תחזית ארוכת טווח לגבי התפלגותם של ביקושי השיא השעתיים לחשמל

24/12/2017 |  סוחוי טניה
תקציר

עבודה זאת מספקת תחזיות הסתברותיות לגבי הרמות ולגבי מספר השעות הרצופות של ביקושי השיא לחשמל עד שנת 2050. מבחינה מתודולוגית זוהי רפליקציה של מודל התחזית שגיבשו Hyndman and Fan (2015) The Monash Electricity Forecasting Model (MEFM) – תוך התאמות למשק החשמל הישראלי. אמידת עקומות העומס העתידיות מותנית בתרחישי רקע מקרו-כלכליים (בנוגע לקצב הגידול של האוכלוסייה, צמיחת התוצר, המחיר היחסי של החשמל, והשינויים המבניים והטכנולוגיים), היות שהם משפיעים על המגמה (הביקוש העונתי). הפרמטרים של רכיב זה נאמדו בפירוק דינמי החל מ-1975, והם מעידים כי בשנות ה-90 המאוחרות חל שינוי מבני: החדירה המסיבית של מזגנים הגבירה את השונות העונתית (בין-רבעונית) ואת הגמישות (השלילית) של הצריכה ביחס למחיר היחסי של החשמל. הפרופילים השעתיים נאמדו במונחי היחס לביקוש העונתי על בסיס נתוני הייצור השעתיים בין 2002 ל-2015 ועל בסיס הטמפרטורות השעתיות שנרשמו בתחנות של השירות המטאורולוגי. הפרמטרים מעידים כי היחס התוך-יומי בין המקסימום למינימום ירד בכ-6% וכי הרגישות לטמפרטורות גבוהות ירדה בתוך העונה. את השתטחותן של עקומות העומס מסבירים כנראה התייעלות אנרגטית, שימוש מסיבי במכשירי טעינה בשעות הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות, והפעלת מזגנים באופן רציף, כולל בשעות הלילה.     

סימולציות של הפרופילים העתידיים מאפשרות לאמוד את רמות העומס ואת רצף השעות של ביקושי השיא שניתן לעבור פעם ב-10, 20 או 100 שנה (Probability of Exceedance values). על פי האומדנים, הביקוש השעתי המקסימלי אמור לגדול פי שניים מרמתו כיום לקראת 2050, בהנחה שמחיר החשמל לא יתייקר, במצטבר, ביותר מ-10% מהאינפלציה במדד המחירים לצרכן. יחד עם זאת הסימולציות אינן מעידות על עלייה במספר השעות הרצופות שקיימים בהן עומסי קיצון.​ 


למאמר בשלמותו כקובץ PDF​

​​