| נקודות עיקריות |
| מבחני הקיצון הפכו בשנים האחרונות לכלי חשוב ומרכזי במערך ניהול הסיכונים של התאגידים הבנקאיים, ולכלי משלים וחיוני בעבודת רשויות הפיקוח המשמש להערכת יציבות התאגידים הבנקאיים והמערכת הפיננסית וזיהוי מוקדי סיכון בפעילותם. |
 |
| במסגרת מבחני הקיצון, מתקבל, בין היתר, אומדן כמותי לרגישותם של הבנקים לסטיות גדולות במיגוון גורמי סיכון. תוצאות מבחני הקיצון נלקחים בחשבון בהערכת הלימות ההון על ידי רשויות פיקוח, וכבסיס לקבלת החלטות ולנקיטת צעדים על ידם. |
|
| בשנת 2010 גיבש הפיקוח על הבנקים תהליכים מוסדרים לעריכת מבחני קיצון בהתבסס, בין היתר, על סקירה בינלאומית שבחנה את אופן הטיפול ברשויות פיקוח אחרות בעולם. במסגרת זו הוחל בפיתוח ויישום מתודולוגיות וכלי אמידה שונים, תוך התאמה לסטנדרטים בינלאומיים. |
|
| במקביל לכך, בחן הפיקוח את תוצאות מבחני הקיצון שערכו הבנקים במסגרת תהליך הערכת הלימות ההון שביצעו – תהליך ה-ICAAP. מבחנים אלה שונים בין בנק לבנק, ומספקים נקודת מבט נוספת על נקודות הפגיעות של הבנקים ועל התרחישים הרלוונטיים לפעילותם. |
|
| במהלך השנה ביצע הפיקוח על הבנקים מיגוון מבחני קיצון, בהם, תרחיש קיצון משולב, המניח החמרה במשבר החובות הריבוניים, התפתחות משבר בשווקים הפיננסיים העולמיים והמקומיים וזליגתו לפעילות הריאלית במשק הישראלי. |
|
| תוצאות תרחישי הקיצון מצביעות על כך, כי ככלל, מערכת הבנקאות בישראל שומרת על עמידותה. יחד עם זאת, התוצאות הדגישו את הצורך בהמשך חיזוק הון הליבה במערכת הבנקאית וחיזוק ניהול הסיכונים והבקרות בפעילויות מוטות סיכון, כדוגמת פעילות בניירות ערך ואשראי ממונף, וכן לגבי ריכוזיות של קבוצות לווים. |
|
| השימוש במבחני קיצון לאחר המשבר הפיננסי האחרון |
| תהליך התבססות מעמדם, מרכזיותם וחשיבותם של מבחני הקיצון במציאות הכלכלית בהווה התעצם מהותית בעקבות המשבר העולמי בשנים האחרונות. משבר זה העמיד בספק את מהימנותם של חלק ממדדי הסיכון הקיימים ואת יכולתם לשמש כלי אמין לניבוי חוסן פיננסי ועמידה בתנאי לחץ. יחד עם זאת הדגיש המשבר את חשיבותם של מבחני הקיצון ככלי משלים למדדי הסיכון הנמצאים בשימוש בבנקים וברשויות הפיקוח, את הצורך להתאימם לתמורות במערכות הפיננסיות ואת האתגר שבהעלאת מהימנותם. |
| התפתחויות אלו לוו בפיתוח שיטות חדשות לביצוע מבחני קיצון, בפרסום הנחיות של גופים בין-לאומיים ורשויות פיקוח בדבר ניהול נאות של מבחני קיצון על ידי התאגידים הבנקאיים, בפרסום עקרונות לרשויות הפיקוח לגבי הפיקוח על ביצוע מבחני קיצון, בקידום עריכת מבחני קיצון מערכתיים ועוד. |
| במהלך המשבר ואחריו התפתחו ברשויות פיקוח בעולם תהליכים סדורים של ביצוע מבחני קיצון ופרסומם: בארה"ב ([1]SCAP ואחר כך - CCAR[2]) עוגנו מבחני הקיצון במסגרת החוק"Dodd-Frank" , כתהליך קבוע שיש בו כדי להשליך על הלימות הונם של התאגידים ועל יכולתם לחלק דיבידנד. באירופה, כחלק מלקחי המשבר הפיננסי העולמי, הוקמה ב-1 בינואר 2011 רשות בנקאית אירופית חדשה, [3]EBA, המרכזת את כל האחריות והמשימות שהיו עד כה בידי ה-[4]CEBS, וביניהן ביצוע מבחני קיצון. מבחני הקיצון שהיא עורכת משמשים כלי מרכזי להערכת העמידות של מערכות בנקאות במדינות האיחוד האירופי, להבטחת קיומה של רמת הון מספקת ולקביעת דרישת הון במידת הצורך. |
| ביצוע מבחני קיצון על ידי הפיקוח על הבנקים |
| על רקע התגברות חשיבותם של מבחני הקיצון שוקד הפיקוח על הבנקים על פיתוח שיטות וכלי אמידה שונים בתחום מבחני הקיצון, תוך למידה של הנעשה בעולם והתאמה לתקנים בין-לאומיים. פעילות זו מהווה חלק מגיבושה של מסגרת עבודה סדורה לבחינת רגישות הבנק הבודד והמערכת הבנקאית בכללותה לגורמי סיכון שונים ולבחינת עמידותם בתנאי קיצון. |
| השנה בחן הפיקוח מגוון מבחני קיצון וכן, תרחיש המשקף משבר חובות ריבוניים בד בבד עם מיתון גלובלי. עבודות אלו מהוות המשך למבחני קיצון מקרו-כלכליים של סיכון האשראי העסקי, סיכון האשראי למשקי בית ותרחישי קיצון נוספים, שהפיקוח על הבנקים בחן במהלך המשבר, ושלב נוסף בפיתוח ואימוץ של שיטות מיטביות בנושא מבחני הקיצון, תוך התאמות להתפתחויות בעולם. |
| תרחיש משבר החובות הריבוניים הניח צניחה מחודשת למיתון בעולם, התפתחות משבר בשווקים הפיננסיים העולמיים והמקומיים וזליגתו לפעילות הריאלית במשק הישראלי. התרחיש מתמקד בעיקרו בפגיעה בשוק ההון ובשווקים הפיננסיים, ובא לידי ביטוי בהשפעה על התוצאות העסקיות בתוך פרק זמן קצר יחסית. |