השפעת השינויים בכמות הכסף על המחירים בישראל מ- 1955 עד 1965

01/12/1974 |  אופיר צבי, קליימן אפרים

תקציר

לאחרונה חזר וניעור מחדש העניו בתורת כמות הכסף, ובמיוחד בגירסה שבה מציג אותה מילטון פרידמן. אסכולה "מוניטריסטית" זו רואה בכמות הכסף, ולא בגדלים פיסקליים, את הגורם העיקרי בקביעת ההוצאה המצרפית (תל"ג נומינלי). כללית, ניתן לומר, שהתיאוריות על הקשר בין רמת הפעילות הכלכלית לכמות הכסף נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: אלו המניחות השפעה ישירה של כמות הכסף על הביקוש המצרפי, ואלו שבהן ההשפעה הינה עקיפה, דרך גורם מתווך כלשהו. הגישה הראשונה, שהוצעה כבר בידי ג'"ס מיל, באה לידי ביטויה הטהור ביותר ב"משוואת העסקות" של אירוינג פישר: ערך כל העסקות הריאליות שבוצעו במשק זהה, על פי ההגדרה, לסך הנקוב של כל הכספים ששולמו עבורן. לפיכך, גידול בכמות הכסף, כאשר כל התנאים האחרים שווים, יביא למצב שבו "הרבה כסף רודף אחרי מעט סחורות". מספר גדול

 

יותר של יחידות כסף יינתן תמורת אותה כמות של סחורות, כלומר המחירים יעלו 2. הניסוח האלטרנטיבי של אסכולת קיימברידג', זה של ביקוש ליתרות כסף, רואה את הבעיה במונחים של מלאי ולא של זרם: פירמות ופרטים מעוניינים להחזיק יתרות מסוימות של כוח קנייה ריאלי כדי לגשר על חוסר התיאום בין מועדי קבלת כספים ומועדי הוצאתם. גידול במלאי הכסף מותיר בידיהם יתרות גדולות מהרצוי להם. כאשר הכול מנסים להקטין את היתרות שבידיהם, גדל הביקוש לסחורות ולשירותים, ובעקבותיו עולים המחירים. ההקטנה הנובעת מכך בערכן הריאלי של יתרות המזומנים בולמת את הרצון להיפטר מהיתדות העודפות, והמחירים מתייצבים ברמה גבוהה יותר מאשר לפני כן. בניגוד לשתי גישות אלה, זו של קיינס ייעדה לכסף תפקיד שונה השפעה על שער הריבית. הביקוש ליתרות 9!קורו ב"העדפת נזילות"! הוויתור על ריבית,
הכרוך בהחזקת מזומנים הוא אחד הגורמים הקובעים את הכמות המוחזקת. עלייה במלאי הכסף גורמת לציבור לנסות לשנות את הרכב נכסיו מכסף לנכסים נושאי ריבית, ובכך מעלה את מחיריהם של אלה האחרונים. הירידה הנובעת מכך בשער הריבית עוצרת תהליך זה, כיוון שהמחיר (קרי הוויתור על ריבית) של החזקת כסף יורד, ולפיכך גדלה הכמות המבוקשת ממנו.

 

למאמר המלא על השפעת השינויים בכמות הכסף על המחירים בישראל מ- 1955 עד 1965 כקובץ PDF