התפתחות האשראי במט"ח והפיקדונות במט"ח של המגזר הפרטי - 2003 עד מארס 2007

02/01/2008 |  רחבי יחיאל
התפתחות האשראי במט"ח והפיקדונות במט"ח של המגזר הפרטי - 2003 עד מארס 2007
יחיאל רחבי
תקציר
בתקופה הנסקרת התרחשו במשק הישראלי שתי תופעות שהביאו לשינוי במבנה האשראי והפיקדונות; הראשונה - צמצום ניכר בפער שבין הריבית השקלית לריבית במט"ח, הנובע משני תהליכים מרכזיים: הפחתת הריבית של בנק ישראל והעלאת הריבית של ה-Fed בארה"ב שגרמה לייקור הריבית הדולרית; והשניה - מעבר מתיווך בנקאי לאפיקים חוץ בנקאיים (disintermediation). במישור המקומי צמחו הגיוסים של אג"ח קונצרניות בבורסה ובמישור הגלובלי המשיך המשק הישראלי להיפתח מול חו"ל ולהשתלב בתהליך הגלובליזציה, כתוצאה מהליברליזציה במטבע חוץ (1998) ומהרפורמה במס (2005).
הירידה באינפלציה והפחתות ריבית בנק ישראל הביאו לירידה בריבית על האשראי השקלי הלא-צמוד, במקביל, עלתה הריבית על האשראי הדולרי; כתוצאה מכך חלו שינויים בהרכב האשראי ומשקלו של האשראי במט"ח ירד. באותה תקופה התפתח שוק תחליפי לאשראי הבנקאי - חברות ישראליות גייסו אג"ח שקלי בבורסה בת"א, וחלקם היה כ-75% מסך גיוסי האשראי של המגזר הפרטי בתקופה הנסקרת; כתוצאה מכך קטן חלקם של הבנקים ביתרת האשראי הכוללת מ-89% בתחילת התקופה הנסקרת ל-73% בסופה.
השינויים בשיעורי הריבית בארץ ובחו"ל השפיעו גם על היקף הפיקדונות. הריבית על הפיקדונות השיקליים פחתה והריבית על הפיקדונות הדולריים עלתה בעיקר מאמצע שנת 2004. שתי מגמות אלה הביאו לצמצום הפער שבין הריבית על הפיקדונות השקליים הלא צמודים לבין הריבית על פיקדונות במט"ח עד לכדי פער שלילי. כתוצאה מכך גדלו הפיקדונות במט"ח בבנקים בארץ ובחו"ל ומשקל הפיקדונות במט"ח בסך הפיקדונות עלה מ-24% בתחילת התקופה הנסקרת ל-30% בסופה.
צמצום פער הריביות והירידה בתנודתיות האינפלציה ושע"ח הביאו לירידה בפעילות הספקולטיבית באשראי ובפיקדונות.
יש לציין כי סך כל האשראי במשק הישראלי גדל בדומה לגידול התוצר, ובאופן דומה גדלו ההשקעות בפיקדונות ובאג"ח זרות, דבר המצביע על כך שהגידול בפעילות הריאלית לווה בגידול מקביל בפעילות הפיננסית.
המחקר בשלמותו כקובץ PDF
לדף המחקרים