14.3.2006
 
גידול מואץ באשראי מהמשקיעים המוסדיים לסקטור העסקי בשנת 2005
 
האשראי לסקטור העסקי בשנת 2005 גדל ב- 9%. כל הגידול נבע ממקורות חוץ-בנקאיים, בעוד שהאשראי הבנקאי לא גדל. כתוצאה מכך המשיך וירד חלקם של הבנקים באשראי לסקטור העסקי והוא הגיע בסוף השנה לכ-62% בלבד  
קצב גידול האשראי לסקטור העסקי של המשקיעים המוסדיים, שהיה מהיר מאוד בשנים הקודמות, המשיך והואץ השנה כך שיתרתו הוכפלה במהלך השנתיים האחרונות. כמעט כל תוספת האשראי השנה באה מהשקעות של משקיעים מוסדיים באג"ח סחירות ולא-סחירות, שהנפיקו חברות עסקיות בבורסה בת"א  
שינויים אלה באשראי משקפים את תהליך היווצרותו של שוק אשראי משוכלל ותחרותי יותר, בעקבות הרפורמות הרבות במערכת הפיננסית – תהליך שצפוי להיות מואץ בעקבות יישום רפורמת בכר בסוף 2005. תהליך זה תורם להגברת היציבות הפיננסית, בעיקר משום שהוא מגדיל את פיזור החשיפה לסיכוני האשראי במשק, אך הוא מציב אתגר גדול בפני המשקיעים המוסדיים והפיקוח עליהם בכל הקשור לטיפול בסיכוני אשראי  
סך האשראי במשק, הכולל אשראי לממשלה, לסקטור העסקי ולמשקי הבית מכל המקורות, עמד בסוף דצמבר 2005 על 1,344 מיליארדי ₪. סך האשראי במשק התרחב בשנת 2005 בשיעור של 5% הגבוה משיעורי הגידול באשראי שנרשמו בשלוש השנים האחרונות ושעמדו בממוצע על כ-3%.
בניגוד לשלוש השנים הקודמות, בהן חלק משמעותי מהגידול באשראי במשק התרכז באשראי לממשלה, הגידול ב-2005 התרכז כולו באשראי לסקטור הפרטי, ובעיקר בסקטור העסקי, אשר יתרת האשראי שלו עלתה השנה ב-47 מיליארד. יתרת האשראי לממשלה נותרה ללא שינוי כאשר חלקה של הממשלה באשראי במשק עדיין גבוה (41%). השינויים בהרכב האשראי השנה משקף חזרה למצב יציב יותר בו חלקה של הממשלה בשוק האשראי קטן ומפנה מקורות לסקטור הפרטי – תהליך הנובע מהפחתה של הגירעון בתקציב הממשלה וחזרה למסלול יורד של החוב הממשלתי יחסית לתוצר, כך נמסר היום מתחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל.
כלכלני תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל מדגישים כי קצב הגידול באשראי לסקטור העסקי עמד ב-2005 על כ-9%, הגבוה במידה ניכרת מקצבי הגידול שנרשמו באשראי זה בשלוש השנים הקודמות – 0%-3%, וגבוה גם מקצב צמיחת התוצר העסקי ב-2005 – 6.7%. למרות זאת, נראה, כי גידול זה באשראי עולה בקנה אחד עם שמירת היציבות הפיננסית, כיוון שבבחינה של ההתפתחויות בשלוש השנים האחרונות ביחד נשמרה ההתאמה בין הגידול באשראי להרחבת הפעילות הריאלית.
כלכלני התחום מדגישים כי הגידול באשראי לסקטור העסקי ב-2005, כמו בשלוש השנים הקודמות, נבע ממקורות חוץ-בנקאיים, בעוד האשראי הבנקאי, שהלך והתכווץ בשנים אלו, נותר השנה ללא שינוי. כתוצאה מכך נמשכה מגמת הירידה בחלקם של הבנקים באשראי לסקטור העסקי, שהגיע בסוף 2005 לכ-62% בלבד, לעומת כ-77% בסוף שנת 2000. כמעט כל תוספת המקורות החוץ-בנקאיים לסקטור העסקי הגיעה השנה מהמשקיעים המוסדיים, על כל סוגיהם: קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל. משקי הבית תרמו מעט לגידול האשראי לסקטור העיסקי והאשראי הישיר מתושבי חוץ לא גדל. קצב הגידול של האשראי מהמשקיעים המוסדיים לסקטור העסקי, שהיה מהיר בשנים הקודמות, המשיך והואץ ב-2005 והגיע ל-58%. למעשה, יתרת האשראי לסקטור העסקי מהמוסדיים הוכפלה במהלך השנתיים האחרונות בלבד. כתוצאה מכך משקלם של המשקיעים המוסדיים ביתרת האשראי לסקטור העסקי עלה, לראשונה, על משקל תושבי החוץ והגיע ל- 19%.
עוד הוסבר כי שינויים אלה באו לידי ביטוי גם בצורת המימון של הסקטור העסקי - יותר באמצעות אגרות חוב, סחירות ולא סחירות, ופחות באמצעות הלוואות. השנה הנפיק הסקטור העסקי, בבורסה לני"ע בת"א, אג"ח (סחירות ולא סחירות) בסכום של 42 מיליארדי ₪ - יותר מכפליים מההנפקות בשנתיים הקודמות. כתוצאה מכך, משקל האג"ח (הסחירות והלא סחירות) בסך האשראי לסקטור העסקי המשיך לעלות במהירות בחמש נקודות אחוז, והוא הגיע כבר ל-25% לעומת 10% בלבד בשנת 2000. המשך העלייה במשקל האג"ח באשראי לסקטור העסקי מחזקת את היציבות הפיננסית, בכך שהיא מגבירה את השקיפות והתמחור ההוגן של החוב, ומחזקת את מנגנוני השוק כאמצעי בקרה מייצבים.
כלכלני תחום היציבות הפיננסית סבורים , כי המגמה של הגידול המואץ באשראי החוץ-בנקאי, במיוחד ממשקיעים מוסדיים הרוכשים אג"ח, באה על חשבון אי גידול באשראי הבנקאי, מלמדת על תהליך היווצרותו של שוק אשראי משוכלל ותחרותי יותר, כתוצאה של תהליכי ליברליזציה ורפורמות במערכת הפיננסית בשנים האחרונות. תהליך זה תורם ליציבות הפיננסית בכך שהוא מגוון את מקורות המימון של הפירמות ומפחית את התלות שלהן באשראי בנקאי, מקטין את החשיפה של הבנקים ללווים גדולים, מפחית את הדומיננטיות של הבנקים במערכת הפיננסית ובמשק ותורם לפיתוחו של שוק ההון. יחד עם זאת, תהליך זה מציב בשנים הקרובות אתגר מורכב בפני השחקנים המרכזיים במערכת הפיננסית, ובמיוחד המשקיעים המוסדיים, ורשויות הפיקוח, בטיפול בסיכוני האשראי, על כל היבטיהם.
 
סך האשראי במשק1 והתפלגות האשראי לסקטור העסקי - 2000 עד 2005
2005 2004 2003 2002 2001 2000  
יתרות לסוף שנה במיליארדי ש"ח (במחירי דצמבר 2005)
סך האשראי במשק
1,344 1,293 1,257 1,212 1,186 1,101 סך האשראי2
552 553 538 493 482 451 האשראי לממשלה2
570 523 506 505 493 445 האשראי לסקטור העסקי
222 217 213 214 211 205 האשראי למשקי בית
האשראי לסקטור העסקי
570 523 506 505 493 445 סך האשראי
355 356 371 381 381 342 האשראי הבנקאי
214 167 135 124 112 103 האשראי החוץ בנקאי
106 67 52 40 34 26 מהמשקיעים המוסדיים
92 90 79 83 76 75 מתושבי חוץ
17 10 4 2 1 1 ממשקי הבית (קרנות נאמנות)
(אחוזים)
התפלגות האשראי לפי מקורות
62.4 68.1 73.3 75.5 77.4 76.9 הבנקים
18.6 12.8 10.3 7.8 7.0 5.8 המשקיעים המוסדיים
16.1 17.2 15.5 16.4 15.5 16.9 תושבי חוץ
2.9 1.9 0.9 0.3 0.2 0.3 משקי הבית (קרנות נאמנות)
התפלגות האשראי לפי סחירות
13.8 10.0 8.3 7.8 7.5 6.9 משקל האג"ח הסחירות בסך האשראי3
11.2 8.4 6.6 4.8 4.1 3.5 משקל האג"ח הלא סחירות בסך האשראי
75.0 81.6 85.0 87.4 88.4 89.6 משקל ההלוואות בסך האשראי
שיעור השינוי ביחס לשנה קודמת
9.0 3.3 0.3 2.4 10.7 11.7 סך האשראי
-0.2 -4.1 -2.5 -0.1 11.3 13.7 האשראי הבנקאי
28.6 23.5 9.0 10.9 8.6 5.7 האשראי החוץ בנקאי
58.2 28.4 31.5 15.5 32.0 -3.9 מזה: האשראי מהמוסדיים
6.7 6.3 2.5 -3.3 -1.5 9.7 התוצר העסקי
 
 
              סך האשראי כולל הלוואות ואג"ח סחיר ולא סחיר, לממשלה, לסקטור העסקי, ולמשקי בית, שהעמידו לרשותם הבנקים, חברות הביטוח, קופות הגמל, קרנות הפנסיה, תושבי חוץ, ומשקי בית (קרנות נאמנות). 1
ב-2005, ניכינו מהאשראי לממשלה כ-12 מיליארדי ש"ח שהם אומדן של שיערוך האג"ח המיועדות המוחזקות על ידי קרנות הפנסיה שבוצע לראשונה בחודשים אפריל ומאי בשנה זו. האג"ח הלא סחירות של הסקטור העסקי עברו גם הן שיערוך בתיקי הנכסים של המוסדיים, אך הוא אינו נוכה מן האשראי לסקטור העסקי מאחר והשפעתו קטנה יחסית. 2
האג"ח הפרטיות הסחירות בבורסה לני"ע אינן כוללות אג"ח מובנות, תעודות פיקדון, ותעודות סל לאג"ח, אשר אינם משמשים כמקורות מימון של הסקטור העסקי. 3
              מקור: נתוני בנק ישראל, אגף שוק ההון באוצר, הבורסה, ועיבודי תחום היציבות הפיננסית.