ביצועי קופות הגמל ומבנה שוק: 1987-1994

תמצית

קבוצת קופות הגמל היא הגדולה שבין המוסדות הפיננסיים בשוק ההון הישראלי. רווחת החוסכים, רמת החיסכון והקצאתו בין שוק ההון לבין שווקים אחרים מושפעים מביצועי הקופות. גם מידת ההצלחה של הרפורמות בשוק ההון תלוייה בטיב המתווכים הפיננסיים שחלק גדול מהם נמנים בין מנהלי הקופות.
במאמר, נבחנים הביצועים של הקופות בשנים האחרונות ונראה שהתשואות נמוכות מאלו שניתן היה להשיג בשוק ההון. הביצועים נמוכים משתי סיבות: הקופות נטו להיכנס לקבוצות נכסים בעיתויים שבדיעבד היו לא טובים ובנוסף לכך הביצועים היו נמוכים גם ביחס למדדים המחושבים על פי שקלול של סוגי ההשקעות בהם בחרו. מכיוון שלקופות הגמל משולמות עמלות על מנת לבחון ניירות ערך ולבחור מועדים מתאימים להשקיע בניירות, לא ברור אם נתנו הקופות תמורה בעד העמלות שגבו. על אף התשואות הנמוכות, לא השכילו הקופות להקטין את הסיכונים עבור ציבור המשקיעים.
למרות זאת, אין כמעט כניסה של מתחרים חדשים לענף. נראה שהדבר נובע מחסמי כניסה: חלק מהתקנות שאמורות להגן על העמיתים מקשות כנראה על מתחרים חדשים. ייתכן שמעמד הבנקים המסחריים מאפשר להם להפלות לרעה מתחרים חדשים - ובכך הם מרתיעים כניסתם. כן ייתכן שניגודי אינטרסים בין מעבידים לבין עובדים עלולים לשמר את מעמדן של הקופות הבנקאיות. עיוותים אלו ניתנים לתיקון בשתי דרכים: האחת, להביא לשינוי בתקנות המס המשמשות חסמי כניסה, והשנייה ניתוק קופות הגמל מהבנקים המסחריים, כמומלץ על ידי "וועדת בייסקי".

 

 

המחקר בשלמותו כקובץ PDF