מחזורים פיננסיים וריאליים בישראל על פי גישתם של et al. Borio

תקציר
במסגרת עבודה זו ישנו זיהוי ואפיון של מחזור פיננסי עבור המשק הישראלי והשוואה בינו לבין המחזור הריאלי. המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 עורר מחדש את הצורך לבחון את תפקיד המשתנים הפיננסיים בעיצוב התמונה המאקרו-כלכלית. אחת התופעות המרכזיות העולות בספרות שהחלה להתפתח בעקבות זאת היא המחזור הפיננסי. מחזור זה מאופיין בתנודות מחזוריות המשותפות למשתנים מרכזיים בסקטור הפיננסי במשק, והוא נבדל מהמחזור הריאלי בהיותו ארוך ותנודתי יותר. ניתוח הקשר בין המחזור הפיננסי והמחזור הריאלי מאפשר להבין טוב יותר את התהליכים המאקרו-כלכליים המתרחשים סביב משברים פיננסיים, והוא עשוי לסייע בהחלטות מדיניות. המחזור הפיננסי המתקבל עבור המשק הישראלי קצר יותר בהשוואה למחזורים הפיננסיים של מרבית המדינות המתוארות בעבודתם של Borio et al. ודומה במאפייניו למחזור הפיננסי בגרמניה. בדומה לגרמניה, המחזור הפיננסי הישראלי הגיע לשיאו בסוף שנות התשעים. לאחר מכן עבר תקופת ירידה ממושכת עד ל-2006, ולאחריה החלה עלייה שנבלמה סביב 2012. מחזור זה אינו מסונכרן עם המחזור הפיננסי בארה"ב, שבו נראית עלייה מאמצע שנות התשעים עד לתחילת המשבר ב-2008. כיוון שכך, המשבר העולמי ב-2008 פרץ כאשר המשק הישראלי נמצא בתקופת עלייה של המחזור הפיננסי, וייתכן שעלייה זו, לצד גורמים נוספים, תרמה לכך שהמשבר העולמי לא תורגם למשבר פיננסי מקומי אלא למיתון קצר טווח בלבד. עוד עולה מהעבודה כי כאשר תקופות מיתון ריאלי ופיננסי מתרחשות בזמנים חופפים המיתון הריאלי נוטה להיות ממושך יותר, וכי המחזור הפיננסי בארץ ארוך ותנודתי יותר מהמחזור הריאלי. שתי נקודות אלה הן חשובות, שכן ייתכן שיש מקום להביאם בחשבון בתכנון מדיניות מוניטרית.
זיהוי המחזור הפיננסי מתבסס על מאמרם של (Borio, Drehmann, and Tsatsaronis (2012 והוא נעשה באמצעות שתי מתודולוגיות: Frequency Based Analysis ו-Turning Point Analysis. מתודולוגיות אלו מאפשרות לנתח את ההתנהגות המחזורית של משתנים מרכזיים בסקטור הפיננסי ולשלב משתנים אלו לכדי מחזור פיננסי יחיד. מתוך מגוון המשתנים שנבחנו נמצא כי המתאימים ביותר לאפיון המחזור הפיננסי בארץ הם סך האשראי הבנקאי, מחירי הדיור, תשואות אג"ח ממשלתיות צמודות לטווח ארוך ופרמיית סיכון האג"ח הממשלתיות של ישראל.

 

למאמר בשלמותו כקובץ PDF​