10.08.04

גיוסי ההון של הסקטור הפרטי בארץ במחצית הראשונה של 2004

במחצית הראשונה של 2004 הואץ קצב גיוס ההון של הסקטור הפרטי, כמעט בכל האפיקים וסך הגיוס הסתכם ב-28.4 מיליארדי ש"ח לעומת 21.5 מיליארדים בשנת 2003 כולה.

 

¦

הגידול בגיוס ההון של הסקטור הפרטי במחצית הראשונה נבע מהנפקות של מכשירים פיננסיים - אשר אינם מהווים מקור למימון פעילות הסקטור העסקי אלא להשקעה חוזרת בשוקי הכספים וההון - בהיקף של 11.1 מיליארדי ש"ח בהשוואה ל- 3.7 מיליארד ש"ח בשנת 2003 כולה; ומהנפקות למימון פעילות הסקטור העסקי בהיקף של 17.3 מיליארד ש"ח, בדומה להיקפן בשנת 2003 כולה.

 

¦

על אף ההתעוררות בשוק האג"ח הפרטי, הפעילות בשוק זה בישראל עדיין אינה מפותחת באופן יחסי הן בהשוואה לרמת הפעילות בשוק האג"ח הממשלתי והן בהשוואה לשווקים מקבילים במדינות מפותחות.

¦

 

מבנק ישראל נמסר כי במהלך  המחצית הראשונה של 2004 גייסו תאגידים ישראליים באמצעות הנפקת ניירות ערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הנפקות פרטיות מחוץ לבורסה סכום כולל של  28.4 מיליארדי ש"ח, זאת לעומת 21.5 מיליארדים במהלך שנת 2003 כולה.  

המחלקה המוניטרית מסבירה כי ההתעוררות בשוק הנפקת האג"ח החלה עוד ב-2002 על רקע הקשחת תנאי האשראי במערכת הבנקאית והתגברה בשנים 2003 ו-2004, במקביל לתהליך המתמשך של ירידת הריבית במשק לכל הטווחים שתרמה להוזלת עלות גיוס ההון. גם צמצום גיוס ההון ע"י הממשלה בשוק המקומי על רקע קבלת הערבויות והקיצוצים התקציביים אפשר  את הגדלת ההנפקות של הסקטור הפרטי וכן השינויים בכללי ההשקעה של המשקיעים המוסדיים, שהגדילו את ביקושיהם למכשירים אלה. המחלקה המוניטרית מציינת עם זאת, כי על אף ההתעוררות היחסית בשוק האג"ח הפרטי, הפעילות בשוק זה בישראל עדיין אינה מפותחת באופן יחסי הן בהשוואה לרמת הפעילות בשוק האג"ח הממשלתי והן בהשוואה לשווקים מקבילים במדינות מפותחות.

המחלקה המוניטרית מוסרת כי עיקר הגידול בגיוס ההון באמצעות אגרות חוב היה בהנפקה של אגרות חוב סחירות, שהיקפה הגיע במחצית הראשונה של 2004 ל-12.3 מיליארדי ₪, גבוה מכל סכום שגוייס בבורסה בתל-אביב בשנה קלנדרית שלמה מאז ראשית שנות ה-90. עם זאת, כ- 60% מעלייה זו נובעים מגידול בהנפקות של אגרות חוב מובנות. בעוד שהנפקת אגרות חוב מהווה עבור הסקטור העיסקי מקור מימון חלופי לאשראי בנקאי, הגיוסים באמצעות אג"ח מובנות אינם מהווים מקור מימון, שכן כספי הגיוס מופקדים בד"כ בבנקים בארץ או בחו"ל ומשמשים כביטחון לפרעון האג"ח המונפק. המחלקה המוניטרית מציינת כי ההנפקות המובנות בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות היו בדרך כלל צמודות מט"ח והונפקו כתחליף לאגרות החוב הממשלתיות מסוג גלבוע, שהגיעו בהדרגה לפרעון .

עוד נמסר מבנק ישראל כי הגידול בהיקף הנפקת אגרות החוב הלא סחירות במחצית הראשונה של 2004 התמתן מעט והיקפן הגיע ל- 7.4 מיליארדים, זאת לאחר שב-2003 כולה גדלו הנפקות אלה בשיעור של כ-90 אחוזים. הנפקת אגרות החוב הלא סחירות מבוצעת בדרך כלל למשקיעים מוסדיים הרוכשים אותן, על אף חיסרון הנזילות שלהן, שכן ההשקעה בהן נרשמת בספריהם עפ"י עלות מתואמת ולא חושפת אותם לתנודתיות בתשואותיהן. החל מינואר 2005 צפוי מצב זה להשתנות, וגם ההשקעה באגרות חוב לא סחירות תרשם עפ"י שווי שוק.

מרבית ההנפקות של אג"ח הסקטור הפרטי (כ-90 אחוזים) הינן צמודות מדד ומיעוטן צמודות מט"ח. יתכן שהדבר קשור לכך שמרבית המחזיקים באגרות החוב של הסקטור הפרטי הינם משקיעים לטווח ארוך, כמו קופות גמל, חברות בטוח וקרנות פנסיה - המעדיפים השקעה בנכסים צמודים למדד.

 המחלקה המוניטרית מוסרת כי שוק הנפקת המניות וההמירים התעורר אף הוא במחצית הראשונה של 2004 והיקף הגיוסים הגיע עד יוני השנה ל-8.7 מיליארדים, לעומת 3.7 מיליארדים במהלך 2003 כולה – פועל יוצא של התמשכות המגמות החיוביות בשווקים ב-2004 והצפי לגידול הצמיחה במשק ולהמשך שיפור הרווחיות של החברות. עם זאת, 3.9 מיליארד מסכום הגיוס האמור מהווה הנפקה של תעודות סל - מכשיר פיננסי המקנה אפשרות להשקיע במדד בורסה מסויים כמו מדד המעוף ומדדים של מניות הנסחרות בחו"ל תוך מזעור עלויות ההשקעה. כמו מכשירי האג"ח המובנים, גם הנפקת תעודות הסל לא מהווה מקור למימון הסקטור העיסקי, אלא כספי ההנפקה משמשים את החברה המנפיקה להשקעה בניירות הערך המרכיבים את המדד. מבנק ישראל מציינים כי במחצית הראשונה של 2004, כ-50 אחוזים מהגיוסים של מניות והמירים (לא כולל הנפקת תעודות סל) היו של חברות תעשיתיות, 20 אחוזים חברות נדל"ן והיתר של חברות מתחום המסחר, הבטוח וההשקעה, זאת לעומת השנה החולפת בה מרבית הגיוסים היו של חברות מתחום המסחר והשרותים.

גיוס הון בהנפקות בישראל 1

 

אחוזים

 

מיליארדי  ₪

 

 

I/2004

2003

2002

I/2004

2003

2002

 

30.6

17.2

14.2

8.7

3.7

1.7

מניות והמירים

13.7

4.7

 

3.9

1.0

 

מזה: תעודות סל

43.3

28.8

35.0

12.3

6.2

4.2

אגרות חוב סחירות

25.4

12.6

2.5

7.2

2.7

0.3

מזה: אג"ח מובנה 2

26.1

54.0

50.8

7.4

11.6

6.1

אגרות חוב לא סחירות 3

69.4

82.8

85.8

19.7

17.8

10.3

סה"כ אגרות חוב

100.0

100.0

100.0

28.4

21.5

12

סה"כ

60.9

82.7

97.5

17.3

17.8

11.7

 מזה: 1) מניות, המירים ואגרות חוב למימון פעילות הסקטור העסקי

39.1

17.3

2.5

11.1

3.7

0.3

2) ני"ע אחרים (אג"ח מובנה   ותעודות סל)  

 

כולל הקצאות פרטיות, מימושי אופציות והנפקת תעודות סל ואג"ח מובנה

1

אומדן, סעיף זה כולל גם גיוסים שתמורתם מושקעת בעיקר באג"ח.

2

נתון חלקי המורכב מדיווחי הבורסה על הנפקות אג"ח שנרשמו במערכת נ.ש.ר ומדיווחים ישירים לבנק ישראל

3

מקור: הבורסה לני"ע ודיווחים לבנק ישראל על הנפקת אג"ח לא סחיר