משטר שער החליפין, המדיניות המוניטרית ויעד האינפלציה

03/09/1995 |  בן בסט אבי

תמצית

מאז 1985 משמש שער החליפין כעוגן מרכזי לייצוב המחירים. עם זאת חלו מאז סדרת שינויים במשטר שער החליפין שנועדו לאפשר רציפות רבה יותר בהתפתחותו. מטרת השינויים הללו היתה צמצום הגלים הספקולטיביים והתנודתיות בשער החליפין הריאלי.

המאמר סוקר את השינויים במשטר שער החליפין ומצביע על כך כי השינוי העיקרי במשטר ארע עם המעבר משער חליפין יציב לתחום ניוד אופקי. בעוד שההבדלים בין תקופת תחום הניוד האופקי לתחום הניוד האלכסוני קטנים יחסית ואינם מובהקים סטטיסטית. כן נמצא כי הגדלת הגמישות והרציפות בהתפתחות שער החליפין הנומינלי אכן לוותה בצמצום התנודתיות בשער החליפין הריאלי.

החל מ-1992 מוכרז מידי שנה גם יעד האינפלציה בנוסף ליעד שער החליפין. הצירוף של שתי ההכרזות מבטא בעקיפין גם מחוייבות לשער החליפין הריאלי. רגישות קובעי המדיניות לשתי המטרות צמצמה מאוד את תחום הניוד הפנימי של שער החליפין סביב קו האמצע בשני הכיוונים, אם כי הרגישות לסטיות כלפי מעלה היתה גדולה יותר. המחיר של הגבלת תחום הניוד הפנימי התבטא בהפחתת האפקטיביות של המדיניות המוניטרית המרסנת, שאומצה ב-1994.

השגת יעד האינפלציה תלויה גם במדיניות הממשלה. מאז 1985 הממשלה שומרת על גירעון תקציבי, המתיישב עם בלימת האינפלציה. אולם קביעת מחירים שבשליטתה, ובמיוחד שכר עובדיה, לא היו עקביים תמיד עם יעד זה.

במאמר מובא גם ניתוח של מאפייני יעד האינפלציה כמו מדד המחירים הרלבנטי, רוחב תחום היעד ואמינות היעד בעיני הציבור.

 

המחקר בשלמותו כקובץ PDF