| אני שמח שניתנה לי ההזדמנות להופיע כאן ולדבר בפניכם. לצערי, לא התאפשר לי להיות כאן לפני למעלה מחודש, בתאריך המקורי שקבענו למפגש הזה, וזאת בעקבות אישפוזו של ראש הממשלה. לצערנו, ראש הממשלה עדיין חולה מאוד והמחשבות שלנו איתו במצב העצוב שבו הוא נמצא. |
| אני רוצה היום לדבר בעיקר על שני נושאים – האחד: מצב המשק היום, והשני: המדיניות המקרו-כלכלית הרצויה למשק הישראלי. זאת אומרת, לא אתייחס היום לבעיות החברתיות ולמדיניות הכלכלית לטיפול בהן. בעתיד הקרוב, יציג בנק ישראל לממשלה החדשה סדרה של הצעות למדיניות הכלכלית - כולל מדיניות חברתית. |
| אתחיל בכמה משפטים לגבי תמונת המשק כעת: |
| בשנת 2005 התבססה ההתאוששות של המשק שהחלה כבר במהלך 2003 ואף נרשמה צמיחה מרשימה של התוצר אשר לפי הנתונים האחרונים הגיעה ל-5.2 אחוזים. צמיחה זו נשענה על צמיחה בתוצר העסקי, אשר הייתה 6.6 אחוזים. |
| הצמיחה של המשק הושפעה ממדיניות מקרו-כלכלית – מדיניות תקציבית ומדיניות ריבית – שפעלה לצמיחת הסקטור העסקי, תוך שמירה על יציבות המחירים ותמיכה ביציבות הפיננסית. במקביל, וחשוב להזכיר, שררו בעולם תנאי רקע מקרו-כלכליים נוחים, כמו התאוששות בכלכלה העולמית, בייחוד בענפי הטכנולוגיה העילית, השיפור במצב הביטחוני וההתעניינות של משקיעים זרים במשקים המתעוררים – ואנחנו הרי נחשבים לחלק מהם. |
| מבחינת המדיניות המקרו-כלכלית, עמדה הממשלה בשנה שעברה ביעדיה התקציביים – תיקרת הגירעון ויעד ההוצאות של הממשלה – ובנק ישראל שמר על יציבות המחירים בתוך היעד של 1 עד 3 אחוזים לשנה. |
| במקביל, קידמה הממשלה מספר רפורמות גדולות במשק – כגון הרפורמה בשוק ההון, הרפורמה בנמלים, הפרטת בנק דיסקונט והפרטת בנק לאומי. ואלה לא פחות חשובים לצמיחה הנמשכת של המשק. |
| צעדים אלה היו חשובים משתי סיבות. ראשית, מבחינה כלכלית, הצעדים תרמו לחיזוק המסגרת שבה חברות, משקיעים, עובדים וצרכנים פועלים. ושנית, הם חיזקו את האמינות של הממשלה בעיניי המשקיעים המקומיים והזרים, ואחד הביטויים לכך הוא בהיקף ההשקעות הזרות שהגיעו ב-2005 לשיא של כ-9 מיליארדי דולר. |
| המדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה ובנק ישראל ותנאי הרקע המקרו-כלכליים – תרמו לא רק לצמיחה המהירה של המשק אלא גם, במקביל, לירידה באבטלה ולגידול בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. |
| זאת תמונה מאוד מרשימה. אבל צריך גם לקחת בחשבון את העובדה שעד לקבלת הנתונים האחרונים של הלמ"ס, שיעור העוני עוד לא התחיל לרדת – נושא שהממשלה החדשה בוודאי תצטרך לטפל בו. |
| הזכרתי קודם, כחלק מתנאי הרקע, את השיפור במצב הביטחוני. לאחרונה, אי הודאות עלתה בתחום הזה, מסיבות שכולנו מודעים להן. |
| על כן, חשוב - דווקא בתקופה זו - שנחזק את המדיניות המקרו-כלכלית ואת המחויבות להתמיד בה. מדינת ישראל התנסתה הרבה פעמים בעבר בתקופות של אי ודאות ובכל זאת, בדרך כלל הדבר לא התגלגל במלוא עוצמתו לצד הכלכלי. זאת, לא רק משום שהממשלה ידעה שעליה ובידיה לייצב את המצב הביטחוני אלא משום שממשלות ובנק ישראל ידעו, במרבית המקרים, להמשיך במדיניות כלכלית אחראית שמעודדת צמיחה מתמשכת, תוך שמירה על אינפלציה נמוכה – או יורדת. |
| דבר זה מוביל אותי למדיניות המקרו-כלכלית לשנים הבאות. בהקשר הזה, אתייחס בהזדמנות זו לשני ההיבטים של מדיניות מאקרו כלכלית : |
| המדיניות התקציבית של הממשלה. |
 |
| מדיניות הריבית של בנק ישראל. |
|
| לגבי המדיניות התקציבית של הממשלה: מזה למעלה משנתיים היא פועלת על-פי מסגרת של יעדים תקציביים במטרה להוריד את משקל הממשלה בכלכלה הישראלית ואת נטל החוב הממשלתי בתמ"ג. |
| בהקשר הזה, אני רוצה לציין שלוש סיבות חשובות למדיניות כזו, של גירעונות קטנים והפחתת נטל החוב בתמ"ג: |
| מדיניות כזו תוריד את נטל תשלומי הריבית על החוב הממשלתי בתוצר ותפנה מקורות בתקציב הממשלה שיכולים לענות על צרכים חשובים אחרים של המשק. למשל, אם נטל החוב היה 50 אחוזים מהתמ"ג – שיעור סביר בהשוואה בינלאומית – במקום כמעט 100 אחוזים כיום, גם נטל תשלומי הריבית היה יורד לפחות ל-3 אחוזים מהתמ"ג, לעומת כ-6 אחוזים כיום, והיו מתפנים בתקציב המדינה כ-17 מיליארדי ש"ח בשנה, או יותר, לצרכים אחרים של המשק. |
(א) |
| מדיניות להורדת נטל החוב בתמ"ג תגביר את חוסנו של המשק מפני זעזועים חיצוניים - למשל, שינויים בשיעורי הריביות בעולם. גודל החוב ביחס לתמ"ג הוא הגורם העיקרי לכך שחברות הדירוג מתייחסות אליו היום כשהן מדברות על הפגיעות של המשק לזעזועים. ירידה ביחס זה תשפר את הדירוג של ישראל. כך, אם נטל החוב יקטן, יוכלו הממשלה והסקטור העסקי להידרש לשלם בשוקי ההון ריביות נמוכות יותר כדי לממן את פעילותם. |
(ב) |
| הורדת נטל החוב בתוצר תאפשר לממשלה לנהל מדיניות תקציבית אנטי-מחזורית. כך, בתקופות מיתון תוכל הממשלה להגדיל את הגירעון התקציבי – או להוריד מיסים או להגדיל הוצאות - כדי לתרום להתאוששות המשק. כך עשתה ארצות הברית בשנת 2002 כאשר התחיל המיתון. וזאת, בניגוד לגרמניה, צרפת וישראל באותה תקופה. וזאת, למה? כי מדיניות אנטי-מחזורית בזמן מיתון מגדילה את החוב, וכאשר הוא כבר גדול מדי, כמו אצלנו, הדבר עלול להוביל למשבר פיננסי, ועוד באמצע המיתון. |
(ג) |
| בשנת 2005 הצליחה הממשלה להוריד את הגירעון בתקציב ל-1.94 אחוזי תמ"ג ולהביא להורדת החוב הממשלתי ל-98 אחוזי תמ"ג (לעומת 104 אחוזים ב-2003). אבל עדיין מדובר ביחס חוב-תמ"ג בישראל, גבוה מאוד. ברוב מדינות ה-OECD, למשל, נע יחס זה בין 30 ל-70 אחוזים. |
| לגבי מדיניות הריבית של בנק ישראל: הבנק ימשיך לפעול כדי לעמוד ביעד האינפלציה של הממשלה – בין 1 ל-3 אחוזים במונחים שנתיים, לאורך זמן. זהו תחום המוגדר, אצלנו ובעולם, כיציבות מחירים. בנוסף, מנסה בנק ישראל לתמוך במטרות הכלכליות האחרות של הממשלה, בייחוד צמיחה ותעסוקה, בתנאי שזה לא פוגע ביעד של יציבות מחירים, לאורך זמן. מדיניות זו מתבססת על כך שיציבות מחירים היא תנאי הכרחי לצמיחה לאורך זמן. |
| אני רוצה לתת כאן שלושה דגשים ביחס למדיניות הריבית: |
| אופק מדיניות הריבית: חשוב לזכור שאנו מתמקדים בהחלטות הריבית, באינפלציה הצפויה ב-12 החודשים הקרובים וזאת, תוך התחשבות בקצב ההתרחבות של הפעילות במשק. אלה, כידוע, מושפעים מן התנאים במשק העולמי והתנאים המקומיים. |
(א) |
| היעד למדיניות הריבית – מה הוא כן ומה הוא לא: היעד למדיניות הריבית הוא יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה ושתיארתי קודם. מכאן ברור, אני מקווה, שאין לבנק ישראל יעד בדמות שער חליפין או בדמות פער ריביות בין השקל לדולר – או למטבעות אחרים בעולם. חשוב להבהיר זאת, משום שלעיתים קרובות אנחנו שומעים כאילו יש לנו יעדים כאלה או אחרים שאינם יעד האינפלציה. |
(ב) |
| נכון, להתפתחויות האחרונות והצפויות בשער החליפין יש השפעה על האינפלציה - ולכן הן נלקחות בחשבון כאשר אנחנו מחליטים על הריבית. נכון גם שפערי משפיעים על שער החליפין ולכן גם הם נלקחים בחשבון כאשר אנחנו מחליטים על ריבית בנק ישראל. אבל, כמו שאמרתי, ההשפעה של שינויים בשער החליפין ושל פערי הריבית משתנה לפי הנסיבות, ולכן המשקל שלהן במכלול השיקולים להחלטה יכול להיות שונה מעת לעת. |
| למשל, בהקשר לפער הריביות, אמרנו בהחלטת הריבית האחרונה שקיבלנו ביום שני השבוע, כי בנק ישראל רואה בפער הריביות עם חו"ל גורם חשוב להתפתחות שער חליפין – המשפיע על התפתחות האינפלציה. |
| אבל, בנק ישראל גם סבור כי לא נדרש פער ריביות קבוע עם חו"ל על מנת להשיג את יעד האינפלציה. גודל הפער הנדרש להשגת היעד מושפע מההתפתחויות בכלכלה העולמית ובכלכלת ישראל. למשל, בנסיבות שהתקיימו בין החודשים אוגוסט ונובמבר 2005, אפשר היה לשמור על יציבות מחירים כאשר היה שוויון בין הריביות – ובספטמבר אפילו פער שלילי. מאז השתנו הנסיבות ובתקופה האחרונה – בין היתר, על רקע אי הודאות הגיאו-פוליטית – גברה החשיבות שבשמירה על פער ריביות מסוים כדי להגביר את העמידות של המשק ולשמור על יציבות המחירים. |
| עם זאת, לגבי החלטת הריבית שקיבלנו השבוע, הסברנו כי למרות שהריביות בארה"ב ובאירופה צפויות לעלות בחודש מארס הקרוב, בנק ישראל סבור שלא נדרש כעת – ואני מדגיש כעת - גידול בפער הריביות, אלא שמירה על הפער הנוכחי. אגב, החלטת הריבית של הבנק המרכזי של ארצות הברית תהיה אחרי החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל. |
| יחד עם זאת, משום שהציפיות הן להמשך העלאת הריביות בחו"ל – יחד עם המשך סגירת פער התוצר בישראל - סביר לחשוב שהריבית במשק הישראלי בהמשך השנה תעלה. זאת, על מנת לשמור על יציבות המחירים. אם מותר לי להוסיף מילה לגבי ההצהרה שסביר שהריבית בישראל תעלה בהמשך השנה – כפי שהיא הופיעה בדוח האינפלציה האחרון – אומר שאין בה אמירה שהריבית תעלה בהרבה וגם לא שהעלייה תהיה בעיתוי כזה או אחר. זאת, משום שאיננו יודעים זאת. |
| "לאורך זמן": אמרתי קודם שבנק ישראל ימשיך לפעול כדי לעמוד ביעד האינפלציה של הממשלה, לאורך זמן. החשיבות של המילים "לאורך זמן" היא בכך שבתנאים מסוימים בנק ישראל לא מתעקש שהאינפלציה תהיה בכל רגע ורגע ובכל מצב בתוך היעד. יש מצבים מיוחדים שבהם הבנק יסכים עם סטייה זמנית מהיעד – עד לחזרה הדרגתית אליו. אגב, גישה כזו ידועה (באנגלית) בשםׁ Flexible InflationTargeting. |
(ג) |
| ומה הם אותם מצבים מיוחדים? מדובר במקרים שבהם האינפלציה עולה אל מעל ליעד ובמקביל, המשק נכנס למיתון – למשל, בגלל עלייה חדה במחירי האנרגיה. |
| למה יסכים אז בנק ישראל חזרה הדרגתית של האינפלציה ליעד? כי אחרת, יצטרך הבנק להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך יתרום להחרפת המיתון. במילים אחרות, יצטרך הבנק לאזן את העלות של אינפלציה גבוהה כנגד העלות של מיתון, ולבחור את המסלול הרצוי כדי לחזור לתוך יעד האינפלציה. |
| המצב הזה שתיארתי – של אינפלציה גבוהה ומיתון גם יחד – הוא יחסית נדיר. בדרך כלל, האינפלציה עולה כאשר המשק צומח מהר ופער התוצר נסגר. בתנאים אלה העלאת הריבית על-ידי בנק ישראל תועיל גם בצד הצמיחה ובצד האינפלציה (כמו שהורדת הריבית תועיל בשני התחומים כאשר האינפלציה יורדת יותר מדי ויש מיתון). |
| לכן, העדיפות של בנקים מרכזיים, אשר תצוין גם בחוק בנק ישראל החדש, ליעד האינפלציה אינה מביאה, בדרך כלל, למדיניות ריבית הסותרת את המטרות הכלכליות של הממשלה בתחומי הצמיחה והתעסוקה. יתירה מכך, מדיניות מוניטרית אחראית תומכת במטרות הכלכליות של החברה והמדינה, גם בטווח הקצר – כאשר יש תחלופה בין צמיחה לאינפלציה – וגם בטווח הארוך – כאשר אין תחלופה כזו, כלומר אינפלציה נמוכה היא תנאי הכרחי לצמיחה מתמשכת. |