שיעור הקידום והשפעתו על השכר במגזר הציבורי בישראל

יובל מזר
תקציר
קידום עובדים במקום עבודתם - כלומר (ההעלאה בדרגה) - הוא האמצעי השכיח ביותר לתגמל עובדים על עבודתם. מאמר זה בוחן את השפעת הקידום על השכר ואת שכיחותם של הקידומים לאורך מסלול הקריירה של העובדים במגזר הציבורי בישראל. נמצא כי תרומתו של הקידום לסך עליית השכר במשך כל תקופת העבודה היא כ-60 עד 70 אחוזים. עובדים מקבלים בממוצע כ-12.5 קידומים, וכל עלייה בדרגה מעלה את שכרם, בממוצע, ב-6.5 אחוזים.
ניתוח התוצאות במאמר מצביע על שיטתיות בחלוקת הדרגות במגזר הציבורי בישראל: עובד מקודם בממוצע אחת לשנתיים עד ארבע שנים, כך שההסתברות לקבל קידום, אם הוא קבל דרגה שנה לפני, יורדת באופן חד. יתר על כן, הקידומים בשנים עברו מסבירים עד כ-45 אחוזים מסך השונות המוסברת של ההסתברות לקידום השנה - שיעור גבוה מאוד, שמעיד כי הקידום נעשה על פי התור, ולאו דווקא על פי תפקודו של העובד. תוצאה נוספת העולה מהניתוח היא שקצב קידומם של העובדים ירד מונוטונית בין השנים 1988 ל-1996; ירידה זו מקורה, ככל הנראה, בבלימת האינפלציה שצמצמה את הצורך בקידום כפיצוי על שחיקת השכר.
תפקיד חשוב נוסף של הקידום הוא לתמרץ את העובדים להשקיע מאמץ בעבודה, שכן הם מתחרים ביניהם על מכסת קידומים הנמוכה ממספרם. מכאן, שנוסף על הערך הכספי של הקידום, גם תדירותו משפיעה על המוטיבציה של העובדים.
הנתונים מצביעים על ירידה הדרגתית של שיעור המקודמים במהלך שני השלישים הראשונים של הקריירה ועל ירידה חדה הרבה יותר בשליש האחרון; תופעה זו בולטת במיוחד בקרב העובדים האקדמאים. אחד הגורמים המרכזיים לירידה החדה בשיעור הקידומים הוא המגבלה של טווח הדרגות בכל עיסוק ("מתח הדרגות"). כפועל יוצא מכך, העובדים הוותיקים, שכבר אין לפניהם אופק קידום ממשי מזה וסכנת פיטורין מזה ייטו להקטין את תוצרתם. לכן יש מקום להעלות את סיכויי הקידום של העובדים הוותיקים, וזאת על ידי החלקה - מיתון - של תוואי הקידום לאורך הקריירה של העובד תוך הגדלה של התרומה לשכר של כל קידום.
המחקר בשלמותו כקובץ PDF ()
לדף מאמרים לדיון של חטיבת המחקר