14.09.2008                                                                                                                                                                              
 
ההתפתחויות העיקריות בתיק הנכסים של הציבור במחצית הראשונה של 2008
 
שווי של תיק הנכסים של הציבור ירד במחצית הראשונה של 2008 ריאלית ב-4.6 אחוזים, והגיע ביוני ל-2,044 מיליארדי ₪.  
הירידה התמקדה ברכיב המניות בארץ אשר חלקן בתיק הגיע ביוני ל-20.8 אחוזים לעומת 24.3 אחוזים בסוף 2007 ו- 25.3 אחוזים
באוקטובר אשתקד, בעקבות ירידה במחיריהן.		  
משקל התיק המושקע בחו"ל ירד מאז פרץ המשבר הפיננסי העולמי מ-11.3 אחוזים ל-8.8 אחוזים ביוני השנה והושפע בעיקר מהייסוף
בשער ומירידת מחירי המניות בשווקים הגלובליים.		  
שווי תיק הנכסים של הציבור ירד במחצית הראשונה של 2008 ריאלית ב-4.6 אחוזים[1]. לאחר 3 שנים רציפות של שיעורי גידול ריאליים מהירים של
התיק שעמדו על למעלה מ-10 אחוזים לשנה.
בבנק ישראל מציינים כי ההתפתחויות בתיק הנכסים במחצית הראשונה של השנה הושפעו בעיקר מהמשבר הפיננסי העולמי, מעליית שיעורי האינפלציה ומהתחזקות השקל ביחס לדולר; זאת נוסף על השפעתן ארוכת הטווח של הרפורמות המבניות שבוצעו בשנים האחרונות.
המשבר הפיננסי העולמי, שהחל בארה"ב הוביל לעלייה בהערכות הסיכון בשווקים הפיננסיים ולהתמתנות תחזיות הצמיחה. בעקבות המשבר גברה מאד התנודתיות בשווקים, שערי המניות ירדו ומרווחי הסיכון בשוקי האג"ח עלו.
להתפתחויות אלה הייתה השפעה על הרכב תיק הנכסים של הציבור במחצית הראשונה של השנה- כך ירד חלקן של המניות בתיק והגיע ביוני ל- 20.8
אחוזים לעומת 24.3 אחוזים בסוף 2007 ו-25 אחוזים באוקטובר אשתקד. ירידת שערי המניות התרחשה לאחר 5 שנים של עליות רצופות, והיא
משקפת את הציפיות להתמתנות רווחיות החברות והעלייה בהערכות הסיכון.
גם שיעור ההשקעה בחו"ל ירד ירידה חדה והגיע ביוני ל-8.8 אחוזים מהתיק, לעומת 9.9 אחוזים בדצמבר ו-11.3 אחוזים ביוני אשתקד. לירידת שיעורי ההשקעה בחו"ל תרמה גם התחזקות השקל ביחס לדולר, אשר יוסף במהלך המחצית הראשונה של השנה בכ-13 אחוזים. שיעורי ההשקעה בחו"ל היו
במגמת עלייה עד פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, אולם בעקבות המשבר והייסוף הריאלי של השקל מול המטבעות העיקריים הם קטנו. ירידת שיעורי
ההשקעה בחו"ל היא תוצאה של ירידות השערים בחו"ל ושל מימושי השקעות. נציין בהקשר זה כי בלטו במימושי ההשקעות משקי הבית באמצעות
קרנות הנאמנות וכן קופות הגמל וחברות הביטוח, בעוד שקרנות הפנסיה הוסיפו והגדילו את השקעותיהם בחו"ל גם בתקופת המשבר.
במקביל לירידת חלקן של המניות וההשקעות בחו"ל, עלה במידה ניכרת חלקם של הנכסים הצמודים למדד, לראשונה מאז 2002 והגיע לשיעור של 34.6 אחוזים מהתיק לעומת 30.2 אחוזים בסוף 2007. (גם בניכוי איגרות החוב המיוחדות של קרנות הפנסיה, שנוספו לתיק בפברואר עלה חלקם של הנכסים הצמודים, אם כי בשיעור מתון יותר-32.1 אחוזים.) עליית חלקם של הנכסים הצמודים התרחשה בעקבות העלייה בסיכוני האינפלציה ובשנאת הסיכון.
במיוחד בלטה עליית חלקן של אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הצמודות, שהגיעו ביוני ל-13.2 אחוזים מהתיק לעומת 11.8 אחוזים בסוף 2007.
עליית חלקן של אגרות החוב הקונצרניות, אשר רובן צמודות למדד היא תוצאה של עליות שערי האג"ח הצמודות בשיעור של כ- 6 אחוזים עד יוני (הגבוהה מהאינפלציה המצטברת באותה תקופה - 2.3 אחוזים) וכן כתוצאה מהמשך הנפקות האג"ח של הסקטור הפרטי, אם כי בקצב מתון בהרבה מאשר ב-2007. נציין כי בעוד ששוויין של אגרות החוב הקונצרניות בדרוג גבוה עלה, הרי ששווין של אלה בדרוג הנמוך או הלא מדורגות ירד- ביטוי נוסף לעלייה בהערכות הסיכון.
חלקם של הנכסים הלא צמודים עלה במחצית הראשונה של השנה, לאחר שמאז 2005 היה במגמת ירידה. עלייה זו נובעת מהתפתחותן של הקרנות
הכספיות השקליות שהושקו לראשונה בראשית 2008. קרנות אלה משקיעות רק בנכסים שקליים לטווח קצר החשופים פחות לסיכוני האינפלציה.
בקרנות אלה נצברו במהלך המחצית הראשונה של השנה כ-12 מיליארדי ₪ והן מקנות לציבור המשקיעים בהן אפיק השקעה נוח הנושא בד"כ תשואה
גבוהה מעט מזו של הפיקדונות השקליים, ללא עלייה משמעותית בסיכון. זאת ועוד- בתקופה של עלייה באינפלציה יש להחזקה של קרן שקלית יתרון מס
לעומת החזקה ישירה של פיקדון. בעוד שהריבית על פיקדונות שקליים חייבת במס בשיעור של 15 אחוזים על הרווח הנומינלי הרי שמשקיע בקרן כספית משלם מס של 20 אחוזים על הרווח הריאלי, כלומר על הרווח בניכוי האינפלציה.
התפתחותן של הקרנות הכספיות, מסבירה גם חלק מהגידול השנה בשיעורם של הפיקדונות השקליים- מ-19.2 אחוזים מהתיק בסוף 2007 ל-19.6
אחוזים ביוני השנה. קרנות אלה משקיעות בעיקר בפיקדונות שקליים ובמק"ם- נכסים לא צמודים לטווח קצר בהם מותר להן להשקיע. העלייה בשיעורם
של הפיקדונות השקליים התרחשה לאחר מספר שנים של ירידה רציפה, על רקע הרפורמה במס ושיעורי הריבית הנמוכים במשק.
בניגוד לגידול שנרשם בחלקם של הפיקדונות השקליים, חלקם של הפיקדונות במט"ח ירד השנה ירידה חדה (מ-6.9 אחוזים מהתיק בסוף 2007 ל-6.1
אחוזים ביוני) בעקבות הייסוף החד בשערו של השקל כנגד הדולר והאירו אשר שחק את יתרת הפיקדונות במונחי שקלים ובנוסף, הניע משקיעים לחפש חלופות השקעה אחרות. כתוצאה מכך רכיב הפיקדונות בכללותו הוסיף וירד ושיעורו בתיק הגיע ל-30.9 אחוזים לעומת 31.4 אחוזים בסוף 2007.
חלקם של הנכסים הסחירים בתיק ירד השנה, לאחר 5 שנים של עלייה רציפה, אולם בניכוי האגרות המיוחדות לקרנות הפנסיה הוותיקות הירידה היא
מתונה בלבד ומקורה בירידת שערי המניות. עליית החלק הסחיר בתיק בשנים האחרונות מבטאת את עליית הנזילות והסחירות בשווקים הפיננסיים
המקומיים בעקבות הרפורמות המבניות, אשר מעודדות התפתחותם של מכשירי השקעה חדשים וכן את המעבר מפיקדונות בבנקים ואגרות חוב לא
סחירות למכשירי שוק .
 
זאת בניכוי התחייבות הממשלה לקרנות הפנסיה הוותיקות. התחייבות זו תקפוה מאז הסדר ההבראה של הקרנות ב-2003, אולם רק בפברואר השנה קיבלו הקרנות הוראה לרשום התחייבות זו כחלק מנכסיהן. יתרת ההתחייבות שנרשמה בפברואר עמדה על כ- 72 מיליארדי ₪. 1
 
התפלגות התיק לפי סוגי הנכסים
אחר5   מניות3 בארץ מקם אגח פרטי1 אגח ממשלתי מזה:   ס"כ התיק התקופה
השקעות תושבי ישראל בחו"ל4 לא סחיר2 סחיר לא​ סחיר סחיר פקדונות שיקליים מזומן ופקדונות
מניות אג"ח פקדונות
התפלגות באחוזים במיליארדי ₪  
2.4 1.9 0.8 3.7 17.1 2.3 1.6 1.4 11.4 12.6 23.8 44.8 1,154.5 12.2001
2.3 1.3 2.4 4.6 11.3 3.5 1.9 1.6 12.5 13.0 23.8 45.7 1,171.4 12.2002
1.9 2.0 2.4 3.7 15.2 3.6 2.3 2.0 11.5 14.5 22.3 41.0 1,299.7 12.2003
1.4 2.5 2.9 3.7 16.9 4.6 2.8 2.4 10.3 14.3 21.7 38.2 1,406.8 12.2004
1.9 3.2 3.2 3.9 19.2 4.2 3.6 4.1 8.8 12.9 19.9 35.1 1,627.1 12.2005
2.2 3.9 3.2 3.7 21.7 4.7 4.0 5.0 7.6 11.1 19.4 32.9 1,808.2 12.2006
 
2.7 4.2 3.3 3.8 24.1 3.5 4.2 6.5 6.8 9.9 18.8 31.0 1,985.3 6.2007
2.5 3.8 2.5 3.6 24.3 3.3 3.9 7.7 6.7 10.2 19.2 31.4 2,017.0 12.2007
6.0 3.3 2.3 3.2 20.8 3.4 3.5 8.6 6.6 11.3 19.6 30.9 2,044.1 6.2008
 
1. כולל אג"ח להמרה.
2. אחזקות של מוסדיים בלבד.
3. כולל אופציות Warrant.
4.לרבות השקעה בני"ע ישראליים הנסחרים בחו"ל, ולמעט השקעה בתעודות-סל הנסחרות בת"א על מדדים בחו"ל.
5. מפברואר 2008 כולל התחייבות הממשלה לסיוע לקרנות הפנסיה הותיקות. התחייבות זו עמדה בפברואר על סך 71 מיליארדי ₪.
* אומדן
 
תיק הנכסים שבידי הציבור
דצמבר 2001 עד יוני 2008
התפלגות לפי הרכב מוסדי התפלגות לפי סחירות   התפלגות לפי הצמדה  
ציבור במישרין קרנות נאמנות מוסדיים לטווח בינוני וארוך1 לא סחיר סחיר מניות בחו"ל מניות בארץ צמודי מט"ח צמודי מדד לא צמוד השינוי הריאלי ס"כ התיק התקופה
אחוזים אחוזים במיליארדי ₪  
62.4 5.5 32.1 66.5 33.5 1.9 17.1 12.7 35.8 32.5   1,154.7 12.2001
63.0 3.9 33.0 70.7 29.3 1.3 11.3 16.1 38.4 32.9 -4.7 1,171.7 12.2002
60.9 6.4 32.7 64.7 35.3 2.0 15.2 14.2 35.3 33.3 13.1 1,299.8 12.2003
60.5 7.2 32.3 56.4 43.6 2.5 16.9 14.1 32.8 33.7 7.0 1,406.8 12.2004
59.2 7.7 33.2 53.2 46.8 3.2 19.2 14.7 32.1 30.8 12.9 1,627.1 12.2005
61.6 6.2 32.2 50.4 49.6 3.9 21.7 14.1 30.3 30.0 11.3 1,808.3 12.2006
62.3 5.9 31.8 48.1 51.9 3.8 24.3 13.5 30.2 28.1 10.2 2,017.0 12.2007
59.2 5.6 35.2 50.2 49.8 3.3 20.8 12.0 34.6 29.3 -4.6** 2044.1* 6.2008
 
60.9 7.2 31.9 48.4 51.6 4.2 24.1 14.1 30.2 27.4   1,985.3 6.2007
 
 
*) סכום זה כולל גם את התחייבות הממשלה לסיוע לקרנות הוותיקות . התחייבות זו עמדה בפברואר על סך של 72 מיליארדי ₪ והיא תקפה מאז הסדר ההבראה של הקרנות
ב-2003, אולם רק בפברואר השנה קיבלו הקרנות הוראה לרשום התחייבות זו.
**) שיעור השינוי חושב בניטרול 72 מיליארד שקל- התחייבויות הממשלה לקרנות הפנסיה הותיקות, כיוון שאין בסיס להשוואת היתרה, לזו של דצמבר 2007
1) קופות גמל והשתלמות, קרנות פנסיה וחברות ביטוח.
 
​​