אמידת ההשפעה של "הכוונה לעתיד" עבור משק קטן ופתוח: ישראל כמקרה בוחן

תקציר

המאמר אומד את השפעתה של "הכוונה לעתיד" (Forward Guidance) עבור משק קטן ופתוח ומשתמש בישראל כמקרה בוחן. אני מציע בעבודה זו גישה אלטרנטיבית לשיטה הסטנדרטית של (2005) Gürkaynak et al., שמשחררת את הנחת המבנה הקבוע ואומדת את ההשפעה עבור כל מאורע וטווח לפדיון בנפרד. כלומר, ההנחה שההשפעה היחסית של זעזועי "הכוונה לעתיד" על פני עקום התשואות היא קבועה לאורך זמן, ללא תלות במידע הגלום בכל הצהרת "הכוונה לעתיד" - משוחררת. במסגרת גישה זו, מתבצע גם פיקוח על זעזועים גלובליים על רקע ההערכה שהשפעתם עבור משק קטן ופתוח לא זניחה. תוצאות המחקר מעלות שיש מתאם גבוה בין הזעזועים שנגזרים משתי השיטות, אולם, במקרים שבהם הזעזועים השפיעו בעיקר על טווחים מסוימים לפדיון, השיטה הסטנדרטית מובילה לזיהוי לא מדויק. לאור התוצאות עולה שחשוב שקובעי המדיניות יקחו בחשבון על איזה טווחים לפדיון משפיעה כל הצהרת "הכוונה לעתיד" שהם מפרסמים. בהתאם לתוצאות המחקר נמצא גם שלחלק מהצהרות "הכוונה לעתיד" המרכזיות שפורסמו על ידי בנק ישראל, הייתה השפעה משמעותית על עקום התשואות.

למאמר המלא כקובץ PDF באנגלית​