מדדים למחירי מוצרים סחירים ולא סחירים

14/01/1992 |  בן בסט עידית

אחת ההגדרות המקובלות לשער חליפין ריאלי של משק היא היחס שבין מחירי מוצריו הסחירים לאלה של הלאסחירים. יחס מחירים זה נאמד בספרות הכלכלית באמצעות אינדיקטורים שונים, המבוססים על הנחות חזקות, שאינן עומדות בהכרח במבחן המציאות. כך, למשל, אחת ההנחות השכיחות היא, כי התנהגות מחיריו של רכיב מסוים מבין השימושים משקפת את ההתנהגות הכללית של המחירים במשק.
בעבודה זו נעשה ניסיון לבנות מדד חלופי ליחס המחירים האמור מדד  הנותן ביטוי מלא לכל השימושים במשק', ומתגבר על חלק מהמגבלות של המדדים המקובלים. המחירים הרלבנטיים של הצריכה הפרטית חושבו על פי סעיפי מדר המחירים לצרכן, ולא עלפי מחירי החשבונאות הלאומית, שאיכותם, לצורך העניין, נמוכה יותר, מסיבות שיפורטו בהמשך.
המדד הכולל נבנה בשני שלבים: בשלב הראשון חולק מדד המחירים לצרכן לרכיב סחיר ורכיב לאסחיר,  ובשלב שני חולקו סך השימושים של המשק, למעט הצריכה הפרטית, לרכיבים אלה, ונגזר מדד מחירים כיחס בין ערכי הרכיבים במחירים שוטפים לערכיהם במחירים קבועים. שקלול המחירים הרלבנטיים שנגזרו ממדד המחירים לצרכן במדד הכולל נעשה על פי משקלותיהם בחשבונאות הלאומית, תוך התאמת האומדנים ממדד המחירים

 

למאמר המלא: