בחירת מצרף מחירי חו"ל במסגרת אמידה בייסיאנית של מודל ניאו-קיינסיאני למשק הישראלי

איל ארגוב
תקציר
בעבודה זו נאמד מודל DSGE קטן בשיטה הבייסיאנית לנתוני המשק הישראלי מ-1995 עד 2006. המודל פותח לראשונה ונאמד בשיטה הקלאסית GMM אצל Argov and Elkayam (2007). כאן אני מרחיב אותו במספר כיוונים: (1) הפרדת רכיב הדלקים ממדד המחירים לצרכן; (2) אמידה סימולטנית של המגמות והמשתנים ה"טבעיים" עם הפרמטרים של המודל; (3) ביסוס המידול של האינפלציה מיבוא על אופטימיזציה של יחידות מיקרו-כלכליות. בבדיקת ההתאמה האמפירית של המודל נמצא כי הוא משחזר את עיקר המתאמים הצולבים הנצפים בנתונים. בבחינת טיב תחזיותיו נמצא כי הוא פחות טוב ממודלים סטטיסטיים מסוג VAR, אך עדיף על מודל נאיבי של הילוך מקרי (Random Walk). מניתוח של מקור התנודתיות במשתנים הכלכליים, ובפרט באינפלציה, עולה כי לזעזועים בשער החליפין השפעה מכרעת. (הם מסבירים 67% מהשונות באינפלציה במדד המחירים לצרכן).
התפיסה המקובלת היום היא שעליית האינפלציה ב-2007 נגרמה בישראל, כמו בשאר העולם, בגלל האמרת מחירי הסחורות בשווקים הגלובליים. לעומת זאת מייחס המודל האמור את רוב האינפלציה הגבוהה של שנה זו לזעזועי היצע. יש המשערים שתוצאה זו של המודל נובעת מן הבחירה במדד המחיר של יבוא מוצרי הצריכה (שאינו כולל מזון גולמי ואנרגיה) כמחיר חו"ל המרכזי - בחירה שאינה מתאימה. אני בוחן השערה זו על ידי אמידה מחדש של המודל עם שלל אומדנים אחרים למחירי חו"ל המשקפים, באופן כללי, את עליית מחירי הסחורות בעולם, ומשווה את הנראויות השוליות (log-marginal-likelihoods) המתקבלות מהאמידות השונות. נמצא כי לתקופת המדגם אף אומדן מחירים אינו עולה על הבחירה המקורית. רק המדד האפקטיבי של המחירים לצרכן בעולם (משוקלל במשקל הסחר עם ישראל) משתווה באמידה לבחירה המקורית, וכי הוא אף משפר את האינטרפרטציה של האינפלציה הגבוהה ב-2007. על כן מוצע לשקול את השימוש במדד זה כמשתנה המרכזי לייצוג מחירי חו"ל במודל.
התפיסה המקובלת היום היא שעליית האינפלציה ב-2007 נגרמה בישראל, כמו בשאר בעולם, בגלל האמרת מחירי הסחורות בשווקים הגלובאליים. לעומת זאת מייחס המודל האמור את רוב האינפלציה הגבוהה של שנה זו לזעזועי היצע. יש המשערים שתוצאה זו של המודל נובעת מן הבחירה במדד מחירי יבוא מוצרי הצריכה (שאינו כולל מזון גולמי ואנרגיה) כמחיר חו"ל המרכזי - בחירה שאינה מתאימה. אני בוחן השערה זו על ידי אמידה-מחדש של המודל עם שלל אומדנים אחרים למחירי חו"ל, המשקפים, באופן כללי, את עליית מחירי הסחורות בעולם, ומשווה את הנראויות השוליות (Log-marginal likelihood) המתקבלות מהאמידות השונות. נמצא כי לתקופת המדגם אף אומדן מחירים אינו עולה על הבחירה המקורית. רק המדד האפקטיבי של המחירים לצרכן בעולם (משוקלל במשקל הסחר עם ישראל) משתווה באמידה לבחירה המקורית, וכי הוא אף משפר את האינטרפטציה של האינפלציה הגבוהה ב-2007. על כן מוצע לשקול את השימוש במדד זה כמשתנה המרכזי לייצוג מחירי חו"ל במודל.
המחקר בשלמותו כקובץ PDF ()
לדף מאמרים לדיון של חטיבת המחקר