הסדרי הטיפול והעדפות ההורים בתחום המסגרות לילדים עד גיל 3

תקציר 
עבודה זו ממפה את הסדרי הטיפול בילדים עד גיל 3 ובוחנת את מידת ההתאמה של ההסדרים הקיימים להעדפותיהם של ההורים לצורך זיהוי מוקדים המחייבים את התערבות הממשלה אם ישנם כאלה. הניתוח מתבסס על שני סקרים ייעודיים, שנערכו עבור בנק ישראל בעיקר באמצעות האינטרנט תוך שימוש בכלים סטטיסטיי ם לשם שיפור הייצוגיות שלהם (שיטת GRAG .(הסדרי הטיפול הקיימים חולקו בסקרים לשתי קבוצות לפי רמת המעורבות של המדינה – מסגרות ציבוריות ומסגרות פרטיות. הסקר בקרב המשפחות היהודיות שאינן חרדיות מלמד שמסגרות פרטיות הן הסדר הטיפול העיקרי, המשמש כמחצית מהמשפחות, הו שאר מתחלקות באופן שווה בין המסגרות הציבוריות לטיפול ביתי. במרבית המשפחות הילד מטופל בהסדר שהוריו מעדיפים. מתוך ילדי המשפחות הזכאיות לטיפול במסגרת ציבורית כשליש אכן מטופלים בה, כמחצית מטופלים במסגרת פרטית, ורוב הוריהם של ילדים אלה סברו שהיא הטובה ביותר לילדיהם. שאר המשפחות מתחלקות באופן שווה בין טיפול ביתי של הורים לטיפול של מטפלת ו , רובן המכריע העדיפו מסגרת שונה מהמסגרת הציבורית. הסקר בקרב האוכלוסייה הערבית מלמד שביותר ממחצית המשפחות ילדים עד גיל 3 מטופלים בבית. ההסדר העיקרי מחוץ לבית הוא המסגרות הציבוריות: בהן מטופלים ילדיהן של כשליש מהמשפחות, ורק בעשירית מהמשפחות הילדים מטופלים בהסדר בשוק הפרטי. רוב האימהות הלא מועסקות דיווחו שהסיבה העיקרית לאי תעסוק תן היא טיפול בילד עד גיל , 3 ומעל מחצית מהסיבות שהאימהות הלא מועסקות ציינו כסיבה לבחירה בטיפול ביתי קשורות למסגר ת הטיפולית/