​

בהתאם לחוק צמצום השימוש במזומן– חל איסור לתת/לקבל "צ'ק פתוח" (כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על הצ'ק) כאשר עוסק הינו צד לעסקה. על-כן, חובה לרשום את שם המוטב בצ'ק ואסור להשאיר אותו "פתוח". לחילופין, ניתן לתת את הצ'ק לעוסק שיחתים את חותמת החברה כמוטב בנוכחות נותן הצ'ק ובמעמד נתינת הצ'ק.​

בצ'ק יש שלושה צדדים:

·         המשלם  – בעל הצ'ק, בעל החשבון שממנו נמשך הצ'ק.

·         המוטב – אדם פרטי/ עוסק   שהצ'ק רשום לפקודתו.

·         הנפרע – אדם פרטי/ עוסק   שפודה את הצ'ק , האדם/ העוסק שמפקיד את הצ'ק בחשבון הבנק שלו.

בצ'ק "למוטב בלבד" הנפרע יהיה אדם פרטי/ עוסק שלפקודתו נכתב הצ'ק.

המשמעות של הסבת הצ'ק, בצ'קים סחירים שאינם "למוטב בלבד", היא שהמוטב העביר את הצ'ק למישהו אחר (פרטי או עוסק), והוא זה שיהיה הנפרע. הנסב הוא אדם פרטי/ עוסק  שלטובתו הוסב הצ'ק. כלומר בפעולת ההסבה המסב מעביר את הצ'ק לנסב.​

בהתאם להגבלות ב"חוק לצמצום השימוש במזומן" תאגיד בנקאי, בנק הדואר  או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא יפרע צ'ק מקרים הבאים:

•         שם הנפרע אינו נקוב בצ'ק

•          בצ'ק מוסב שסכומו מעל 10,000 ₪  בהתקיים אחד מאלה :

‏א-      לא נקוב שם+ ת"ז המסב וכן שם הנסב.

הצ'ק הוסב יותר מפעם אחת.​

את פרטי המסב והנסב יש לציין בגב הצ'ק:

בחלק העליון – אם סכום הצ'ק גבוה מ-10,000 ₪:

או  בחלק התחתון של גב הצ'ק – אם סכום הצ'ק נמוך מ-10,000 ש"ח

 

בהתאם להגבלות המצויינות ב"חוק לצמצום השימוש במזומן" – כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר את הצ'ק שקיבל לאחר, יוכל לעשות זאת ללא הגבלת מספר ההסבות אם סכום הצ'ק הוא מתחת ל-10,000 ש"ח. בעת ההסבה נדרש לכתוב בגב הצ'ק את השם ומספר הזהות של המסב וכן את שמו של הנסב, באופן הבא:

כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר צ'ק שקיבל לאדם פרטי/עוסק אחר והסכום הוא מעל 10,000 ש"ח, ניתן לעשות זאת פעם אחת בלבד בציון שמו ומספר הזהות/ח.פ. שלו – כמסב הצ'ק, וכן ציון שמו של הנסב, באופן הבא:

אדם פרטי/עוסק שהסבו/העבירו אליו צ'ק בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח, יכול להסב/להעביר את הצ'ק פעם אחת נוספת רק לגוף פיננסי מפוקח (למשל – לבנק או לנותן שירותי תשלום).​

כאשר אני מקבל/ת צ'ק מוסב, כלומר – אני הנסב השני, עלי לבדוק שלושה דברים:

·         ששם המוטב מצוין בצ'ק בחזית הצ'ק.

·         ששם המסב הראשון של הצ'ק ומספר הזהות שלו רשומים על גבי הצ'ק.

·         ששם הנסב הראשון רשום על גבי הצ'ק.

·         אם סכום הצ'ק גבוה מ-10,000 ש"ח – עלי לדעת שאני לא יכול לקבל את הצ'ק משום שבסכום זה לא ניתן להסב צ'ק יותר מפעם אחת לאדם פרטי או לעוסק. מותר להסב/להעביר את הצ'ק פעם אחת נוספת רק לגוף פיננסי מפוקח (למשל – לבנק או לנותן שירותי תשלום).

·         אם סכום הצ'ק נמוך מ-10,000 ש"ח, עלי לוודא, בנוסף לאמור לעיל, כי שם המסב השני  של הצ'ק ומספר הזהות שלו רשומים על גבי הצ'ק, וכן שמי מופיע כנסב שני.​

​ההגבלות בחוק לגבי הסבות של צ'קים הן:

·       אסור להסב צ'ק ואסור לקבל צ'ק מוסב בכל סכום, מבלי ששמו ומספר הזהות של המסב רשומים על הצ'ק.

·     בצ'ק מעל 10,000 ש"ח אסור להסב צ'ק יותר מפעם אחת לאדם פרטי או לעוסק.

·       לבנק אסור לפרוע צ'ק ללא ששם המקבל כתוב בו

·    לבנק אסור לפרוע צ'ק מוסב בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח אם הוא הוסב יותר מפעם אחת לאדם פרטי/עוסק.

·    לבנק אסור לפרוע צ'ק מוסב בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח אם הוא הוסב יותר מפעמיים, כאשר ההיסב השני הוא לגוף פיננסי מפוקח.

·      לבנק אסור לפרוע צ'ק מוסב בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.

​כאשר אדם פרטי מעוניין להסב/להעביר את הצ'ק שקיבל לאחר, יוכל לעשות זאת ללא הגבלת מספר ההסבות אם סכום הצ'ק הוא מתחת ל-10,000 ש"ח. בעת ההסבה נדרש לכתוב בגב הצ'ק את השם ומספר הזהות של המסב וכן את שם הנסב.

כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר צ'ק שקיבל לאדם פרטי/עוסק אחר והסכום הוא מעל 10,000 ש"ח, ניתן לעשות זאת פעם אחת בלבד בציון שמו ומספר הזהות/ח.פ. שלו – כמסב הצ'ק, וכן ציון שמו של הנסב, באופן הבא:

​על כן הפעולה שרציתי לבצע – להעביר את התשלום באמצעות הסבה שניה על צ'ק – פעם ראשונה אלי (אדם פרטי) ופעם שניה לעוסק, אינה אפשרית.

​כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר צ'ק שקיבל לאדם פרטי/עוסק אחר והסכום הוא מעל 10,000 ש"ח, ניתן לעשות זאת פעם אחת בלבד בציון שמו ומספר הזהות/ח.פ. שלו – כמסב הצ'ק, וכן ציון שמו של הנסב, באופן הבא:

על כן הפעולה שהחבר מבקש לבצע – להעביר את התשלום באמצעות הסבה שניה על צ'ק – כאשר שתי ההסבות הן לאדם פרטי, אינה אפשרית.

אדם פרטי/עוסק שהסבו/העבירו אליו צ'ק בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח, יכול להסב/להעביר את הצ'ק פעם אחת נוספת רק לגוף פיננסי מפוקח (למשל – לבנק או לנותן שירותי תשלום). ההסבה תעשה תוך ציון שמו ומספר הזהות/ח.פ. שלו של מסב הצ'ק, וכן ציון שמו של הנסב, באופן הבא:

​

על כן הפעולה שהחבר מבקש לבצע, להעביר את התשלום באמצעות הסבה שניה על צ'ק – לאדם פרטי (כשגם ההסבה הראשונה היא לאגם פרטי), אינה אפשרית.​

​בצ'קים שסכומם מעל 10,000 ₪ לא ניתן להסב הסבה שניה או שלישית לאדם פרטי או לעוסק. הסבה נוספת, מעבר להסבה הראשונה ניתן  להסב לגוף פיננסי מפוקח לשם פירעונו. הסבה שלישית תתאפשר רק מגוף פיננסי מפוקח לגוף פיננסי מפוקח אחר.

מעבר להסבה שלישית, לא ניתן לבצע הסבות נוספות.

כל ההסבות נדרשות להיות מתועדות בגב הצ'ק: תוך ציון שם, ת.ז./ח.פ., וחתימה של המסב, וכן שם הנסב.​

ניתן לבצע הסבות נוספות, במידה וההסבה אינה הסבה שלישית בצ'ק האמור:

·    ניתן להסב הסבה נוספת, מעבר להסבה הראשונה, אם לאחר ההיסב הראשון הצ'ק הוסב לגוף פיננסי מפוקח לשם פירעונו.

·   הסבה שלישית תתאפשר רק מגוף פיננסי מפוקח לגוף פיננסי מפוקח אחר.

·      מעבר להסבה שלישית, לא ניתן לבצע הסבות נוספות.

·      כל ההסבות נדרשות להיות מתועדות בגב הצ'ק: תוך ציון שם, ת.ז./ח.פ., וחתימה של המסב, וכן שם הנסב.​

כאשר צ'ק חוזר ניתן לשלם במגוון אמצעי תשלום כחלופה לשימוש בצ'קים, למשל: העברה מחשבון לחשבון, אפליקציות תשלום והעברות זה"ב, וכן ניתן לבצע תשלום במזומן בהתאם למגבלות הקבועות ב"חוק לצמצום השימוש במזומן".

ההגבלות לגבי מזומן אשר מצוינות בחוק לצמצום השימוש במזומן מפורטות באתר רשות המיסים בכתובת:

https://taxes.gov.il/Pages/InfoTaxesGovIl/CashFaq.aspx​​

ניתן לשלם במגוון אמצעי תשלום כחלופה לשימוש במזומן ובצ'קים, למשל: כרטיס נטען, כרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט), כרטיס חיוב נדחה, כרטיס אשראי מתגלגל, העברות (מס"ב) מחשבון לחשבון, הרשאות לחיוב חשבון, אפליקציות תשלום סלולריות, והעברות זה"ב.​​

בנק ישראל ביצע מגוון צעדים בצד הסרת חסמים, הורדמת עמלות לכרטיסי חיוב מידי, והנגשתם של כרטיסים נטענים לטובת הציבור הרחב. להלן עיקרי הצעדים שבוצעו:

​

בעלי חשבון מוגבל רשאים לעשות שימוש במגוון אמצעי תשלום כחלופה לשימוש בצ'קים, כתלות ביתרת הזכות בחשבון העו"ש שלהם: כרטיס נטען, כרטיס חיוב מידי, העברות מס"ב מחשבון לחשבון, הרשאות לחיוב חשבון, אפליקציות תשלום והעברות זה"ב. מוגבל רגיל ומוגבל חמור יכולים לעשות שימוש גם בכרטיס חיוב נדחה, בהתאם ליתרת הזכות בחשבון.​​

בעלי הגבלה חמורה רשאים לשלם במגוון אמצעי תשלום כחלופה לשימוש בצ'קים, כתלות ביתרת הזכות בחשבון העו"ש שלהם: כרטיס נטען, כרטיס חיוב מידי, העברות מס"ב מחשבון לחשבון, הרשאות לחיוב חשבון, אפליקציות תשלום והעברות זה"ב.​​

פרטי הסנקציות בהתאם לסעיפי החוק מפורטות באתר רשות המיסים, בכתובת:

​אין מניעה להמשיך לעשות שימוש בפנקסי הצ'קים הישנים, ואין מגבלת זמן במסגרתה אלו יהיו תקפים. הצ'קים החדשים יונפקו בפנקסים החדשים שיוזמנו על ידי הלקוחות, כאשר המבנה החדש נועד בעיקרו לסייע בעת מילוי הסבות בגב הצ'ק (במידה אלו אינם פנקסים "למוטב בלבד").​ 

​מילוי ההסבות בפנקסי צ'קים ישנים, שאינם ערוכים "למוטב בלבד", יעשה בזהה למילויים בפנקסי הצ'קים החדשים  כך שבעת הסבה של צ'ק נדרש לציין בגב הצ'ק את הפרטים הבאים:

·         המסב: שם ות"ז.

·          הנסב: שם

הטבלה אשר מופיעה במבנה הצ'ק האחיד החדש, מיועדת להזכיר ולסייע ללקוחות בעת מילוי הצ'קים, אולם אין מגבלת שימוש בלעדית בפנקסים החדשים.​