ריכוז מידע אודות הרפורמה במערך התשלומים בישראל

בנק ישראל השיק ביולי 2007 את מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת), המוכרת בעולם כמערכת (Real Time Gross Settlement( RTGS. מערכת זה"ב היא מערכת מתקדמת לסליקה יעילה ואמינה של התשלומים השקליים במשק, בזמן אמת ובאופן סופי. הוראות התשלום המועברות במערכת זה"ב מבוצעות מייד, והן סופיות עם ביצוען. המערכת מבטיחה למשתמשים בה ביצוע מהיר ובטוח של תשלומים: פעולת הסליקה מתבצעת בתוך דקות ספורות, היא אינה ניתנת לביטול, ומקבל התשלום יכול לעשות בו שימוש מיידי, בלי לחשוף את עצמו לסיכונים. 

כחלק מההיערכות למערכת זה"ב נדרשה המערכת הבנקאית כולה לשפר את אופן ניהול הנזילות ולעבור מניהול נזילות בדיעבד לניהול נזילות תוך-יומי. בנק ישראל יזם פיתוח של מערכת לניהול ביטחונות כנגד מתן קו אשראי תוך-יומי ובין-יומי, מערכת המנוהלת בבורסה לניירות ערך.  

יחד עם הפעלת מערכת זה"ב הנהיג בנק ישראל, במסגרת הרפורמה בתחום התשלומים והסליקה, שורה של שינויים ושיפורים גם במערכות התשלומים הקיימות, במטרה להתאים אותן לכללים הבין-לאומיים המקובלים בעולם. השינויים העיקריים היו:

  • ביטול הרישום הרטרואקטיבי של תנועות בחשבונות הבנקים, כך שהיתרה בחשבון בכל עת היא סופית. 
  • הארכת שעות הפעילות ביום העסקים - סיומו בשעה 18:30 במקום בשעה 15:00, כדי לאפשר ביצוע עסקאות במערכת זה"ב גם בשעות אחר הצהריים והערב. 
  • יצירת הסדר בין-בנקאי לטיפול בכשל של אחד המשתתפים בסליקה הרב-צדדית של מס"ב או מסלקת הצ'קים, כדי להבטיח את השלמת הסליקה במסלקות אלו עד סוף היום.
  • הטמעת שיפורים בתהליך הסליקה של הצ'קים, ובכלל זה: סליקה אלקטרונית בחזקת חובה לכל הבנקים, ביטול הסליקה הרטרואקטיבית של הצ'קים, הדמיה של הצ'קים (imaging) והעברת הקבצים בין הבנקים וייזום של חוק לעיצור צ'קים. בשנת 2009 פורסם תזכיר חוק "הסליקה האלקטרונית של צ'קים תשס"ח-2008". 
  • הטמעת שיפורים בתהליך הסליקה במס"ב, ובכלל זה: שינוי סדר הפעולות כך שמשלוח הקבצים לבנקים (clearing) מבוצע רק לאחר הסליקה בזה"ב (settlement), ביטול הסליקה הרטרואקטיבית של החזרות ויצירת שני חלונות סליקה בתוך היום (בבוקר ובערב).
  • היערכות של מסלקות הבורסה לניירות ערך לסליקה של הניירות בצמידות לסליקת הכספים במערכת זה"ב, (Delivery Versus Payment) DVP. אופן סליקה זה מפחית משמעותית את סיכוני הסליקה במסלקות הבורסה לניירות ערך. מהלך זה החל באג"ח ממשלתיות ובמק"ם, ובשנים הקרובות תפעל הבורסה להרחבתו גם לני"ע ואג"ח קונצרניות.

כדי להקטין את הסיכון המשפטי במערכות תשלומים, הוביל הבנק את חקיקתו של חוק מערכות תשלומים, התשס"ח – 2008. חוק זה מבטיח פעילות יעילה של מערכות התשלומים בישראל וממזער את הסיכונים הכרוכים בהן. כמו כן קובע חוק זה את סמכות בנק ישראל לפקח על מערכות התשלומים שנגיד הבנק מכריז עליהן כ"מערכות תשלומים מבוקרות". 

הפעלת מערכת זה"ב פתחה בפני ישראל אפשרויות חדשות גם במישור הבין-לאומי. החשובה שבהן היא צירוף מטבע השקל למערכת CLS במאי 2008. בנק (Continuous Linked Settlement) CLS, שהוקם בתחילת שנות האלפיים, פועל כמסלקה בין-לאומית לעסקות המרה בין מטבעות חוץ. פעילותה דומה לזו של מערכת מסוג RTGS, אולם במקום פעולת סליקה במטבע יחיד מתבצעות ב-CLS בו-זמנית פעולות הסליקה וההמרה ממטבע למטבע.  ​​