חוק לצמצום השימוש במזומן - שאלות ותשובות

"מזומן" – שטרות כסף ומטבעות שהם המטבע החוקי בישראל, וכן מטבע חוץ.

"עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, כולל מלכ"ר.

"עסקה" – מכירה או קנייה של נכס, או מתן/קבלה של שירות.

"מחיר העסקה" התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מס ערך מוסף, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות. להבהרות וחריגים לעניין חישוב מחיר העסקה כנסו למחשבון באתר רשות המיסים.

"אדם שאינו עוסק" – אנשים פרטיים וכן עוסקים המבצעים פעולות שלא במסגרת עסקם.

"צ'ק פתוח" – כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על הצ'ק.

"מסב" – המוטב שהעביר את הצ'ק למישהו אחר (פרטי או עוסק).

"נסב" מי שלטובתו הוסב הצ'ק.

"גוף פיננסי מפוקח" הינו אחד מהר"מ: תאגיד בנקאי; בנק הדואר; בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסק בניכיון צ'קים, שטרי חליפין ושטרי חוב; בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי; מוסד לגמילות חסדים.

"שירות עסקי" – כל אחת מהפעולות המנויות בסעיף 8ב לחוק לאיסור הלבנת הון.​

א.      הוראות החוק באשר לעוסק (במסגרת עסקו)

·           עוסק  יקבל או ייתן צ'ק, בכל סכום, רק כאשר שם מקבל התשלום נקוב בצ'ק כנפרע (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב).[1]

·           עוסק יסב צ'ק ויקבל צ'ק מוסב, בכל סכום, רק אם שמו ומספר תעודת זהותו של המסב נקובים בצ'ק.

ב.      הוראות החוק באשר לאדם פרטי:

·           בצ'ק בין שני אנשים פרטיים-  החוק מגביל רק לגבי שקים בסכום שמעל 5,000 ₪.  בצ'ק מעל סכום זה, שניהם יכולים לשלם או לקבל צ'ק רק כאשר שם מקבל הצ'ק  נקוב בצ'ק כמקבל (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב).

·           בצ'ק שאדם פרטי נותן לעוסק: בכל סכום של צ'ק, אדם פרטי  ייתן צ'ק לעוסק רק כאשר שם העוסק נקוב כנפרע  (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב) .

·           בצ'ק שאדם פרטי מקבל מעוסק: החוק מגביל רק לגבי שקים בסכום שמעל 5,000 ₪.  בצ'ק מעל סכום זה, האדם הפרטי יכול  לקבל צ'ק רק כאשר שמו נקוב בצ'ק כמקבל (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב). הגבלות החלות על שקים עבור: עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה, מתנה.

·           אדם פרטי יסב צ'ק ויקבל צ'ק מוסב, בכל סכום, רק אם שמו ומספר תעודת זהותו של המסב נקובים בצ'ק.



[1] ההגבלות חלות על צ'ק עבור: עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה, מתנה.​

מטרת החוק לצמצום השימוש במזומן היא לקבוע הגבלות על השימוש במזומן ובצ'קים סחירים ו"פתוחים" (כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על הצ'ק), במטרה לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, והלבנת הון ומימון טרור.​

בהתאם להגבלות ב"חוק לצמצום השימוש במזומן" חל איסור על תשלום/קבלת צ'ק בלי שפרטי המוטב נקובים על גבי הצ'ק כאשר מוסר הצ'ק ו/או מקבל הצ'ק הוא עוסק;

כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים האיסור לקבל או לתת צ'ק ללא פרטי המוטב חל על תשלום בצ'קים שסכומם גבוה מ- 5,000 ש"ח.

בצ'ק שאדם פרטי נותן לעוסק (בכל סכום): חובה לרשום את שם העוסק כנפרע  (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב) .

בצ'ק שאדם פרטי מקבל מעוסק: החוק מגביל רק לגבי צ'קים בסכום שמעל 5,000 ₪.  בצ'ק מעל סכום זה, האדם הפרטי רשאי  לקבל צ'ק רק כאשר שמו נקוב בצ'ק כמקבל (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב).​

בהתאם לחוק צמצום השימוש במזומן– אדם פרטי יכול להעניק "צ'ק פתוח" (כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על הצ'ק) לאדם פרטי אחר עד לסכום של 5,000 ₪ לכל היותר. על-כן, אין בעיה לקבל את הצ'ק באירוע.​

בהתאם לחוק צמצום השימוש במזומן– אדם פרטי יכול להעניק "צ'ק פתוח" (כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על הצ'ק) לאדם פרטי אחר עד לסכום של 5,000 ₪ לכל היותר. על-כן, חובה לרשום את שם המוטב בצ'ק ואסור להשאיר אותו "פתוח".​

בהתאם לחוק צמצום השימוש במזומן– חל איסור לתת/לקבל "צ'ק פתוח" (כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על הצ'ק) כאשר עוסק הינו צד לעסקה. על-כן, חובה לרשום את שם המוטב בצ'ק ואסור להשאיר אותו "פתוח". לחילופין, ניתן לתת את הצ'ק לעוסק שיחתים את חותמת החברה כמוטב בנוכחות נותן הצ'ק ובמעמד נתינת הצ'ק.​

בצ'ק יש שלושה צדדים:

·         המשלם  – בעל הצ'ק, בעל החשבון שממנו נמשך הצ'ק.

·         המוטב – אדם פרטי/ עוסק   שהצ'ק רשום לפקודתו.

·         הנפרע – אדם פרטי/ עוסק   שפודה את הצ'ק , האדם/ העוסק שמפקיד את הצ'ק בחשבון הבנק שלו.

בצ'ק "למוטב בלבד" הנפרע יהיה אדם פרטי/ עוסק שלפקודתו נכתב הצ'ק.

המשמעות של הסבת הצ'ק, בצ'קים סחירים שאינם "למוטב בלבד", היא שהמוטב העביר את הצ'ק למישהו אחר (פרטי או עוסק), והוא זה שיהיה הנפרע. הנסב הוא אדם פרטי/ עוסק  שלטובתו הוסב הצ'ק. כלומר בפעולת ההסבה המסב מעביר את הצ'ק לנסב.​

הסבת הצ'ק מתבצעת באמצעות רישום הפרטים הבאים על גב הצ'ק:

·         המסב: שם ות"ז.

·          הנסב: שם

באופן זה מתאפשרת העברתו של הצ'ק ממסב לנסב.​

בהתאם להגבלות ב"חוק לצמצום השימוש במזומן" תאגיד בנקאי, בנק הדואר  או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא יפרע צ'ק מקרים הבאים:

         שם הנפרע אינו נקוב בצ'ק

          בצ'ק מוסב שסכומו מעל 10,000 ₪  בהתקיים אחד מאלה :

‏א-      לא נקוב שם+ ת"ז המסב וכן שם הנסב.

הצ'ק הוסב יותר מפעם אחת.​

את פרטי המוטב יש לציין בשורה שכותרתה "שלמו ל" המיועדת לשמו של מקבל התשלום בחזית הצ'ק:

צ'ק לא פתוח.png


 

את פרטי המסב והנסב יש לציין בגב הצ'ק:

בחלק העליון – אם סכום הצ'ק גבוה מ-10,000 ₪:

הסבה לא סחיר.png
או  בחלק התחתון של גב הצ'ק – אם סכום הצ'ק נמוך מ-10,000 ש"ח

הסבה כן סחיר.png 
 
 

 

בהתאם להגבלות המצויינות ב"חוק לצמצום השימוש במזומן" – כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר את הצ'ק שקיבל לאחר, יוכל לעשות זאת ללא הגבלת מספר ההסבות אם סכום הצ'ק הוא מתחת ל-10,000 ש"ח. בעת ההסבה נדרש לכתוב בגב הצ'ק את השם ומספר הזהות של המסב וכן את שמו של הנסב, באופן הבא:

הסבה כן סחיר.png

כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר צ'ק שקיבל לאדם פרטי/עוסק אחר והסכום הוא מעל 10,000 ש"ח, ניתן לעשות זאת פעם אחת בלבד בציון שמו ומספר הזהות/ח.פ. שלו – כמסב הצ'ק, וכן ציון שמו של הנסב, באופן הבא:

הסבה לא סחיר.png
אדם פרטי/עוסק שהסבו/העבירו אליו צ'ק בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח, יכול להסב/להעביר את הצ'ק פעם אחת נוספת רק לגוף פיננסי מפוקח (למשל – לבנק או לנותן שירותי תשלום).​

כאשר אני מקבל/ת צ'ק מוסב, כלומר – אני הנסב השני, עלי לבדוק שלושה דברים:

·         ששם המוטב מצוין בצ'ק בחזית הצ'ק.

·         ששם המסב הראשון של הצ'ק ומספר הזהות שלו רשומים על גבי הצ'ק.

·         ששם הנסב הראשון רשום על גבי הצ'ק.

·         אם סכום הצ'ק גבוה מ-10,000 ש"ח – עלי לדעת שאני לא יכול לקבל את הצ'ק משום שבסכום זה לא ניתן להסב צ'ק יותר מפעם אחת לאדם פרטי או לעוסק. מותר להסב/להעביר את הצ'ק פעם אחת נוספת רק לגוף פיננסי מפוקח (למשל – לבנק או לנותן שירותי תשלום).

·         אם סכום הצ'ק נמוך מ-10,000 ש"ח, עלי לוודא, בנוסף לאמור לעיל, כי שם המסב השני  של הצ'ק ומספר הזהות שלו רשומים על גבי הצ'ק, וכן שמי מופיע כנסב שני.​

ההגבלות בחוק לגבי הסבות של צ'קים הן:

·       אסור להסב צ'ק ואסור לקבל צ'ק מוסב בכל סכום, מבלי ששמו ומספר הזהות של המסב רשומים על הצ'ק.

·     בצ'ק מעל 10,000 ש"ח אסור להסב צ'ק יותר מפעם אחת לאדם פרטי או לעוסק.

·       לבנק אסור לפרוע צ'ק ללא ששם המקבל כתוב בו

·    לבנק אסור לפרוע צ'ק מוסב בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח אם הוא הוסב יותר מפעם אחת לאדם פרטי/עוסק.

·    לבנק אסור לפרוע צ'ק מוסב בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח אם הוא הוסב יותר מפעמיים, כאשר ההיסב השני הוא לגוף פיננסי מפוקח.

·      לבנק אסור לפרוע צ'ק מוסב בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.

כאשר אדם פרטי מעוניין להסב/להעביר את הצ'ק שקיבל לאחר, יוכל לעשות זאת ללא הגבלת מספר ההסבות אם סכום הצ'ק הוא מתחת ל-10,000 ש"ח. בעת ההסבה נדרש לכתוב בגב הצ'ק את השם ומספר הזהות של המסב וכן את שם הנסב.

הסבה כן סחיר.png

כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר צ'ק שקיבל לאדם פרטי/עוסק אחר והסכום הוא מעל 10,000 ש"ח, ניתן לעשות זאת פעם אחת בלבד בציון שמו ומספר הזהות/ח.פ. שלו – כמסב הצ'ק, וכן ציון שמו של הנסב, באופן הבא:

הסבה לא סחיר.pngעל כן הפעולה שרציתי לבצע – להעביר את התשלום באמצעות הסבה שניה על צ'ק – פעם ראשונה אלי (אדם פרטי) ופעם שניה לעוסק, אינה אפשרית.

כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר צ'ק שקיבל לאדם פרטי/עוסק אחר והסכום הוא מעל 10,000 ש"ח, ניתן לעשות זאת פעם אחת בלבד בציון שמו ומספר הזהות/ח.פ. שלו – כמסב הצ'ק, וכן ציון שמו של הנסב, באופן הבא:

הסבה לא סחיר.png 

על כן הפעולה שהחבר מבקש לבצע – להעביר את התשלום באמצעות הסבה שניה על צ'ק – כאשר שתי ההסבות הן לאדם פרטי, אינה אפשרית.

אדם פרטי/עוסק שהסבו/העבירו אליו צ'ק בסכום גבוה מ-10,000 ש"ח, יכול להסב/להעביר את הצ'ק פעם אחת נוספת רק לגוף פיננסי מפוקח (למשל – לבנק או לנותן שירותי תשלום). ההסבה תעשה תוך ציון שמו ומספר הזהות/ח.פ. שלו של מסב הצ'ק, וכן ציון שמו של הנסב, באופן הבא:

הסבה לא סחיר.png

על כן הפעולה שהחבר מבקש לבצע, להעביר את התשלום באמצעות הסבה שניה על צ'ק – לאדם פרטי (כשגם ההסבה הראשונה היא לאגם פרטי), אינה אפשרית.​

בצ'קים שסכומם מעל 10,000 ₪ לא ניתן להסב הסבה שניה או שלישית לאדם פרטי או לעוסק. הסבה נוספת, מעבר להסבה הראשונה ניתן  להסב לגוף פיננסי מפוקח לשם פירעונו. הסבה שלישית תתאפשר רק מגוף פיננסי מפוקח לגוף פיננסי מפוקח אחר.

מעבר להסבה שלישית, לא ניתן לבצע הסבות נוספות.

כל ההסבות נדרשות להיות מתועדות בגב הצ'ק: תוך ציון שם, ת.ז./ח.פ., וחתימה של המסב, וכן שם הנסב.​

ניתן לבצע הסבות נוספות, במידה וההסבה אינה הסבה שלישית בצ'ק האמור:

·    ניתן להסב הסבה נוספת, מעבר להסבה הראשונה, אם לאחר ההיסב הראשון הצ'ק הוסב לגוף פיננסי מפוקח לשם פירעונו.

·   הסבה שלישית תתאפשר רק מגוף פיננסי מפוקח לגוף פיננסי מפוקח אחר.

·      מעבר להסבה שלישית, לא ניתן לבצע הסבות נוספות.

·      כל ההסבות נדרשות להיות מתועדות בגב הצ'ק: תוך ציון שם, ת.ז./ח.פ., וחתימה של המסב, וכן שם הנסב.

כאשר צ'ק חוזר ניתן לשלם במגוון אמצעי תשלום כחלופה לשימוש בצ'קים, למשל: העברה מחשבון לחשבון, אפליקציות תשלום והעברות זה"ב, וכן ניתן לבצע תשלום במזומן בהתאם למגבלות הקבועות ב"חוק לצמצום השימוש במזומן".

ההגבלות לגבי מזומן אשר מצוינות בחוק לצמצום השימוש במזומן מפורטות באתר רשות המיסים בכתובת:

https://taxes.gov.il/Pages/InfoTaxesGovIl/CashFaq.aspx​

ניתן לשלם במגוון אמצעי תשלום כחלופה לשימוש במזומן ובצ'קים, למשל: כרטיס נטען, כרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט), כרטיס חיוב נדחה, כרטיס אשראי מתגלגל, העברות (מס"ב) מחשבון לחשבון, הרשאות לחיוב חשבון, אפליקציות תשלום סלולריות, והעברות זה"ב.​

בנק ישראל ביצע מגוון צעדים בצד הסרת חסמים, הורדמת עמלות לכרטיסי חיוב מידי, והנגשתם של כרטיסים נטענים לטובת הציבור הרחב. להלן עיקרי הצעדים שבוצעו:

כרטיס חיוב מידי ונטען.PNG

בעלי חשבון מוגבל רשאים לעשות שימוש במגוון אמצעי תשלום כחלופה לשימוש בצ'קים, כתלות ביתרת הזכות בחשבון העו"ש שלהם: כרטיס נטען, כרטיס חיוב מידי, העברות מס"ב מחשבון לחשבון, הרשאות לחיוב חשבון, אפליקציות תשלום והעברות זה"ב. מוגבל רגיל ומוגבל חמור יכולים לעשות שימוש גם בכרטיס חיוב נדחה, בהתאם ליתרת הזכות בחשבון.​

בעלי הגבלה חמורה רשאים לשלם במגוון אמצעי תשלום כחלופה לשימוש בצ'קים, כתלות ביתרת הזכות בחשבון העו"ש שלהם: כרטיס נטען, כרטיס חיוב מידי, העברות מס"ב מחשבון לחשבון, הרשאות לחיוב חשבון, אפליקציות תשלום והעברות זה"ב.​

 

פרטי הסנקציות בהתאם לסעיפי החוק מפורטות באתר רשות המיסים, בכתובת:

בנוסף, צ'ק שאינו עומד במגבלות החוק, יוחזר על ידי הבנק.

אין מניעה להמשיך לעשות שימוש בפנקסי הצ'קים הישנים, ואין מגבלת זמן במסגרתה אלו יהיו תקפים. הצ'קים החדשים יונפקו בפנקסים החדשים שיוזמנו על ידי הלקוחות, כאשר המבנה החדש נועד בעיקרו לסייע בעת מילוי הסבות בגב הצ'ק (במידה אלו אינם פנקסים "למוטב בלבד").​ 

מילוי ההסבות בפנקסי צ'קים ישנים, שאינם ערוכים "למוטב בלבד", יעשה בזהה למילויים בפנקסי הצ'קים החדשים  כך שבעת הסבה של צ'ק נדרש לציין בגב הצ'ק את הפרטים הבאים:

·         המסב: שם ות"ז.

·          הנסב: שם

הטבלה אשר מופיעה במבנה הצ'ק האחיד החדש, מיועדת להזכיר ולסייע ללקוחות בעת מילוי הצ'קים, אולם אין מגבלת שימוש בלעדית בפנקסים החדשים.​