חוק לימוד חובה-חינם בישראל ומגבלות נזילות

08/07/2008 |  קריאף תומר
תומר קריאף
תקציר
במהלך שנות השבעים שונה חוק לימוד חובה כמה פעמים - שינויים שהתבטאו בגידול מספרן של שנות לימוד החובה ושנות לימוד החינם. מהלך זה הוביל לירידה משמעותית של שיעור הנושרים מבתי הספר בכיתות ט' עד י"ב, בעיקר בקרב יוצאי עדות המזרח והאוכלוסייה הלא-יהודית. העובדה שבשנים אלו הוחלו בנפרד לימודי חובה ולימודי חינם מאפשרת לבדוק מהי המגבלה האפקטיבית המונעת מחלק מהפרטים להמשיך בלימודיהם. כדי לבחון סוגיה זו, ערכתי השוואה בין "השפעת החובה" ל"השפעת החינם" על היקף הלימודים ועל התשואה להשכלה הנגזרת מכל אחת מהחקיקות האלה. נמצא כי תוספת שנות לימוד החובה הביאה לירידה חדה של שיעורי הנשירה משלבי הלימוד שהוספו (ט'-י') ולירידה מתונה של שיעורי הנשירה משלבי הלימוד הבאים (י"א-י"ב), שלא היו חובה וחינם, באותה תקופה. החלת לימוד חינם בכיתות י"א-י"ב תרמה גם היא להקטנת שיעורי הנשירה, בעיקר בקרב הנשים. כמו כן נמצא כי התשואה במונחי שכר הנגזרת מתוספת שנות לימוד חובה אינה שונה מהתשואה הנגזרת מתוספת שנות לימוד חינם, וכי שתיהן דומות לתשואה עבור שנות לימודים תיכוניים הנאמדת בשיטת OLS. ממצאים אלו מעידים על מגבלה המונעת מחלק מהפרטים השקעה אופטימלית בהונם האנושי. מגבלה זו, על פי הממצאים, איננה נובעת רק מהצורך לשלם שכר הלימוד, אלא - ככל הנראה - גם ממסגרת קבלת ההחלטות המשפחתית, שאינה מתחשבת בהכרח בתועלת שהפרט יפיק מרכישת השכלה נוספת.
המחקר בשלמותו כקובץ PDF ()
לדף מאמרים לדיון של חטיבת המחקר