אושר העממים: שביעות רצונם של ישראלים מחייהם

01/06/2004 |  זוסמן נעם, רומנוב דמיטרי

אושר העממים: שביעות רצונם של ישראלים מחייהם

נעם זוסמן ודמיטרי רומנוב

תקציר

אושר נחשב בעיניי רבים למטרה המרכזית בחייו של אדם, ולפיכך גם כלכלנים מגלים עניין רב בתחום. בשנת 2002 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לראשונה, סקר חברתי המאפשר להתחקות אחר הגורמים המשפיעים על אושרם של הישראלים.

הסקר מגלה כי 83 אחוזים מהישראלים הבוגרים מרוצים מחייהם, בדומה לממצאים במדינות מתקדמות אחרות. להכנסת משק הבית השפעה חיובית מועטה על שביעות הרצון מהחיים, ולדוגמה המחיר ההדוני של מצב בריאותי תקין עולה בממוצע על שלוש משכורות חודשיות. האושר של הפרטים תלוי לא רק בהכנסתם המוחלטת אלא גם בהכנסתם יחסית לקבוצות אחרות: ככל שהכנסת משק הבית גבוהה יותר מזו של משק בית דומה (מבחינת הלאום, קבוצת הגיל וההשכלה) הוא יותר שבע רצון מחייו; דירוג כלכלי-חברתי שפיר של משק הבית לעומת משקי הבית האחרים במקום מגוריו תורם לאושרו.

אבטלה וחשש מאובדן מקום העבודה, המקנן בלב כחמישית מהמועסקים, הם גורמי מפתח בהסבר הפגיעה באושר. כשמביאים בחשבון, מחד גיסא, את אובדן ההכנסה של המובטל ומאידך, את הגידול בפנאי הכפוי העומד לרשותו, מתברר כי העלויות העקיפות הלא-כספיות של האבטלה הן כרבע מסך עלות האבטלה במונחי אושר. ממצא זה סותר טענה רווחת שהאבטלה היא בעיקרה רצונית.

מהסקר החברתי ניתן ללמוד שבממוצע העובדים שעות ממושכות היו מעדיפים לצמצם את היקף משרתם לו ניתן הדבר לשיקול דעתם, שכן המחיר ההדוני של הפנאי שנגזל מהם עולה על תוספת ההכנסה.

לבסוף, שביעות הרצון מהמצב הכלכלי בהווה תורמת לשיפור הציפיות לעתיד הכלכלי. המצב הכלכלי של משק הבית והפרט נתפס כנתון לשינויים גדולים יחסית, יותר מאשר שביעות הרצון הכללית.

המחקר בשלמותו כקובץ PDF


לדף מאמרים לדיון של חטיבת המחקר