פרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל מאז שנות השמונים ועד היום

22/02/2006 |  מזר יובל
פרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל מאז שנות השמונים ועד היום
יובל מזר
תקציר
עבודה זו מציגה מחקר אמפירי ותיאורטי של תהליך הפרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל מאז שנות השמונים. מחקר זה אקטואלי הן לנוכח בעיית הירידה של שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בגילים המבוגרים במדינות OECD שאכן מחפשות פתרונות לבעיה זו, והן לנוכח הרפורמות המתחוללות בתחום זה בשנים האחרונות בישראל: מעבר לפנסיה צוברת על בסיס מנות קצבה נצברות בכל שנה, העלאת גיל פרישת החובה הן לנשים והן לגברים והעלאת גיל הזכאות לדמי ביטוח לאומי.
נתוני פאנל וחתך יחודיים של השנים האחרונות, על העובדים ועל הגמלאים במגזר הציבורי אפשרו לעקוב אחר ההתפתחויות בתחום זה. מודל דינאמי בנושא ההחלטה לפרוש לפנסיה הותאם למדיניות הפרישה בישראל, ובעזרתו נאמדה התפלגות גילאי הפרישה. במחקר נמצא כי תופעת הפרישה המוקדמת שכיחה בעיקר בקרב בעלי שכר נמוך יחסית וחסרי השכלה אקדמית וכן גיל הפרישה הממוצע של נשים נמוך משל הגברים.
במחקר זה, אמדתי את התועלת השלילית הממוצעת של העובדים מעבודה. נראה שבפרמטר זה יש הבדל בין הפורשים מהחמישון השכר העליון והתחתון ובין גברים לנשים. בדומה לממצאים בעולם, נמצא כי אישה מוכנה לוותר בפרישה על אחוז שכר גבוה יותר מאשר גבר; תוצאה חדשה שהתקבלה במחקר זה היא שעובדים מחמישון השכר העליון מוכנים לוותר על יותר מאשר עובדים בחמישון התחתון בעת פרישתם.
בעבודה ניתנת תשומת לב מיוחדת לתופעת הפרישה המוקדמת. עיקר ההתייחסות מופנת לקבוצת העובדים הוותיקים שתומרצו לפרוש מוקדם על ידי מענקי פרישה מיוחדים. המודל התאורטי מסביר את התופעה בה נקבעת הפרמיה לפרישה מוקדמת על פי העובד השולי כך שהמתכנן המרכזי ישיג את אחוזי הפרישה המתוכננים.
המודל צופה את הירידה החדה בגיל הפרישה הממוצע של הפורשים בשנים האחרונות תוך שבירת קו המגמה שאפיין את השנים הקודמות בהתאם לנסיבות, וכן מנבא את השפעת הרפורמות מ-1995 ו-2004 על התפלגות גילאי הפרישה בשנים הבאות. על פי הסימולציה גיל הפרישה הממוצע של גברים אכן יעלה ותועלתם בעת הפרישה לא תפגע כתוצאה מהרפורמה, אולם גיל הפרישה של נשים לא צפוי לעלות ותועלתן בעת פרישתן עלולה להפגע.
המחקר בשלמותו כקובץ PDF  ()
לדף מאמרים לדיון של חטיבת המחקר