לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן

המדד המשולב לחודש דצמבר עלה בשיעור של 0.05 אחוז ובהמשך לנתוני החודשים הקודמים הוא מעיד על צפי לגידול קטן בפעילות המשק בסוף 2022.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (נובמבר), יבוא התשומות לייצור (דצמבר) ומשרות השכיר (אוקטובר). לעומת זאת, מדד הפדיון בשירותים (נובמבר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (נובמבר), יבוא מוצרי הצריכה (דצמבר), יצוא הסחורות (דצמבר), יצוא השירותים (אוקטובר), התחלות הבנייה (ספטמבר),ייצור החשמל (דצמבר) והרכישות בכרטיסי אשראי (דצמבר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

נתוני המדד לחודשים יולי-נובמבר עודכנו מעלה. זאת בעקבות עדכונים לנתוני רכיבי המדד בחודשים הקודמים ובפרט עדכון מעלה של מרבית הנתונים לחודש ספטמבר.

לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים. לוחות מפורטים ארוכי טווח:

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

השינוי במדד (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

דצמבר

 

0.05

נובמבר

0.07

0.09

אוקטובר

0.21

0.33

ספטמבר

0.28

0.36

אוגוסט

0.12

0.18

יולי

0.04

0.07


לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

דצמבר

נובמבר

אוקטובר

ספטמבר

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

3.8

-5.4

0.0

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

-0.5

0.1

0.5

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-2.6

3.4

2.8

יבוא מוצרי הצריכה1

-2.0

-4.5

8.4

-2.4

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

1.6

-2.3

-4.0

1.0

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-13.6

-4.6

4.6

-2.4

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

-1.1

1.0

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.3

0.2

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

4.5

4.5

4.6

4.8

התחלות הבנייה[4]

 

 

 

-7.6

ייצור החשמל[5]

-0.7

0.2

0.3

1.3

הרכישות בכרטיסי אשראי[6]

-0.4

0.2

-4.0

0.5

 

[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

[5] ייצור החשמל מחושב כשיעור השינוי ביחס לחודש קודם, בניכוי השפעת מזג אוויר ועונתיות.

[6] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.