שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכח העבודה בישראל בהשוואה בינלאומית

05/07/2004
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות רווחה ושוק העבודה

05.07.04

שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכח העבודה בישראל בהשוואה בינלאומית

בשנת  2003 עמד בישראל שיעור התעסוקה חלקם של המועסקים באוכלוסייה בגילאים 15 עד 64  על 55 אחוזים, כ-10 נקודות אחוז פחות מהממוצע במדינות OECD.

¦

שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים 25 עד 54 – עמד בשנת 2003 על 69.3 אחוזים, כ-6 נקודות האחוז נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD.

¦

בעשור האחרון ירד שיעור התעסוקה של גברים ישראלים בעוד ששיעור התעסוקה של נשים ישראליות גדל מגמות דומות לאלו שבמדינות המערביות, אך בעוצמה חזקה יותר.

¦

בעשור האחרון גדל הפער בשיעור התעסוקה בקרב גילאי העבודה העיקריים בין ישראל לבין ממוצע ה-OECD ל-11 נקודות האחוז בקרב הגברים וקטן ל-0.5 נקודת האחוז בלבד בקרב הנשים.

¦

שיעור התעסוקה הנמוך בישראל בשנת 2003 משקף בעיקר את שיעור ההשתתפות בכח העבודה הנמוך בכוח העבודה– כ-61.7 אחוזים בגילאים 15 עד 64 בישראל, לעומת 69.7 אחוזים במדינות ה-OECD.

¦

שיעורי השתתפות בכח העבודה ותעסוקה נמוכים בולטים בישראל בעיקר בקרב בעלי השכלה נמוכה, בפרט בגברים, חרדים וכן בקרב נשים ערביות.

¦

ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כי בשנת 2003 עמד שיעור התעסוקה בישראל – חלקם של המועסקים באוכלוסייה - בקרב גילאים 15 עד 64 על 55 אחוזים, מהנמוכים בקרב המדינות המפותחות, ונמוך בכ-10 נקודות האחוז משיעור התעסוקה הממוצע במדינות אלו. פער זה משקף בעיקר את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה – חלקם של האנשים המעונינים לעבוד, ורובם אף עובדים, בסך האוכלוסייה - הנמוך בכ-8 נקודות אחוז בישראל מהממוצע במדינות OECD, ובמידת מה גם את שיעור האבטלה הגבוה השורר בישראל בשנים האחרונות בהשוואה למדינות אלו.

במחלקת המחקר מציינים, כי שיעור התעסוקה וההשתתפות בכח העבודה בישראל בגילאים 15 עד 64 נמוך יחסית למדינות המערב, בין השאר, בשל חלקם הגבוה יחסית באוכלוסייה של בני הנוער, המאופיינים בשיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה ובתעסוקה. כמו כן, האחוז הגבוה של המשרתים בצבא בישראל בקרב קבוצת הגיל 15 עד 24 מקטין מאוד את שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכח העבודה בישראל בקרב קבוצת גיל זו – 24.4 אחוזים בישראל לעומת 43.2 אחוזים במדינות ה-OECD בשנת 2003. עם זאת, הפערים הניכרים בשיעורי ההשתתפות בכח העבודה והתעסוקה בין ישראל למדינות המפותחות נשמרים גם לאחר התחשבות בגורמים אלו. כך למשל, כאשר בוחנים את שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים – 25 עד 54 –  מוצאים, כי שיעור התעסוקה בישראל בקבוצת גיל זו היה ב-2003 נמוך בכ-6 נקודות האחוז מהממוצע ב- OECD. ראוי לציין כי גם בקרב קבוצת גיל העבודה העיקרי – 25 עד 54 – מצויים אנשים המשרתים בצבא קבע ואינם נחשבים כמשתתפים בכוח העבודה, ומשקלם בישראל גבוה יחסית למדינות ה-OECD. עם זאת, בהיעדר נתונים סטטיסטיים זמינים לא ניתן לחשב את השפעת היקפם על שיעורי ההשתתפות בכח העבודה והתעסוקה. ראוי לציין עוד, כי בקרב קבוצת הגיל 65 ומעלה, הפער בין שיעור התעסוקה בישראל לשיעור התעסוקה במדינות ה-OECD נמוך יחסית – 2.5 נקודות האחוז.

כמו במדינות רבות נוספות, קיימים גם בישראל הבדלים בין שיעורי ההשתתפות בכח העבודה והתעסוקה של קבוצות אוכלוסייה שונות. עיקר הפער בשיעורי התעסוקה של הגברים בגילאי העבודה העיקריים בין ישראל למדינות ה- ,OECDנובע מפער של כ-15 נקודות האחוז בשיעור התעסוקה של בעלי השכלה נמוכה (עד 10 שנות לימוד) יחסית למדינות אלו. אולם, משקלה של קבוצה זו, המהווה כרבע מסך האוכלוסייה בגיל העבודה בישראל, יורד במהלך השנים. גם לגברים בעלי השכלה תורנית שיעורי תעסוקה נמוכים. עם זאת, ראוי להדגיש, כי גם בקרב בעלי השכלה גבוהה (15 שנות לימוד ומעלה) שאינם חרדים שיעור התעסוקה בארץ נמוך (בכ-5 נקודות האחוז) בהשוואה לשיעור התעסוקה של בעלי 15 שנות לימוד ומעלה במדינות OECD. בקרב הנשים נמוכים במיוחד שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכח העבודה בקרב נשים ערביות, בפרט אלו בעלות השכלה נמוכה. לעומת זאת, בקרב נשים יהודיות שיעור התעסוקה עולה על זה של נשים במדינות OECD.

בקרב קבוצת גילאי העבודה העיקריים התרחב הפער בשיעור התעסוקה בין ישראל למדינות ה-OECD מ-4 נקודות האחוז בשנת 1995 ל-6 נקודות האחוז בשנת 2003. עיקר הגידול בפער זה, נבע מירידה חדה יותר של שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכח העבודה של גברים ישראליים לעומת המדינות המפותחות, בעוד ששיעורי התעסוקה וההשתתפות בכח העבודה של נשים ישראליות גדלו במהלך העשור האחרון בקצב מהיר יותר מאלה של נשים במדינות אלו. כך, עמד בשנת 2003 הפער בשיעור התעסוקה בגילאי 25 עד 54 בין ישראל לממוצע ה-OECD על כ-11 נקודות האחוז בקרב הגברים והצטמצם לכ-0.5 נקודת אחוז בלבד בקרב הנשים.

במחלקת המחקר מדגישים, כי שיעור תעסוקה נמוך אינו מאפשר מיצוי של כושר הייצור של המשק, פוגע ברמת החיים, מרחיב את ממדי העוני ומרחיב את ההוצאה הממשלתית על תשלומי העברה. שיעור התעסוקה הנמוך בישראל, והשלכותיו על הצמיחה ורמת החיים, מדגישים את החשיבות בנקיטת צעדים שיתמכו בהעלאתו בטווח הארוך, תוך צמצום הפערים מול המדינות המפותחות. לצורך כך יש לנקוט במדיניות מאקרו-כלכלית שתסייע להתבססות הצמיחה ותפעל להרחבת הביקוש לעובדים במגזר העסקי. במקביל, יש לשים דגש על יישום התוכניות התומכות בשילובן של אוכלוסיות חלשות בתעסוקה, תוך המשך צמצום ממדי ההעסקה של העובדים הזרים.

לוח 1

שיעורי התעסוקה, השתתפות בכח העבודה ואבטלה ישראל מול מדינות ה- OECD

 

25 עד 54

15 עד 64

גילאים

2003

1995

2003

1995

שנה

OECD

ישראל

OECD

ישראל

OECD

ישראל

OECD

ישראל

 

74.9

69.2

75.0

71.2

64.8

55.0

64.4

56.5

שיעור התעסוקה

79.8

76.5

80.0

75.4

69.7

61.7

69.6

60.8

שיעורההשתתפות בכח העבודה

6.0

9.4

6.3

5.5

7.0

10.9

7.4

7.0

שיעורהאבטלה

מקור: ישראל, סקרי כח אדם ועיבודי בנק ישראל.            מדינות OECD : OECD Employment outlook, 2003.

 

דיאגרמה 1

שיעורי תעסוקה (2003) בישראל מול מדינות OECD בגילאי 15-64, 2003

(אחוזים)

 

דיאגרמה  2

שיעורי התעסוקה בגילאי עבודה עיקריים (25 עד 54) בישראל וממוצע במדינות OECD.

1989-2003