פרק 30

פרק 30: ההתאוששות לא הושלמה

רועי שטיין: ענף הבינוי לא חזר בכלל למצבו שהיה לפני המלחמה, יש לנו מחסור בעובדים, בינתיים המדינה הצליחה לקחת עובדים אחרים אבל רק ברמה חלקית, עדיין יש מחסור חמור בעובדים. היה מאז גם מגבלות היצע של חומרי גלם ולכן אנחנו רואים ירידה בהיצע של הדירות. לארגן מחדש כל כך הרבה עובדים זה דורש זמן והשקעה ומאמץ. המגבלה הזאתי עלולה להשפיע רבות על שוק הדיור.

עמירם ברקת: כיצד נראית המערכת הפיננסית הישראלית בתום שנה ושלושה חודשי מלחמה? מה קרה לסיכונים הגדולים שאיימו על יציבות המערכת במהלך המלחמה? מה אפשר לומר למשל על רמת הסיכון בענף הדיור? והאם מחירי ניירות הערך בבורסה הישראלית סגרו את הפער מול המניות ואגרות החוב הנסחרות בבורסות המרכזיות בעולם? על השאלות האלה ואחרות ישיבו בחצי השעה הקרובה, כותבי את דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של שנת 2024, שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל.. אז דוקטור רועי שטיין, דוקטור אנה סאסי ברודסקי, ברוכים הבאים.

רועי: תודה רבה.

אנה סאסי ברודסקי: תודה רבה.

עמירם: נתחיל אולי בעצם בשורה התחתונה של הדוח, לכל מי שרוצה פחות להיכנס לעומק של ניתוח הסיכונים. ונדמה לי שכשמסתכלים על הדוח במבט על, אנחנו רואים שהופחת הסיכון בשניים מבין שלושת הערוצים העיקריים ואנחנו מדברים על... מחירי הנכסים ובאשראי, שבשניהם בעצם הערכת הסיכון הופחתה לעומת הדו''ח הקודם שהתייחס למחצית הראשונה של 2024.

רועי: במחצית הראשונה של 24', אנחנו חווינו עליות ברמת הסיכון, בעיקר של הנכסים הפיננסים, אבל גם בשוק האשראי, רמת אי הוודאות הייתה מאוד מאוד גבוהה, בעצם רמת אי הוודאות לשנת 24' התחילה לרדת רק לקראת הרבעון האחרון, ובמיוחד ברבעון האחרון. שם אנחנו בעצם רואים איזושהי... ירידה באמת הסיכון, קודם כול, של מדינת ישראל, שאנחנו רואים את זה דרך ביטוחי האשראי שנסחרים בחו"ל המחירים שלהם ירדו, אומנם לא כמו שהיה לפני תחילת המלחמה, אבל ירדו משמעותית. ביחס למה שהיה בחודשים הראשונים של 24'. וגם אנחנו רואים את שוק האשראי קצת יותר מתייצב, רמת הפיגורים התייצבה ולא המשיכה לעלות, היא לא הגיעה לרמות גבוהות, ולכן אנחנו החלטנו ששני הערוצים האלו, מחירי הנכסים ושוק האשראי, רמת הסיכון קצת נמוכה יותר, מבעבר אבל הסיכונים הגיאופוליטיים עדיין לא בא שום דבר... ממש לסיום, אנחנו בתקופת המתנה, אנחנו כולנו מקווים שהדברים יסתדרו כמו שצריך אבל הכל נשאר בעצם פתוח ולכן רמת הסיכון מערוץ המאקרו הפעילות הכלכלית היא נשארה ברמה גבוהה כמו בתחילת המלחמה.

עמירם: איך אנחנו בעצם מודדים את פרמיית הסיכון? ומה המשמעות שלו מבחינת החוב?

רועי: אז מקודם גם דיברנו על פרמיית הסיכון שנמדדת מתוך ביטוחי האשראי שנסחרים בחו"ל אבל יש לנו עוד כמה וכמה אינדיקציות לגבי רמת הסיכונים של המשק, אחת האינדיקציות החשובות זה בעצם פער הריביות בין ישראל וארצות הברית, כאשר אנחנו מדברים על מונחים, על המטבע הדולרי, כאשר אנחנו לוקחים את התשואה לפדיון של אגרות חוב הנסחרות בחו"ל שצמודות לדולר ואנחנו משווים מול התשואות של ממשלת ארצות הברית, שגם כמובן נסחרות על הדולר, אנחנו רואים את הפער בתשואה בין ישראל וארצות הברית. למשל מהשביעי לאוקטובר 23' ולאורך שנת 24' ראינו בכל מיני נקודות זמן, כמובן כולל בהתחלה, כולל התקיפה. של איראן בישראל, שזה היה גם איזשהו אירוע מאוד ייחודי. ועם אירועים אחרים שהיו במהלך 24' ראינו את השינויים במרווח הזה. ככל שהיה פה אירוע יותר חריף ויותר עמוק, כך אנחנו ראינו שהמרווח הולך ומתרחב. וגם באינדיקטור הזה ניתן לראות שברבעון האחרון של 24' המרווח הזה דווקא היה במגמה של ירידה. מעבר לזה אנחנו רואים גם את ההשקעות הפיננסיות של תושבים זרים בישראל, אנחנו ראינו בתחילת הלחימה וברבעון הראשון של 24' יציאה, יציאה מסיבית של ההשקעות האלו של תושבי חוץ. לעומת זאת, במחצית השנייה אנחנו בעצם ראינו את החזרה שלהם לשוק הישראלי, גם הם עדיין לא נכנסו, עם כל הסכום שהם יצאו, אבל מגמת ההשקעות החיובית בישראל היא ברורה. כבר בחודשים האחרונים.

עמירם: ועדיין אנחנו רואים שהתשואה מגלמת סיכון מוגבר יחסית.

רועי: כן, אנחנו קוראים לסיכון המוגבר הזה סיכון בהתאם למצב, זאת אומרת זה לא סיכון מוגבר כי חוששים ממשהו לא ברור או לא ידוע, אנחנו נמצאים כרגע במצב מלחמתי עם עצימות נמוכה, עצימות גבוהה, אבל המצב הזה נשאר ולכן עדיין יש חשש שהמצב עוד פעם יתלקח בישראל תהיה עוד פעם נסיגה מבחינת הפעילות והסיכונים האחרים.

עמירם: זאת אומרת המחירים בשוק מגלמים גם תרחיש של הרעה? זאת אומרת הם כבר, השוק מתמחר את האפשרות שתהיה הסלמה?

רועי: בדיוק, המחירים בשוק מגלמים את רמת הסיכונים הנוכחית כפי שאנחנו רואים אותם, ולכן גם אנחנו חשבנו לנכון להוריד את הסיכון במחירי הנכסים בגלל אותם התאמות שהתבצעו כבר במחירי הנכסים בהתאם לסיכונים.

עמירם: אנחנו אומרים נכסים, אז הדימוי הראשון שעולה לראש זה דירות, או האסוציאציה הראשונה שעולה לראש זה מחירי הדירות, ואנחנו רואים שבשוק הדיור יש התאוששות בהיקף העסקאות, ששכר הדירה ממשיך לעלות, יש... ירידה מסוימת ביחס בין מחיר הדירה לשכר הדירה. והשאלה היא אם אפשר בכלל לומר ששוק הבינוי חזר למצב של סוג של עסקים כרגיל ובמה בעצם מצבו שונה לעומת מצבו לפני המלחמה?

רועי: ענף הבינוי לא חזר בכלל למצבו שהיה לפני המלחמה, קודם כול בגלל היצע העובדים. יש לנו מיעוט בעובדים, יש... בינתיים המדינה הצליחה להחזיר לא להחזיר, לקחת עובדים אחרים אבל רק ברמה חלקית. עדיין יש מחסור חמור בעובדים. היה מאז גם כל מיני מגבלות היצע של חומרי גלם לענף הזה. ולכן אנחנו רואים פה איזושהי ירידה בהיצע של הדירות בהמשך הדרך. אנחנו לא חושבים שהמגבלה הזאתי תיפטר כל כך מהר, גם אם מחר בבוקר העניינים יחזרו בישראל לעסקים כרגיל, עדיין לארגן מחדש כל כך הרבה עובדים לענף זה, זה דורש זמן והשקעה ומאמץ ולכן, מגבלת ההיצע הדירות, המגבלה הזאתי עלולה להשפיע רבות על שוק הדיור אז יש לנו הנושא הריאלי עם העובדים ועם חומרי הגלם ויש גם את הנושא הפיננסי. תמיד יש משקיעים בשוק הדיור ותמיד ראינו שהם רוכשים דירות, והשאלה אם העלייה במחירי הדירות היא נובעת מסוג כזה של השקעה. אנחנו מגלים על ידי המדד הזה שאנחנו מודדים ביחס בין שכר הדירה ומחיר דירה, אנחנו מגלים בעצם ששני השווקים האלו בתוך ענף הדיור הם עולים פחות או יותר באותו קצב, זאת אומרת, היחס לא ממשיך לעלות, מהזווית הזו אנחנו... אומרים שאין איזשהו חשש שמחירי הדירות במגמה עלייה מעבר ל... מעבר לגורמים הבסיסיים.

עמירם: אז אפשר בעצם לומר שהמחירים מבטאים ביקושים ריאליים, לאו דווקא השקעות לטווח קצר.

רועי: נכון. אני מסכים לחלוטין עם ההגדרה הזאת, ביקושים ריאליים, זה מה שמכתיב כרגע את שוק הדיור כרגע. גם מבחינת העסקאות וגם מבחינת המחירים.

עמירם: יש נתון שאני נתפסתי אליו, לא מדברים עליו הרבה, וזה הנתון של מלאי הדירות הלא מכורות, שככה הבנתי שהוא מאוד גדל, זאת אומרת מודדים אותו בחודשי ביקוש, לכמה חודשים הוא מספיק? המלאי הזה, ואנחנו רואים שלאורך הזמן הוא גדל מאזור של 12 חודשי ביקוש כמעט ל24. וכשאני רואה את הנתון הזה זה מזכיר לי את הנתונים שאנחנו שומעים, כמובן להבדיל אלף אלפי הבדלות מהשוק הסיני, ששם היו בעצם מה שהוביל לנפילה שם זה שהיה מלאי עצום של דירות לא מכורות. עד כמה הנתון הזה צריך להטריד או מעיד על משהו?

אנה: אני לא חושבת שההקבלה לשוק הסיני מתאימה לשוק הישראלי. גם בתקופה שהגענו, לקצב בנייה גבוה. עדיין זה כמעט אף פעם לא הגיע לרמה שהיא מעבר למה שנדרש לנוכח קצב הגידול של האוכלוסייה. וכרגע בעיקר ראינו גם ירידה בהתחלות הבנייה, מה שאומר שאם אנחנו מסתכלים שנתיים, שלוש, ארבע קדימה, אז אנחנו יכולים עוד פעם להגיע למצב שאין מספיק דירות. וכאמור, אנחנו כן רואים שהיקף העסקאות מאוד עלה, היה לנו גם את חודש ינואר, שהיה מאוד יוצא דופן, עם קפיצה מאוד משמעותית. אנחנו מעריכים שזה קשור לשינויי מיסוי והקדמה של רכישות. אבל אנחנו לא מזהים איזה פער גדול דווקא לכיוון הזה, אם כבר, החשש הוא יותר מהכיוון ההפוך של מחסור בדירות בעוד מספר שנים, אם קצב ההתחלות לא יתאושש.

עמירם: טוב, נדבר על שוק האשראי, ובשוק הזה, כמובן, הנושא החם, ההלוואות שהקבלנים מציעים, אותם80/20, שאנחנו רואים שהשיעור שלהם הולך וגדל. ואתם מציינים, אתם מתייחסים לזה בדו"ח, שבמסגרת ההתאמה לסביבת הריבית חל שינוי פריסת התשלומים למרות זאת, קצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. מה באמת מונע את המצב שאתם מזהים בשוק הדיור עם המשך המגמה הזאת של מבצעי המימון של הקבלנים?

רועי: שוק הדיור הוא תמיד מהווה שוק מאוד משמעותי גם לפעילות הריאלית וגם לפעילות הפיננסית. זה לא סוד שמרבית ההלוואות לא רק של המערכת הבנקאית, של המערכת הפיננסית זה ניתן גם למשקי הבית וגם לסקטור העסקי, לצורך משכנתאות ולחברות הבנייה. אני יענה בשאלה הזאת רק על הנקודה של, חברות הבינוי שנסחרות בבורסה. אלו שנסחרות בבורסה יש לנו בעצם מידע עליהם מהדוחות הכספיים, ואנחנו יכולים לראות את המגמות השונות שיש להם ברווחיות ובמינופים וכל מיני אינדיקטורים פיננסיים כאלו ואחרים שיכולים להצביע על מצבם הפיננסי. אז הקדשנו בדו"ח הזה תיבה אחת על הנושא הזה, ושם אנחנו בעצם, אם אני אגיע לשורה התחתונה, אנחנו רואים שהמינוף למרות הכול, של הקבלנים של חברות הבנייה לא עלה. נכון החוב שלהם עלה, אבל גם ההון העצמי שלהם גדל באותו יחס פחות או יותר ולכן בממוצע של כלל החברות, אין גידול במינוף אבל יחד עם כל זה אנחנו כן רואים ירידה ברווחיות של אותן חברות, ירידה משמעותית, ירידה שהיא בעצם צפויה להיות בתקופות יותר קשות מבחינת נזילות, מבחינת ריבית יחסית גבוהה, ולכן הרווחיות היא נמוכה, היא ירדה מאוד. היא לא אפסית, זה לא מרים עדיין דגל אדום, אבל אנחנו כן חושבים שצריך לעקוב אחרי הנושא הזה מקרוב, כי נפילה פה, של חברות בנייה ציבוריות, יכולה להיות... משמעותית למשק הישראלי.

עמירם: אתה אומר שהמינוף לא גדל לעומת המחצית הראשונה?

רועי: המינוף לא גדל בשנת 24'.

עמירם: לעומת 23'? יחסית למה אתה משווה?

רועי: לעומת 23'.

עמירם: זאת ההשוואה, כשבדקתם את המינוף, אבל אתה אומר שהרווחיות גם...

רועי: כן ירדה.

עמירם: בשנת 24' ירדה.

רועי: ירדה לעומת 23', מצביע על מגמה שמצריכה אותנו לעקוב ולראות שהיא לא מחריפה בצורה משמעותית.

עמירם: זאת אומרת, יש מקום אבל לצפות שנראה אולי שיפור ברווחיות כתוצאה מההתאוששות של הענף בסוף 2024? יכול להיות שזה פשוט לא בא לידי ביטוי עדיין בתוצאות של החברות נכון. או שהתוצאות כבר מגלמות את השיפור?

רועי: לחלוטין אתה צודק. הדוחות הכספיים, הם מסתכלים על הרבעון האחרון שהיה וגם זה עד שזה מתפרסם זה בפיגור, אנחנו הסתכלנו על הרביע השלישי של 24', לא היה לנו אפילו את הרביע האחרון. אנחנו כן מצפים שככל שמספר העסקאות יישאר גבוה, והקבלנים ימשיכו למכור דירות, אנחנו נצפה איזשהו שיפור מסוים. גם ביחסים הפיננסיים עם הדוחות הכספיים.

עמירם: אז יהיה מעניין מאוד לראות את הדוחות הקרובים, בעצם שהם יהיו הדוחות השנתיים, דוחות של רבעון רביעי, לראות אם באמת אנחנו.

רועי: אנחנו באגף הפיננסי כמובן נעקוב אחרי הדוחות האלו ונלמד על המשך המגמה.

עמירם: אם אנחנו עוברים לדבר על הצד של משקי הבית, אנה, אז נתון אחד שבולט ככה לעין, זה שיש גידול די ניכר בשיעור המשכנתאות שאפשר להגדיר אותן כמסוכנות, כי יש לפחות... שני פרמטרים למה זו משכנתא המסוכנת, ואולי תרצי להתייחס לזה. ואנחנו רואים שיש יותר ויותר משקי בית שנכנסים למשכנתאות מסוכנות. מה זה אומר?

אנה: כשאנחנו מסתכלים על נוטלי משכנתאות, אז יש שני מדדים מרכזיים שבהם אנחנו בוחנים את ה... מסוכנות, במירכאות, של המשכנתא. אחד, זה בעצם הגודל של המשכנתא ביחס למחיר הדירה שנקרא אל.טי. וי. והשני, זה התשלום החודשי שמשק הבית צריך לשלם כדי להחזיר את המשכנתא, ואיך התשלום הזה נראה ביחס להכנסה שלו. אז אנחנו כן רואים עלייה שכבר התרחשה האמת, לפני שנתיים. ששיעור גדול יותר של לווים היום לוקחים משכנתא שבה ההחזר החודשי שלהם הוא מעל 30 אחוז, שזה איזה שהוא רף שנחשב גבוה. זה חשוב. כן להדגיש את זה שחלק מהשינויים האלה באמת הם איתנו כבר מזה שנתיים. גם השינויים, אני חושבת שרועי דיבר עליהם, על הירידה ברווחיות, הם משהו שלא קרו בעקבות המלחמה בהכרח. אלא בעיקר התרחשו על רקע שינוי סביבת הריבית. זאת אומרת שינוי סביבת האינפלציה ואחרי זה שינוי סביבת הריבית סביב 2022. מאז, כיוון שהענף הזה, ענף הבינוי, הוא צרכן מאוד גדול של אשראי, גם בצד הקבלנים וגם בצד משקי הבית, זה יצר אתגרים גם לקבלנים וגם למשקי הבית. ולכן הרבה מאוד מהדברים שאנחנו רואים היום הם לא תוצאה ישירה בהכרח של המלחמה. זאת אומרת, המלחמה כן השפיעה נגיד על הפועלים ועל חומרי הגלם, אבל חלק מהשינויים התרחשו כבר עוד קודם. ומה שאנחנו רואים זה שגם מצד הקבלנים וגם מצד משקי הבית יש איזשהו תהליך התאמה שלוקח זמן מסוים, אבל שבמסגרתו הם לומדים להתנהל בסביבת הריבית החדשה. לדוגמה, בהתחלה אנחנו ראינו שכן יש עלייה בשיעור הפיגור של הלוואות בתחום הבנייה, שזה אומר בעצם קבלנים שהם מאחרים בתשלומי הריבית שלהם לבנקים.

עמירם: הלוואות של קבלנים לא של רוכשים.

אנה: של קבלנים. ודווקא בדו"ח הזה אנחנו מציינים שאנחנו רואים ירידה מסוימת. וזו אגב אחת הסיבות שהחלטנו שבתחום האשראי כן אפשר להוריד את רמת הסיכון. הסיבה היא שאנחנו ראינו קושי, בעיקר של קבלנים שלקחו אשראי לפני עוד 22. ברגע שסביבת הריבית השתנתה, יכול להיות שהמודל העסקי שלהם שבנה על סביבת ריבית מסוימת לא עבד טוב. ולכן התהליך לוקח זמן. וכיום אנחנו רואים שאשראי שנלקח כבר בסביבת הריבית החדשה, לא סובל מאותה בעיה של פיגור, וגם משקי הבית עשויים להתאים את עצמם לסביבת הריבית החדשה, גם בסוג המסלולים שהם לוקחים בעצם. אחד הדברים שאנחנו גם רואים, ושבנק ישראל גם התייחס אליהם, זה הנושא של מבצעי הקבלנים. אנחנו רואים שהקבלנים כן מנסים להגדיל את הביקוש ובעצם למשוך יותר רוכשים בשנה האחרונה. מבצעים של, למשל, הלוואות בולט, שבמסגרתן הקבלן משתתף בתשלומי הריבית. מבצעים של מימון יותר נוח, של 20/80, פריסת תשלומים יותר נוחה. הכל במטרה בעצם להגדיל את הביקוש לדירות.

עמירם: אם אנחנו מדברים על זה ש45 אחוז מהמשכנתאות החדשות הם ברמת סיכון גבוהה בגלל ששיעור ההחזר החודשי של המשכנתא הוא... מעל 30 אחוז מההכנסה החודשית של הלווה. עד כמה הנתון הזה הוא חריג? עד כמה הוא מדאיג? מה זה אומר מבחינת המעקב שלכם?

אנה: לא הייתי אומרת שהוא חריג או מדאיג במיוחד בשלב הנוכחי. בסופו של דבר, זה מתקשר לסיכון המאקרו, למה? כי ברוב הפעמים ההכנסה של משקי בית עולה לאורך הזמן, ולכן דווקא השנים הראשונות של המשכנתא, הן בדרך כלל הקשות ביותר עבור משקי הבית. ככל שמצב הפעילות, ישתפר ולא תהיה אבטלה, ותהיה צמיחה, אז סביר להניח שלא תהיה בעיה והלווים בעצם יתמודדו עם המשכנתא. יש פה רק נושא של סיכון מה אם. ככל שהתשלום של המשכנתא הוא גבוה יותר ביחס להכנסה, אז כמובן ששינוי בהכנסה כלפי מטה יקשה על אותם משקי בית, ושינוי בהכנסה יכול לקרות גם כתוצאה משינויים בשוק העבודה, ששוב, כרגע אנחנו לא רואים את זה, במשק יש אבטלה מאוד נמוכה. אבל גם למשל כתוצאה מעלייה בהוצאות אחרות. אם זה הוצאות על צריכה או דברים נוספים, זה גם משנה את הרכב ה... ההוצאות, פשוט יש הרבה פחות גמישות. ברגע שהחזרי החוב הם חלק ניכר מההכנסה. אז זה הסיכון שאנחנו מדברים עליו. אבל כאמור, בדיוק בגלל זה לבנק ישראל יש מגבלות שנקראות מגבלות מאקרו יציבותיות. גם על שיעור ה... החזר מהכנסה שמותר וגם על שיעור האל.טי.וי שמותר.

עמירם: אנה בואו נדבר על נכסים אחרים, מחירי המניות צמצמו את הפער אבל עדיין אתם אומרים ש... גם שם עדיין לא חזרנו לשישה באוקטובר, ויש עדיין פער לעומת מדדי מניות מקבילים בעולם. למרות שכן, יש שיפור מגמה הזאת, אנחנו כן רואים שלא רק המחירים בישראל עולים, אלא גם יש פה חזרה של משקיעים זרים, שבזמנו יצאו בהמוניהם מהשוק הישראלי, אז הם מתחילים לחזור. זאת אומרת, עליות הם לא רק של ה... רכישות של משקיעים מקומיים.

רועי: כן, אתה צודק במאת האחוזים. הנושא הזה של מחירי המניות, משתקף מאוד הירידה בסיכונים, עצם זה של כניסה של משקיעים זרים מחדש לישראל, היא יכולה להצביע על הביקושים בהשקעות פה, יחד עם כל זה אנחנו רואים שביצועי היתר ביחס לעולם, נקרא לזה שהיו בעיקר ברביע האחרון של 2024, צמצם יחסית בצורה יפה את ביצועי החסר שהיו והתחילו כבר בשנת 23' עוד לפני המלחמה, זיהינו כבר אז ודיווחנו בדו"ח היציבות על ביצועי החסר, וגם מפה אנחנו בעצם לומדים שהשינויים הגיאופוליטיים שהיו בחודשים האחרונים הורידו את מפלס הדאגה, את מפלס הסיכון, והמשקיעים מאמינים יותר בחברות. הנסחרות בתל אביב. ומכאן אנחנו ראינו בעצם את העלייה היחסית גדולה ברבעון האחרון של 24'. אם אנחנו משווים את רמת המחירים היום לעומת תחילת 23', אנחנו רואים שעדיין בישראל יש ביצועי חסר לעומת מרבית המדדים המובילים בעולם.

עמירם: אבל בסך הכול התמונה שהובילה אתכם להפחית את רמת הסיכון בשוק האשראי היא אופטימית למדי, זאת אופטימיות זעירה אולי אפשר לומר, ראיתם גם אינדיקטורים שמצביעים על הרעה בתחומים מסוימים?

אנה: צריך אולי להבדיל בין תמונת המצב הכללית של המשק ברמת המאקרו לבין... קשיים של משקי בית ספציפיים. אנחנו כן יכולים לראות גם בניתוחים, בדו''ח הקודם הצגנו ניתוח שמבוסס על מאגר נתוני אשראי שמראה איזושהי התפלגות, בין לוויים במעמד סוציואקונומי נמוך יותר ולווים במעמד סוציואקונומי גבוה יותר, אנחנו מזהים שיש שוני בהתמודדות של שתי הקבוצות האלה, שבעוד ש... לווים במעמד סוציואקונומי גבוה, דווקא הקטינו את ההלוואות שלהם במקביל לעליית סביבת הריבית. אנחנו רואים מגמה הפוכה במשקי הבית. שוב, זה לא אומר שכולם באותו מצב, אבל זה אומר שאנחנו יכולים לראות מגמות שונות, וספציפית במגמות של לווים שהם מה שנקרא... חלשים יותר או מסוכנים יותר, אז למשל, אנחנו מזכירים את הנושא של אשראי בכרטיסי אשראי, או אשראי בביטחון דירת מגורים, שבעצם משמש לצריכה ששם יש אינדיקציות טיפה פחות טובות, אז זה רלוונטי למשקי בית ספציפיים שהקושי שלהם עשוי להיות גדול יותר, אבל בגלל שמדובר בחלק מאוד קטן בסופו של דבר מהתיק האשראי, הכללי במשק, אז אין פה סיכון מאוד גדול למערכת עצמה. ולא להפחית מזה, שיש משקי בית שלא פשוט להם בתקופה הזאת בהחלט.

רועי: אולי אפשר גם להוסיף, את ההשוואה לעולם, שכמו שאת אמרת, אנה, יש את הנושא הזה של המגבלות מקרו יציבותיות, בישראל המגבלות הם הרבה יותר חמורות ממרבית המדינות שאנחנו רואים ולכן רמת הסיכונים בשוק הדיור בישראל לעומת בהשוואה הבינלאומית, רמת סיכונים נמוכה. כשאנחנו אומרים שהסיכון עלה ויש יותר הלוואות ברמת סיכון גבוהה, זה באופן יחסי למדינת ישראל.

עמירם: זאת אומרת, משכנתאות שאנחנו מגדירים כמסוכנות בהרבה מדינות אחרות לא היו מוגדרות כמסוכנות.

רועי: נכון מאוד.

עמירם: אנחנו עוברים לדבר על העמידות, ושם התמונה נראית על פניה הרבה יותר פשוטה ואופטימית. כאילו, העמידות הולכת ומשתפרת, לא? של המערכת הפיננסית, לנוכח הסיכונים האלה.

אנה: כן. כמו שכתבנו גם בדו"ח הקודם, אחד מנקודות החוזקה של המשק בהקשר של היציבות הפיננסית, זה באמת היציבות המאזנית. גם של חברות הביטוח וגם של הבנקים, שגם הגיעו למלחמה הזאת עם יחסי הון גבוהים ועם יכולת להתמודד עם האתגרים. וכאמור גם, בצד הלווים, לא ראינו אולי את העלייה שחששנו ממנה. אז גם העמידות היא גבוהה, ובכל מקרה, לא ראינו התממשות של סיכונים מאוד גדולים בתחום האשראי. צריך גם להזכיר את זה שסביבת הריבית הגבוהה יותר, היא בסופו של דבר, מבחינת המתווכים הפיננסים, זה דבר שהוא בדרך כלל חיובי.

עמירם: וזה מביא אותנו לשאלה מה מסביר את הרווחיות הגבוהה הזאת באמת? אז זאת סיבה שכן יכולה להסביר את הרווחיות בסביבת הריבית הגבוהה.

אנה: עשינו ניתוח של הרווחיות של המערכת הבנקאית, שהיא אכן גבוהה מזה מספר שנים, קודם כול השווינו את זה לרווחיות של מדינות שדומות לנו, מדינות מפותחות. אנחנו כן רואים שהמערכת הבנקאית בישראל נמצאת בקבוצת המדינות עם הרווחיות הגבוהה, אבל לא רווחיות שהיא חריגה, זאת אומרת היא לא יוצאת מהסקאלה. כשאנחנו מסתכלים על הסיבות לרווחיות הגבוהה, אנחנו רואים שבוודאי שזה קשור לשינוי בהכנסות. ההכנסות מאוד צמחו בשנים האחרונות, הכנסות מריבית. ברקע לזה זה גם שינוי סביבת הריבית כמו שאמרתי, אבל גם צמיחה מאוד גבוהה בנכסים, שהייתה... באמת גם אפילו היה מהיר יותר בישראל ממקומות אחרים.

עמירם: כשאת אומרת נכסים, הכוונה לתיק האשראי?

אנה: הכוונה בעיקר לתיק האשראי, כן. אבל חשוב להסתכל גם על צד ההוצאות למעשה, למרות שההוצאות, באופן יחסי להכנסות, הם לא גבוהות, אבל בסופו של דבר זה יוצר את ההבדל בין המערכת הבנקאית בישראל להשוואה שעשינו בחו"ל. זאת אומרת, בעוד שכל המדינות ראו עלייה בהכנסות על רקע שינוי סביבת הריבית, ההוצאות באופן יחסי בבנקים בישראל פחתו יותר. זאת אומרת, אנחנו רואים תהליך של התייעלות שהתחיל עוד לפני הקורונה, שהוא בין הגורמים שמביא לזה שבעצם המערכת הבנקאית בישראל עלתה לחלק הגבוה של הקבוצות. של המדינות שבהן הרווחיות היא גבוהה.

עמירם: אנחנו עוברים לדבר על תיבה בדו"ח, שהפנתה זרקור לנושא שלא מגיע בדרך כלל לכותרות ולעיסוק, לפחות בתחום המאקרו. אז בדקתם רואים מה עשתה הרפורמה בתהליכי חדלות פרעון להחזרי החוב. זה נשמע קצת אפרורי אומנם, אבל זה נושא מאוד מהותי, כי הוא מעורר שאלה. הרי נעשתה בשנים האחרונות רפורמה שבאה להקל על חייבים שהגיעו להסדר חוב לצאת לדרך חדשה, והשאלה המאוד מעניינת, לפחות מבחינת המלווים היא, האם הרפורמה הזאת הגדילה את הסיכון שהם, כלומר הבנקים או חברות כרטיסי אשראי, לוקחים על עצמם כשהם מלווים, כשהם נותנים אשראי, ללווים שעלולים לפשוט את הרגל ולא להחזיר את ההלוואה. אם הסיכון הזה גדל, אז אנחנו יכולים לצפות שגם הריביות שאותם גופים ייקחו, יעלו כסוג של גידול בפרמיית הסיכון. אז מה מצאתם, רועי?

רועי: בדו"ח היציבות מנתח את ההתפתחויות השוטפות, אבל גם אנחנו מקדישים בדו"ח היציבות ניתוחים יותר מעמיקים לשינויים מבניים במשק, שינויים שיכולים לחולל שינויים ממשיים בשוק האשראי. אחד השינויים שהיו זה הרפורמה שהייתה בחדלות פירעון של יחידים ותאגידים נכנס לתוקף בספטמבר 2019, ואז, כזכור הייתה תקופת הקורונה ותקופות כאלו ואחרות, וחשוב לבחון את השינויים המשפטיים הרגולטוריים האלו, איך זה באמת באה השפעה על שוק האשראי במקרה הזה. אז בחנו את הרפורמה הזאת מכמה כיוונים, כולל באמת, האם היא הצליחה לקצר את משך הזמן של עד שהחייב מקבל הפטר. ויוצא לדרך חדשה. אבל פה, בתיבה הזו, אנחנו בחנו את שיעורי ההחזר עצמם, של אותם חייבים שפתחו בקשה לחדלות פירעון, אנחנו בוחנים כמה הוא החזיר מהחוב שהשופט קבע בתחילת הדרך. אנחנו מצאנו כמובן ירידה. ירידה בשיעור ההחזר הזה, ירידה מרמה ממוצעת של 31 אחוז לרמה של 25 אחוז. כאשר הירידה הזאת היא לא מפתיעה. הרפורמה עצמה למעשה באה בראייה לשקם את החייב, יש הבנה הולכת וגוברת לא רק של מדינת ישראל, בכל העולם, יש מגמה של להקל על החייב בתהליכים המשפטיים עד קבלת ההפטר. להקל עליו זה גם בעצם אומר לקצר את משך הזמן עד שהוא מקבל את ההפטר ולהביא כמה שיותר חייבים לקבלת ההפטר. ולצאת מהמעגל האינסופי הזה. כיוון שבאמת משך תקופת צו התשלומים התקצרה מאוד בעקבות החוק החדש, העלייה בהיקף התשלום החודשי לא הספיקה לפצות על סך, הירידה במספר התשלומים ולכן שיעור ההחזר ירד לרמה של 25 אחוז.

עמירם: אז מה המשמעות של הממצאים האלה מבחינת הסיכון למערכת הפיננסית?

רועי: אז חשוב להדגיש שעקרונית הירידה בשיעור ההחזר היא באמת מלמדת ספקי האשראי שבעצם ביום הדין, ביום שבאמת אותו לווה נכנס להסדר, או לבעיית נזילות, הממוצע שהם יקבלו בחזרה הוא קצת יותר נמוך, וזה יכול להוביל לעליית הריבית מלכתחילה כדי לפצות על ההפסד הנקודתי הזה. יחד עם כל זה, ההליכים התייעלו והתייעלות ההליכים זה גם לנושים.

עמירם: זאת אומרת שהם אולי יקבלו פחות מהחוב שלהם בעבר אבל מצד שני הם יקבלו את זה יותר מהר וגם לזה יש משמעות.

רועי: יותר מהר, יותר יעיל...

עמירם: פחות הוצאות אולי על הליכים משפטיים כתוצאה מהקיצור ומההתייעלות הזאת.

רועי: מדויק. ולכן לא ברור שיש פה השפעה ממש ברורה, שהריביות בשוק צריכות לעלות בגלל השפעת הרפורמה, אבל זה נושא שהוא חשוב לא רק לספקי האשראי, זה נושא שהוא גם חשוב לחברות ולתאגידים. שבעצם אשראי ספקים. הם צריכים לקחת בחשבון שבאמת ההסדר מול החייבים הוא ביד קצת יותר קלה ממה שהיה בעבר.

עמירם: תודה רבה, רועי. תודה רבה, אנה.

רועי: תודה לך.

אנה: תודה רבה.

עמירם: עד כאן פרק נוסף בפודקאסט הצד השלישי של המטבע. תוכלו לשמוע אותנו ביישומון ההסכתים החביב עליכם. ספוטיפיי, אפל פודקאסט, דיזר, גוגל פודקאסט, אמזון. מומלץ להירשם כדי לקבל עדכונים על פרקים חדשים. בקרו גם באתר בנק ישראל, שם תוכלו לצפות בעוד הרבה חומרים מעניינים שהפקנו עבורכם. תודה לניר לייסט ולאור שמיר על עריכת הסאונד. אני עמירם ברקת, נשתמע בפרקים הבאים.