אודות חטיבת המחקר

חטיבת המחקר מלווה את הפעילות המקצועית בבנק בתחום המדיניות המוניטרית, בייעוץ הכלכלי לממשלה ובתחום הפיננסי. פעילות החטיבה מסייעת לנגיד בגיבוש המלצות מדיניות ובהערכת המדיניות של הממשלה תוך מעקב אחר התהליכים במשק וניתוחם ויצירת תשתית מחקרית להחלטות מדיניות מושכלות.

תוצאות הניתוח השוטף, המחקר וההערכות מובאות בפני מקבלי ההחלטות בבנק ישראל ובכללם  הוועדה המוניטרית, במשרדי הממשלה, בגופים רגולטוריים בתחום הפיננסי, בוועדות הכנסת ובפני הציבור הרחב. הן מסייעות בהבנת התהליכים הכלכליים, בזיהוי מגמות וסיכונים, בבחינה מקצועית של הצעות מדיניות, בגיבוש המדיניות במשרד האוצר ובמשרדי הממשלה האחרים, ובכלל זה בבניית תקציב המדינה.

המחקר והניתוח הכלכלי מתנהלים בארבעה אפיקים עיקריים:

על החטיבה

חטיבת המחקר מלווה את הפעילות המקצועית בבנק בתחום המדיניות המוניטרית, בייעוץ הכלכלי לממשלה ובתחום הפיננסי. פעילות החטיבה מסייעת לנגיד בגיבוש המלצות מדיניות ובהערכת המדיניות של הממשלה תוך מעקב אחר התהליכים במשק וניתוחם ויצירת תשתית מחקרית להחלטות מדיניות מושכלות.

תוצאות הניתוח השוטף, המחקר וההערכות מובאות בפני מקבלי ההחלטות בבנק ישראל ובכללם  הוועדה המוניטרית, במשרדי הממשלה, בגופים רגולטוריים בתחום הפיננסי, בוועדות הכנסת ובפני הציבור הרחב. הן מסייעות בהבנת התהליכים הכלכליים, בזיהוי מגמות וסיכונים, בבחינה מקצועית של הצעות מדיניות, בגיבוש המדיניות במשרד האוצר ובמשרדי הממשלה האחרים, ובכלל זה בבניית תקציב המדינה.

המחקר והניתוח הכלכלי מתנהלים בשלושה אפיקים עיקריים:

  1. מעקב אחר ההתפתחויות השוטפות במשק וניתוחן
    התוצאות מובאות בעיקר בדוח השנתי של בנק ישראל, המתפרסם החל מ-1954, ומוגש לממשלה ולכנסת על פי חוק בנק ישראל, וכן בדוח המדיניות המוניטרית ובדוח היציבות הפיננסית. חטיבת המחקר מפרסמת, אחת לחודש, את המדד המשולב למצב המשק, המסכם בזמן אמת את ההתפתחויות בתחום הריאלי. החטיבה מפרסמת גם תחזיות להתפתחות האינפלציה, התוצר והשימושים (הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית, היצוא, ההשקעה) ושיעור האבטלה.
  2. ייעוץ בתחום המדיניות המוניטרית (המנוהלת על ידי בנק ישראל)
    אחד התפקידים העיקריים של חטיבת המחקר הוא ייעוץ לנגיד ולוועדה המוניטרית בניהול המדיניות המוניטרית. לקראת כל קבלת החלטה מוניטרית שלושת האגפים של חטיבת המחקר מכינים דוח, המנתח באופן מקיף את ההתפתחויות במשק הישראלי ומוגש לנגיד וחברי הוועדה המוניטרית – עיקריו גם מוצגים בפניהם בדיון המקדים להחלטה. לקראת ההחלטה החטיבה מעבירה לנגיד ולחברי הוועדה גם את המלצתה לגבי המשך ניהולה של המדיניות המוניטרית, ובפרט מדיניות הריבית – המלצה המגובשת בעקבות דיונים פנים-חטיבתיים נרחבים בנושא. 
  3. השתתפות בתהליכי עיצוב המדיניות הכלכלית בהתאם לצרכיו המשתנים של המשק
    דוגמאות בולטות לכך הן השתתפות בהכנת התוכנית לייצוב המשק (1985) ובגיבוש התפיסה הכלכלית של התוכנית לקליטת גל העלייה של שנות התשעים והרפורמות בשוקי הכספים וההון. דוגמאות נוספות הן השתתפות בעיצוב התוכנית להפחתת העוני בישראל, בדיקת תרומתה של תוכנית מענק העבודה ("מס הכנסה שלילי") להפחתת העוני ולעידוד התעסוקה וגיבוש המלצות למדיניות הממשלה בתגובה על המשבר הכלכלי העולמי ב-2008. כלכלני החטיבה נוטלים חלק בגיבוש המדיניות הכלכלית במסגרת ועדות שונות, כגון הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ("ועדת ברודט"), שהמליצה על מסגרת תקציב רב-שנתית בתחום הביטחון, והוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים; הכנת תוכניות להעלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה (2019); בעיצוב תוכנית אסטרטגית להאצת הצמיחה במשק, שהוגשה לממשלה השלושים ושש עם כינונה (2021). כלכלני החטיבה מנתחים גם הצעות מדיניות של גופים אחרים במשק.
  4. מחקרים בסוגיות שונות בכלכלת ישראל
    אלו מתפרסמים בסדרה "מאמרים לדיון" ובכתבי העת "סקר בנק ישראל" בהוצאת בנק ישראל, "Israel Economic Review" (בשיתוף עם האגודה הישראלית לכלכלה) ובכתבי עת מדעיים בחו"ל. המחקרים עוסקים הן בזיהוי וניתוח של תהליכים כלכליים בסיסיים במשק והן בסוגיות מדיניות שונות.​


בחטיבת המחקר מועסקים חוקרים המחולקים לשלושה אגפים, וסטודנטים המסייעים להם בעבודתם.​




תפקידיהם של אגפי החטיבה:

האגף המוניטרי

האגף המוניטרי, בראשות ד"ר סיגל ריבון, מופקד על התמיכה במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. האגף מנהל מעקב אחר ההתפתחויות בתחומי המחירים, האינפלציה, שוק מטבע החוץ, שוקי ההון (בהקשר של המדיניות המוניטרית) ועוד. זאת באמצעות כתיבת מחקרים ותזכירי מדיניות, פיתוח מודלים לתחזיות לטווח הקצר ולטווח הארוך ומעקב שוטף אחר הספרות העדכנית בתחום בארץ ובעולם.

האגף מחולק לשני תחומים: (א) "ניתוח מוניטרי" – מחקר בנושאים המרכזיים של האגף, כגון רמת המחירים והאינפלציה, המדיניות המוניטרית והריבית, שער חליפין, מחירי הדיור ויעד האינפלציה; מעקב אחר ההתפתחויות השוטפות וניתוחן. (ב) "מודלים מוניטריים" – פיתוח מודלים, ברובם מבניים, המאפשרים ניתוח של הקשרים הכלכליים במשק והעמקת הבנתם.

נוסף על אלה האגף אחראי לכתיבת דוח המדיניות המוניטרית, שהוועדה המוניטרית מגישה לוועדת הכספים של הכנסת ומפרסמת לציבור, ויוזם סמינרים בין-לאומיים בנושאים מקרו-מוניטריים.

האגף למקרו-כלכלה ומדיניות

האגף למקרו-כלכלה ומדיניות, בראשות ד"ר עדי ברנדר, מופקד על הייעוץ הכלכלי לממשלה ועל בחינת הפעילות הריאלית במשק במסגרת ניתוח המדיניות המוניטרית של בנק ישראל וניהולה. זאת באמצעות כתיבת מחקרים ותזכירי מדיניות, פיתוח מודלים בתחומי הפעילות השוטפת ובנושאים מבניים שונים, השתתפות בוועדות ציבוריות וממשלתיות ובצוותי עבודה בין-מוסדיים וקיום שיח מתמיד עם משרדי הממשלה, גופים ציבוריים, מוסדות אקדמיים וגופים כלכליים בין-לאומיים.

האגף מחולק לשני תחומים: (א) "מקרו ופעילות המשק" – מחקר בסוגיות מבניות, כגון צמיחה כלכלית, תעסוקה, סחר החוץ של ישראל ותהליכים מבניים בענפי המשק; מעקב אחר ההתפתחויות השוטפות וניתוחן. (ב) "מדיניות" – מחקר, ניתוח וגיבוש של המלצות בתחומים השונים של מדיניות הממשלה, בהם המדיניות החברתית ואי-השוויון. חוקרי האגף אחראים לכתיבת מרבית הפרקים בדוח בנק ישראל, מפרסמים רבות מעבודותיהם ב"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות", שהבנק מפרסם, ומשתתפים בכתיבת מסמכי מדיניות ודוחות של בנק ישראל ושל ועדות שונות מחוץ לו. מעת לעת האגף יוזם סמינרים בין-לאומיים בתחומי עיסוקו, וחוקריו מפרסמים מאמרים בכתבי עת אקדמיים בישראל ובעולם.

האגף הפיננסי

האגף הפיננסי, בראשות ד"ר יוסי סעדון, מופקד על הערכת מצבה של המערכת הפיננסית, הערכה שנועדה לזהות סיכונים ליציבות המערכת. בתוך כך הוא עוקב אחר השווקים הפיננסיים, המוסדות הפיננסיים והרגולציה הפיננסית. כן חוקר האגף את תפקוד המערכת הפיננסית והשווקים הפיננסיים במטרה לייעל את אספקת המימון לפעילות המשק ולהגן על חסכונות הציבור.

כלכלני האגף חוקרים מגוון תחומים הקשורים למערכת הפיננסית ומפרסמים מאמרים בתחומים  אלו – היציבות הפיננסית; זיהוי חסמים ועיוותים לצורך קידום אספקת האשראי והמימון; הגברת התחרות במערכת הפיננסית ובפרט בשוק האשראי. כלכלני האגף עוקבים, בעזרת הסטודנטים המועסקים בחטיבה, אחר הנעשה בשווקים הפיננסיים, המוסדות הפיננסיים, הרגולציה הפיננסית והחדשנות הטכנולוגית, ובמידת הצורך ממליצים על צעדים לחיזוק עמידותה של המערכת הפיננסית בפני איומים ולשכלול פעילותה.

האגף מחולק לשני תחומים: (א) "מדיניות מקרו-יציבותית" – בנייה ויישום של מודלים לזיהוי סיכונים מערכתיים במשק הישראלי, מעקב אחר יציבות המערכת הפיננסית בכללותה, פיתוח כלים למדידת הקישוריות בתוך המערכת הפיננסית ובינה לבין המגזר העסקי הריאלי ועוד. (ב) "מוסדות ושווקים פיננסיים" – ניתוח מיקרו-יציבותי של החשיפות-לסיכונים בגופים הפיננסיים השונים, ובפרט הבנקים, חברות הביטוח ומערכות הסליקה והתשלומים; ניטור שוטף של הסיכונים הגלומים בשוקי ההון והחוב.

נוסף על אלה מרכזים חוקרי האגף את כתיבת דוח היציבות הפיננסית, המתפרסם פעמיים בשנה, מנהלים מעקב חצי-שנתי אחר יישום דוח הוועדה להגברת התחרות בשוק האשראי, כותבים את החלק הפיננסי של דוח בנק ישראל, מציגים את ההתפתחויות הפיננסיות בפני הוועדה המוניטרית לקראת החלטות הריבית, מחברים תזכירי מדיניות, משתתפים בבניית תרחישי קיצון שעורך הפיקוח על הבנקים, ויוזמים סמינרים בין-לאומיים בנושאי יציבות ותחרות. האגף גם מרכז את עבודת המטה של הוועדה ליציבות פיננסית.​