מערכת הבנקאות בישראל, סקירה שנתית 2006

05/09/2007 |  בנק ישראל
הקדמת המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו

שנת 2006 אופיינה במגמה חיובית בכלכלה העולמית ובהמשך הצמיחה של הפעילות המשקית המקומית ובשוק ההון. על רקע התפתחויות אלו נמשך השיפור בחוסנה של מערכת הבנקאות בישראל ובביצועיה, והתבטא בירידת היקפם של סיכוני האשראי שמערכת הבנקאות חשופה להם ובגידול רווחיותה. יחס הלימות ההון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות עלה השנה עלייה קלה, לאחר יציבות בו אשתקד.
הירידה בסיכון האשראי נבעה משיפור באיכות תיק האשראי, והקיפה את כל הבנקים ואת מרבית ענפי המשק. ירידה זו התבטאה בעיקר בירידה של ההפרשות לחובות מסופקים ושל האשראי הבנקאי המסווג כבעייתי - תהליך שנמשך גם ברביע הראשון של 2007. למרות השיפור באיכות האשראי בשנים האחרונות, האשראי המסווג כבעייתי בישראל עדיין גבוה מאשר במדינות המפותחות בעולם.
הרווח הנקי של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות גדל במהלך 2006, למרות ירידה ברווח מפעולות רגילות. גידול זה נבע מעלייה ברווח מפעולות בלתי רגילות, עיקרה כתוצאה מרווחי הון חד-פעמיים שנזקפו לזכות הבנקים בגין מכירת הבעלות וזכויות הניהול של קופות הגמל וקרנות הנאמנות, במסגרת "רפורמת בכר".
ראוי להדגיש כי הלימות ההון העודפת בישראל נמוכה ביחס לרמתה בעולם המערבי, וכי הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות רבה בשיפור הלימות ההון מעבר למינימום הנדרש בהוראותיו. שיפור זה נדרש בעיקר בתקופות של צמיחה כלכלית וגיאות במחזורי העסקים, כחלק מההיערכות לעתות שפל בפעילות המשקית.
לצד התפתחויות אלה ירד השנה היקף התיווך הבנקאי הקלסי, וזאת בשני מישורים: (א) האשראי הבנקאי לפירמות העסקיות הצטמצם, על רקע המשך ההתרחבות של תחליפי האשראי ממקורות חוץ-בנקאיים, בעיקר באמצעות הנפקות של איגרות חוב קונצרניות. להתפתחות זו עלולות להיות השלכות על המשק ועל המערכת הבנקאית בעתות משבר. (ב) שיעור הנכסים הפיננסיים של הציבור המנוהלים על ידי הבנקים בסך נכסי הציבור ירד, כתוצאה מהסטת חלק מהפיקדונות הבנקאיים אל שוק ההון ואל מוסדות פיננסיים חוץ-בנקאיים. שני תהליכים אלה אמנם השפיעו לחיוב על הרווחה במשק, בהגדילם את האיום התחרותי על מערכת הבנקאות, אולם הם עלולים לפגוע בביצועי המערכת בעתיד, ולכן עליה לייצר מקורות הכנסה חלופיים ולצמצם עלויות. בתגובה על כך פעלו הבנקים במספר תחומים: הגדלת האשראי לאנשים פרטיים, הרחבת הפעילות בתחום כרטיסי האשראי, פיתוח ושיווק של מוצרים תחליפיים לפיקדונות הציבור הרגילים (למשל פיקדונות מובנים) והגדלה של חלק השקעותיהם בשוק ההון בישראל ובחו"ל (בעיקר בתיק ניירות הערך הזמין למכירה) ושל ההפקדות בבנקים בחו"ל.
בשנת 2006 נמשכה מגמת מיזוגם של הבנקים למשכנתאות בפעילות המסחרית של בנקי האם שלהם. בתחום הבנקאות המסחרית הושלמו צעדים מבניים שנגזרו מהחלטת הממשלה ממאי 1993. ואולם, צעדים אלו לא צמצמו מהותית את רמת הריכוזיות במערכת הבנקאות, והיא נותרה גבוהה, גם בהשוואה לרמתה בעולם המערבי וגם בהשוואה למדינות השייכות לקבוצת ההתייחסות של ישראל. עם זאת, התרחבה הפריסה הבין-לאומית של מערכת הבנקאות, בעיקר של שני הבנקים הגדולים.
במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), תשס"ה-2005 נקבע המסלול שלפיו יוכלו הבנקים לייעץ בתחום הפנסיוני, בכפיפות למכירת הנכסים הפנסיוניים שניהלו. כחלק מהתהליך של יישום "רפורמת בכר" פעלו הבנקים במהלך השנה למכירת קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וחברות הניהול של קרנות הנאמנות שבבעלותם. הפיקוח על הבנקים פועל לקידום נושא זה, שהוא בעל חשיבות למשק ולרווחת הציבור.
בעקבות עבודות מקיפות שנעשו בפיקוח על הבנקים בנושא עמלות הבנקים, אישרה מליאת הכנסת ביום 26 ביוני 2007 את החוק להגברת הפיקוח על העמלות. החוק מעניק למפקח על הבנקים, לראשונה, סמכויות גורפות בפיקוח על עמלות הבנקים. במסגרת החוק תגובש רשימה מצומצמת של עמלות, וישופרו הגילוי הנאות והשקיפות ללקוחות לגבי מחירי השירותים הבנקאיים. החוק נועד לשפר את רווחת הציבור תוך הגברת התחרות בין הבנקים במגזר הקמעוני.
ב-1 ביולי 2006 נכנסה לתוקף ההוראה להסדרת החריגות ממסגרות אשראי. הפיקוח על הבנקים הקים חדר מצב, שעמד בקשר עם הבנקים ועקב אחר ההתפתחויות בנושא בתקופה הרלוונטית, כדי להבטיח מעבר תקין למתכונת הפעילות החדשה. כמו כן הקים הפיקוח מוקד טלפוני לשם מענה לשאלות וסיוע ללקוחות בכל הנוגע ליישום ההוראה. הציבור גילה בגרות, ורובו הסדיר את מסגרות האשראי. הנתונים מלמדים, כי מספר הצ'קים החוזרים והחשבונות שהוגבלו לא חרג בתקופה זו מן הרמה שהייתה ערב כניסת ההוראה לתוקף. להערכתנו, הסדרת החריגות ממסגרת האשראי עתידה להוביל לשיפור בהתנהגות הציבור מבחינת ניהול פעולותיו הכספיות, מחד גיסא, ולשיפור ההערכה והסיכון של הלקוחות על ידי הבנקים, מאידך.
בראשית 2007 הודעתי כי המלצות הוועדה להתכנסות בין-לאומית למדידת הון ולתקני הון שפורסמו ביוני 2006 (להלן: באזל II) יחולו על התאגידים הבנקאיים החל מדצמבר 2009, וכי על כל תאגיד בנקאי להיערך באופן שיבטיח את מוכנותו למועד זה. בכוונת הפיקוח על הבנקים לפעול להשגת יעד זה בשילוב עם: (א) שדרוג מערך ניהול הסיכונים, הבקרות והממשל התאגידי בתאגידים הבנקאיים; (ב) התאמת אופן הפיקוח על הבנקים למתכונת פיקוח מוכוון-סיכון. במסגרת זו הפיץ הפיקוח על הבנקים ביולי 2007 טיוטת הוראה מלאה של הסכם באזל II, המגלמת בתוכה את כל היבטי ההסכם. כדי לקדם את יישום הסכם באזל II בישראל הוקמו בפיקוח על הבנקים צוותים לנושאים ספציפיים הכלולים בו: מודלים סטנדרטיים לסיכוני אשראי, לסיכוני שוק ולסיכון תפעולי; מודל דירוג פנימי לסיכוני אשראי; הליך הערכת נאותות ההון, הליך הסקירה וההערכה הפיקוחי, עריכת סקר השפעה כמותית (QIS); הגדרת בסיס ההון. הפיקוח על הבנקים ימשיך ויעבוד בשיתוף פעולה והתייעצות עם התאגידים הבנקאיים וגורמים חיצוניים אחרים במטרה להעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם בנושאי ניהול סיכונים ופיקוח.

רוני חזקיהו
המפקח על הבנקים


תוכן העניינים
קובץ PDF ()

פרק א': ההתפתחויות בפעילות מערכת הבנקאות בישראל
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ב': התוצאות העסקיות של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ג': הסיכונים והלימות ההון
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()

פרק ד': פעילות הפיקוח על הבנקים
הפרק בשלמותו, קובץ PDF ()