כנס הפיקוח על הבנקים בנושא "עולם המידע הפיננסי החדש" שנערך היום, עוסק בהיבטים השונים של המידע הפיננסי אשר הביא איתו בשורה של ממש לעולם העסקי בכלל והפיננסי בפרט תודות לפיתוחים הטכנולוגיים בתחום אגירת מידע ובתחום עיבוד המידע, המאפשרים להפיק מהשימוש במידע תועלות רבות לטובת הציבור הרחב.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, פתח את הכנס בתיאור חשיבותו של מושג ה"מידע" בכלכלה; והציג את הצעדים שננקטו בבנק ישראל בכדי לשפר את זרימת המידע, ובכך לייעל את המערכת הפיננסית, ובעיקר כדי להעביר לציבור את השליטה במידע הקיים עליו – לידיים שלו. הנגיד ציין כי מידע הוא הבסיס לקיומו של העולם הפיננסי. תיווך פיננסי נועד – בין היתר – לגשר על א-סימטריה באינפורמציה בין חוסכים ולווים, ולהתאים את אופק ההשקעה בין הצדדים. יתרה מכך, הטכנולוגיה מייצרת עבורנו בסיסי מידע חדשים שבתורם מאפשרים לפתח מודלים עסקיים חדשים ולשפר את הקיימים. כך שהמידע לא רק מאפשר לפעול במישור הפיננסי הקיים בצורה טובה יותר – הוא גם מאפשר במובנים מסויימים, לפתח מציאות חדשה. בהמשך דבריו התייחס הנגיד גם להתפתחויות האחרונות בכלכלה וכיצד עושר המידע מאפשר לבנק ישראל לפתח כלים חדשים שמסייעים להעביר את הכוח ללקוח ולגופים העסקיים וללקוחות לעשות בכך שימוש ובכך להגביר את התחרות והחדשנות בשווקים הפיננסיים.
המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן התייחס בהרצאתו "אפקטיביות המידע בסביבת פיקוח משתנה", לכך שעולם המידע הינו ללא ספק אחד האתגרים המרכזיים עבור חברות וארגונים רבים, ובכלל זה עבור המערכת הפיננסית והבנקאית.
המפקח ציין כי החדשנות הטכנולוגית מאפשרת למערכת הפיננסית לשלב את המידע והתובנות העולות ממנו בתהליכי העבודה ובתהליכי קבלת ההחלטות היומיומיים, וכך לקבל תמונת מצב עדכנית ואמינה באשר למציאות הפיננסית של הבנק ושל לקוחותיו. תמונת המצב הזו מאפשרת לבנק לבצע התאמות באסטרטגיה ובמדיניות העסקית ולספק מענה טוב יותר ללקוחות.
המפקח הדגיש כי כגורם האחראי על הרגולציה במערכת הבנקאית, מוטלת על הפיקוח על הבנקים החובה להיות גורם המאפשר את השימוש המוגבר במידע לצורך קידום ואימוץ של טכנולוגיות, מודלים ושיטות חדשות ומתקדמות, זאת במטרה להגביר את רווחתו של הצרכן ולשפר את מצבו. לצד זאת, מוטלת על הפיקוח אחריות כבדה לפקח ולבקר כי פעילות זו נעשית באופן הגון, מושכל ואחראי תוך ניהול הסיכונים הכרוכים בכך.
מר דני חחיאשוילי סגן המפקח על הבנקים ומנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות בפיקוח על הבנקים, שוחח עם אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת ת"א, ולשעבר יו"ר סוכנות החלל הישראלית, על בינה מלאכותית ובנקאות ועל האופן בו בינה מלאכותית יכולה להוביל לשינוי עולם הבנקאות. פרופ' בן ישראל ציין כי האתגרים בפיתוח הבינה המלאכותית רבים, אך בנק שישכיל להתמודד עם אתגרים אלו ולאמץ תהליכים חדשניים ופורצי דרך יפיק ערך רב עבורו ועבור לקוחותיו. תפקיד הרגולטור בעולם זה, הוסיף פרופ' בן ישראל, הוא לקבוע את גבולות הגזרה, בשים לב לסיכונים הקיימים, שיאפשרו לבינה המלאכותית להתפתח בישראל.
אל"מ ג', מפקד מרכז אמני המידע ביחידה 8200, הסביר על האתגרים הקיימים במתן המענה לצורך במידע במסגרת משימות אגף המודיעין, הדורשות דיוק בפרטים ובזמן עם השלכות ישירות על חיי אדם וביטחון המדינה. אל"מ ג' ציין, כי האתגר המרכזי בהקשר זה הינו למצות מידע עתק במגוון סוגי חומרים ולהנגישו באופן המותאם לצריכה המבצעית, כאשר לב הפתרון לאתגר זה מושתת על חיבור אדם ומכונה. בהרצאתו הציג אל"מ ג' את יסודות התשתית, המקצועות והתרבות הארגונית הנדרשת כדי לעמוד באתגר והוסיף כי השיטות והטכנולוגיות הנדרשות לשם כך הן בעלות פוטנציאל גבוה גם לשגשוג בעולם העסקי.
במסגרת הכנס התקיים פאנל בנושא "פרסונליזציה של המידע" בהנחיית פרופ' דן עמירם, דיקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ובהשתתפות עו"ד לימור שמרלינג מגנזיק, מנהלת המכון הישראלי למדיניות וטכנולוגיה, מר שלומי כהן, מנהל אגף מידע ואנליטיקה בבנק הפועלים, מר עופר קלאוזנר, מנהל הגנת הסייבר בבנק ירושלים, ומר דוראל בליץ, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת פרסונטיקס. משתתפי הפאנל דנו בערך העסקי בפרסולניזציה של המידע ללקוח ולבנק, מהן המגבלות לשימוש בדאטה ואנליטיקה בעידן הדיגיטציה המואצת בבנקים הגדולים ובבנקים הקטנים והאם קיימים חסמים רגולטורים ואחרים בתחום זה.
משתתפים נוספים בכנס:
גב' נועה גרנות, מנהלת היחידה לניהול המידע בפיקוח על הבנקים וגב' מורן כהן, מנהלת יחידת הפיקוח על הבנקים בחטיבת טכנולוגיית המידע בבנק ישראל, התייחסו בהרצאתן לאופן בו הפיקוח על הבנקים ממנף את המידע הנאסף על ידו שהפך להיות גורם מרכזי ומניע בתהליכי קבלת החלטות. בנוסף, הן שיתפו באתגרים העומדים בפני הרגולטור באיסוף המידע והשימוש בו, ובדרכי ההתמודדות עם אתגרים אלו.
מר עוז שנהב, מנהל מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, הרצה על מחיר הפרטיות וציין כי בעידן הדיגיטלי היבטים רבים של חיינו משתנים בכך שבתמורה לקבלת שירותים פיננסים, אשר יש בהם כדי לשפר את איכות חיינו, אנו מוותרים, במודע או שלא במודע, על רובד מהפרטיות שלנו.
שנהב הוסיף, כי הפרטיות היא זכות יסוד בסיסית של כל אדם, שעליה חייבים להגן ואל לנו לתת לזכויות בסיסיות להיבלע בתוך הקידמה. עלינו לשמור על איזון בין איסוף ועיבוד מידע, לצד עידוד השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, לבין השמירה על פרטיות המשתמשים בהן.
מר דודי בבלי, מנהל יחידת ביקורת ניהול סיכוני מודלים בפיקוח על הבנקים ציין בהרצאתו, כי בעולם רווי מידע, האנשה של רובוטים היא כבר לא מדע בדיוני. הפיקוח על הבנקים, כמו גם העולם, שוקד על קביעת כללים ונורמות שיתנו רוח גבית להתפתחות אחראית של מודלים מבוססי בינה מלאכותית במערכת הבנקאית, תוך ניהול סיכונים נאות להגשמתן של ערכי החברה הישראלית ולקוחות המערכת הבנקאית.
מר יוסי איבינדר, מנהל פרויקט אתר הבנק בחטיבת טכנולוגיית המידע בבנק ישראל וגב' הדר גוטסמן, מנהלת הקשר עם הציבור בחטיבת מידע וסטטיסטיקה בבנק ישראל, הציגו את החידושים בהנגשת מידע לציבור באתר בנק ישראל החדש שצפוי לעלות לאוויר בסוף השנה.