הפריון וגורמיו בתעשייה הישראלית, 1960 עד 1996

01/02/1998 |  ברגמן אריה, מרום אריה

תמצית

מחקר זה מנתח את גורמי הפריון בתעשייה הישראלית בשנים 1960 עד 1996, באמצעות אומדן של פונקציית ייצור, המסתמך על נתוני 17 ענפי התעשייה הראשיים. בין הגורמים שקבעו את הפריון וצמיחת התוצר - מעבר להון המנוצל ולתשומת העבודה - בלטו הון המחקר והפיתוח והתשתית. כן השפיעו לחיוב הפתיחות לסחר בין לאומי ושיעור עובדי השטחים, ולשלילה - האינפלציה וסבסוד ההון. שיעור התשואה שנתקבל להון הפיסי המנוצל הוא כ-14 אחוזים בממוצע, להון התשתית כ-15 אחוזים ולהון המחקר ופיתוח הרבה יותר, כ-30 אחוזים. מצאנו כי בתקופת השיא של האינפלציה, 1979 עד 1985, הסתכם ניזקה הישיר המצטבר בירידה של כ-25 אחוזים של רמת התוצר, בהשוואה לרמה שהיתה מתקבלת לו שררו תנאי האינפלציה של שנות השישים (אינפלציה חד-ספרתית). הממצאים מתיישבים עם עבודתנו הקודמת, ומצביעים על חשיבות התשתית לפריון, ומדגישים את ההשקעה במו"פ ככוח מניע לצמיחת התעשייה.

 

המחקר בשלמותו כקובץ PDF