ניתוח מנגנוני ההגבר בתהליך הורדת מינוף

תקציר

 

מחקר זה בוחן מודל של משבר כלכלי־פיננסי הנגרם בעקבות הורדת מינוף פיתאומית במשק. במשבר מסוג זה הביקושים נפגעים והריבית המוניטרית עלולה לרדת למגבלתה התחתונה – תופעה שנקראת "מלכודת הנזילות" – כך שהמדיניות המוניטרית מוגבלת בתגובתה (Eggertsson and Woodford, 2003). במקביל, ישנם מנגנונים נוספים שעלולים להעצים את המשבר, כמנגנון "המאיץ הפיננסי" (Bernanke et al., 1999), ומנגנון "דיפלציה של החוב" (Eggertsson and Krugman, 2012). נשאל אם כן, מהי "תרומתם" של המנגנונים השונים למשבר, ובפרט – מהי האינטרקציה בינהם.

לצורך כך נִבְנַה מודל של שיווי משקל כללי במסגרת ניאו־קֵיינְסִיאָנִית עם שני סוגי פרַטִים מייצגים – לֹוֵוה וחוסך, כאשר המרווח הפיננסי של הלווה תלוי ברמת המינוף שלו (יחס החוב לשווי הנכסים). המודל נפתר ללא לינאריזציה, בדגש על כלל המדיניות המוניטרית, אשר כולל מגבלה תחתונה לריבית. זאת כדי לאפשר ניתוח של האינטרקציות בין המנגנונים השונים.

מניתוח תגובת הכלכלה להורדת מינוף במקרים השונים, נמצא כי האינטרקציה של המנגנונים השונים משמעותית ביותר. לדוגמה, כאשר הכלכלה נכנסת ל"מלכודת הנזילות", האפקט של "המאיץ הפיננסי" מעצים משבר עד מאוד, הרבה מעבר למקרה שבו הריבית אינה מוגבלת. למעשה, הניתוח ממחיש את החשיבות של מדיניות מוניטרית אפקטיבית בשעת משבר פיננסי, כיוון שהרחבה מוניטרית במצב זה היא קריטית ומונעת משבר חריף בהרבה.

 

מילות מפתח: מלכודת נזילות; מגבלת הריבית התחתונה; חיכוך פיננסי; מדיניות מוניטרית; משבר פיננסי; משבר כלכלי; הורדת מינוף; שוק אשראי; מאיץ פיננסי, דיפלצית חוב​

למאמר המלא כקובץ PDF​