שער החליפין הריאלי וסחר החוץ של ישראל

01/12/2005 |  לביא יעקב, פרידמן עמית
שער החליפין הריאלי וסחר החוץ של ישראל
יעקב לביא ועמית פרידמן
תקציר

בעבודה זו אנו מנסים לזהות את הגורמים שהשפיעו על המגמות ארוכות הטווח של שער החליפין הריאלי, היצוא והיבוא, ועל הגורמים המשפיעים על התנודות של משתנים אלו בטווח הקצר. המשתנים המסבירים את המגמות נגזרים מהמודל של De Gregorio and Wolf (1994) – מודל של משק קטן ופתוח, בו נקבעים בשיווי משקל של הטווח הארוך שער החליפין, היצוא והיבוא.

התוצאות, הנסמכות על נתונים בתדירות רבעונית על פני תקופה של יותר מ-30 שנה, מצביעות על כך כי: מגמת היצוא מוסברת היטב בעזרת המחיר היחסי ובתוספת משתני היצע – פריון הייצור בענפים הסחירים, כוח העבודה ומלאי ההון. כמתבקש מהתיאוריה; בהסבר מגמת שער החליפין הריאלי, יש חשיבות רבה לפריון הייצור, אך אין בו די ואנו נאלצים להכליל גם משתנים נוספים אשר לכל היותר יכולים להשפיע בטווח הביניים, כגון שיעור ההשקעה בתוצר; היבוא מוסבר היטב בעזרת המחיר היחסי ומשתני ביקוש – התוצר ושיעור ההשקעה, אשר כאמור יכול להשפיע לכל היותר בטווח הביניים. אנו משערים כי החשיבות של שיעור ההשקעה בתוצר להסבר – שער החליפין, היבוא וגם היצוא נובע מהעובדה שהמשק הישראלי הוא משק צעיר יחסית, אשר במהלך חלק ניכר מתקופת החקירה היה בתהליך של בניית מלאי הון, ולפיכך לא התקיימו בו תנאי שיווי המשקל של משק בוגר, בו שיעור ההשקעה בתוצר הוא חסר מגמה.

התוצאות מצביעות על כך שלמשתני ביקוש, כגון השינוי בהיקף הסחר העולמי והשינוי בתוצר לנפש, יש השפעה על התנודות קצרות-הטווח של המשתנים המוסברים, כך שבאופן כללי מתקבלת תמונה עקבית לזו הנגזרת מהתיאוריה הכלכלית, כאשר משתני היצע דומיננטיים בקביעת המגמות של הטווח הארוך, ומשתני ביקוש משפיעים בעיקר על השינויים בטווח הקצר.  

בנוסף, אנו מוצאים כי למחיר היחסי של היצוא יש השפעה פוחתת, על פני זמן, על היצוא בטווח הקצר, בעוד שהשפעת המחיר היחסי על היבוא עולה. אנו משערים שתוצאה זו קשורה למגמת ההתמחות של המשק הישראלי ביצוא של מוצרים עתירי טכנולוגיה, שאין להם ביקוש רב בשוק המקומי, כך שגם במידה ומחירם היחסי בחו"ל יורד, אין להם שימוש חלופי מלבד יצוא. לעומת זאת ביבוא, גם עקב שינויי מדיניות, חלה מגמה של הרחבת מגוון המוצרים, וכתוצאה, היבוא מתחרה במוצרים רבים המיוצרים גם על ידי התעשייה המקומית, כך שגמישות הביקוש ליבוא ביחס למחירו עלתה.

אנו מוצאים גם עדויות חלקיות להשפעה הפוחתת של המחיר היחסי על היצוא גם בטווח הארוך. תיאורטית, תופעה זו יכולה להיות מוסברת על ידי סגמנטציה בשוק העבודה, בו תכונות העובדים, כגון השכלה והון אנושי, שונות מאד במגזר הסחיר ובמגזר הלא סחיר, ולפיכך לקשר חלש בין השכר של העובדים בשני המגזרים. במקרה כזה,  עליית מחירו של מוצר היצוא, שתגרום לעליית שכרם של העובדים במגזר הסחיר, לא תגרום לשינוי בהקצאת העובדים בין המגזרים, ולכן גם לא תשפיע על כמות היצוא. השערה זו ראויה למחקר נוסף.

 

המחקר בשלמותו כקובץ PDF  ()
לדף מאמרים לדיון של חטיבת המחקר