הערכת האפקטיביות של התוכניות "עתודה מדעית-טכנולוגית" ו"לתת חמש"

23/09/2019 |  זוסמן נעם, דוד מעגן

תקציר

משרד החינוך מפעיל בחלק מחטיבות הביניים והתיכונים מאז 2011 את התוכנית "עתודה מדעית-טכנולוגית" (להלן תוכנית העתודה) במטרה להעלות את שיעור הניגשים לבחינות הבגרות ב-5 יחידות לימוד (יח"ל) במתמטיקה ובשני מקצועות מדעיים-טכנולוגיים נוספים (להלן מצרף מקצועות העתודה); מאז 2015 הוא מפעיל בתיכונים גם את התוכנית "לתת חמש" לשם חיזוק לימודי המתמטיקה בהיקף של 5 יח"ל. המחקר בחן את השפעת שתי התוכניות על הסיכוי לגשת לבחינות הבגרות במקצועות אלה ועל תוצאותיהן, וכן את הסיכוי של בוגרי החינוך הערבי להתחיל ללמוד מקצועות מדעיים במוסדות להשכלה גבוהה. האמידות התבססו על מגוון נתונים מנהליים ונערכו בשיטת הפרש ההפרשים.

תוכנית העתודה הביאה עד 2017 לגידול של 45 נקודות אחוז בשיעור תלמידי בתי הספר של העתודה הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמצרף מקצועות העתודה בהשוואה לתלמידי בתי הספר שלא השתתפו בשתי התוכניות. (שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמצרף עמד בבתי הספר של העתודה ערב התוכנית על 13% ו-8%, בהתאמה.) השפעתה על התלמידות הייתה גדולה ב-1–2 נקודות אחוז מאשר על התלמידים, וכך גם על אלו שציוניהם במבחני המיצ"ב במתמטיקה בכיתה ח' היו גבוהים מהממוצע. תוכנית "לתת חמש" העלתה את שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה בקרוב ל-3 נקודות אחוז (שיעור הנבחנים ערב התוכנית עמד על 14%), והשפיעה רק על הבנים. העלייה של שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה בזכות שתי התוכניות לא לוותה בירידה של ממש בשיעור העוברים את הבחינה ובציוניהם.

תוכנית העתודה העלתה את הסיכוי של בוגרי החינוך הערבי להתחיל (עד 2018) בלימודים לתואר ראשון במדעים בסדר גודל של 2 נקודות אחוז (בהשוואה ל-5% ערב התוכנית) ואת הסיכוי ללמוד את מקצועות ההייטק בכ-1 נקודת אחוז (בהשוואה ל-4%), בשני המקרים רק לבעלי מיצ"ב גבוה מהממוצע. בשלב זה הנתונים אינם מאפשרים לבחון את הסוגיה גם לגבי התוכנית "לתת חמש" ובקרב בוגרי החינוך העברי.


למאמר המלא כקובץ PDF ​

​​​