| |
|
| היוזמה הנוכחית להפריד בין הבנקים לשוק ההון כדי ליצור תנאים לקיומם של גופים ושווקים חוץ-בנקאיים, בעלי עוצמה בסדרי הגודל של הבנקים של היום, המתבטאת בהמלצות צוות מנכ"ל משרד האוצר, היא נסיון חשוב שאסור להחמיצו . ענף השרותים הפיננסיים נשלט היום, ומזה זמן, ע"י הבנקאות המסחרית הריכוזית מאד, ובכך אין איזון תחרותי בין הבנקאות המסחרית לשוק ההון, ובתוך הבנקאות עצמה, ויש איום על יציבות המשק ויכולתו לעמוד בפני זעזועים פיננסיים. כדאי להדגיש כי המצב הנוכחי אינו טוב גם לבנקים הגדולים כי הוא מטיל עליהם אחריות עצומה, ואין להם כלים ממלכתיים להתמודד עימה. ההסתמכות על ערבותה הלא-פורמלית של המדינה איננה מצב בריא. |
 |
| |
|
| הפרדת הבנקים משוק ההון נדרשת לפרק זמן של 10-20 שנה, כדי לאפשר לגופים פיננסיים חוץ-בנקאיים לצבור עוצמה הדומה לזו של הבנקים, ובכך ליצור מיבנה תחרותי בשוקי הכספים וההון. בתקופת ביניים זו אפשר לחשוב על הענף כמורכב משלשה מרכזי כח: בנקאות מסחרית; גופי חסכון לטווח ארוך (פנסיה, גמל, בטוח חיים); וגופים אחרים המתמחים בהקמה וניהול של קרנות הון לסוגיהן, חיתום, ניהול תיקים פיננסיים, שירותי נאמנות וייעוץ פיננסי. אין צורך לתכנן את מיבנה השוק לפרטי פרטים, ויש להותיר מרחב למנגנון השוק כדי ליצור את חלוקת השליטה. את השילוב העסקי של מוסדות החסכון לטווח ארוך יש ללוות במתן אפשרות לקופות גמל רק חסכון לגיל פרישה; העדפה, מבחינת הטבות המס, לחסכון לקיצבה על פני חסכון הוני לגיל פרישה; קביעת כללים למעבר מחסכון הוני לגיל פרישה לחסכון לקצבה במסגרת של אנונות (תשלומי קצבה תקופתיים); והשלמת המעבר מאג"ח מיועדות לסחירות ומפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת על בסיס איזון אקטוארי. |
|
| |
|
| השינויים המיבניים הדרושים במערכת הבנקאות מחייבים שנויים במיבנה הפיקוח על השווקים הפיננסיים. בשלב ראשון יש לאחד את הפיקוח על שוק ההון (פנסיה, גמל, ביטוח, קרנות נאמנות, בורסה, הנפקות) בידי רשות עצמאית באחריות שר האוצר. בנוסף, יש ליצור מסגרת תיאום מחייבת של שני המפקחים, על הבנקים ועל שוק ההון – לצורך תיאום מדיניות באחריות משותפת של שר האוצר ונגיד בנק ישראל. בשלב מאוחר יותר, כאשר ניתן יהיה למזג את כל העסקים הפיננסיים במסגרת עסקית אחת, יהיה מקום למזג את רשויות הפיקוח. המסגרת לתיאום הפיקוח מחוייבת בתשומת לב מיוחדת לשלשה נושאים: מניעת ניגודי עניינים אצל חברות ברוקרים העוסקים בניהול קרנות נאמנות ותיקים; שקיפות ואיכות הדיווח בזמן אמת ובגישה ישירה לציבור של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה; קביעת כללי העמדת אשראי לא-סחיר לחברות עסקיות ולמשקי בית. |
|
| |
|
| יש להרחיב את מיגוון המוצרים הפיננסיים המוצע בסניפי הבנקים שישלימו את תהליך ההפרדה מהבעלות על גופים המייצרים אותם, כנקודות מכירה חשובות, ולכלול גם מוצרי חסכון ארוך טווח. במקביל, יש לאפשר מכירה של מוצרים פיננסיים גם לסוכנים שאינם קשורים בלעדית ליצרן מסויים ולטפח מכירה אלקטרונית של מוצרים כאלה. בנוסף, יש לחייב את הלקוחות בעמלות הכרוכות ברכישת המוצרים הפיננסיים, ולא את היצרנים, ובכך לתרום ליצירת מיבנה תחרותי יעיל יותר. |
|
| |
|
| שוק אג"ח הממשלתיות עתיד להמשיך ולגדול בקצב מהיר, בשל הרפורמה בפנסיה, המתווספת לרפורמה בביטוח חיים. זאת, לאחר שמדיניותו של משרד האוצר בעשור האחרון נותן תנופה לעלייה במחזורי המסחר של אג"ח הממשלתיות. מדובר בצימצום מספר סדרות אג"ח, תוך יצירת סדרות גדולות; תיקון כללי המס על ריבית ורווחי הון כך שתבוטל אפלייתן לרעה של אג"ח הממשלתיות הסחירות לעומת הפיקדונות בבנקים. כעת מונחת הצעת משרד האוצר ליצירת מעמד של "עושי שוק" באג"ח ממשלתיות ובכוונתנו להציע לכנסת תיקונים במטרה שזו תתמוך בפיתוח השוק, ולא תסיג אותו לאחור. התיקונים שנציע מתרכזים בחיזוק התחרותיות השוררת היום במכירות אג"ח ע"י הממשלה לציבור, המשך פיתוח המסחר השקוף וההוגן יחסית לעולם, באג"ח ממשלתיות בבורסה לני"ע בת"א, כתשתית חיונית לשוק הון מקומי, הנדרש לצמיחת המשק, ומניעת חזרתה של הממשלה כגורם פעיל במסחר באג"ח. |
|
| |
|
| בנק ישראל מקדם, ביחד עם משרדי האוצר והמשפטים ורשות ני"ע, הצעת חוק שתסיר את המכשולים העומדים היום לפיתוח ני"ע לרכישה חוזרת ("ריפו"). זאת, לצד מדיניות בנק ישראל לפתח נגזרות של מק"מ: "ריפו" של מק"מ וחוזים עתידיים למכירת מק"מ, בהמשך למדיניותו לפתח את שוק המק"מ - כתשתית לשוק הכספים - מאז 1984. בהקשר זה, נדגיש כי בנק ישראל ימשיך את תהליך ההחלפה ההדרגתית של פקדונות הבנקים בבנק ישראל במק"מ הנסחר בבורסה, במסגרת ניהול מדיניות הריבית. זאת, עד שלבנקים לא יהיו עוד פקדונות בבנק ישראל (למעט חובת נזילות נמוכה), ונקיים שוב מסגרת של הלוואות לבנקים, כמכשיר עזר לקביעת הריבית היומית של בנק ישראל. |
|
| |
|
| יש להציב צימצום שיעור החוב הממשלתי, הגבוה מאד בהשוואה לעולם, כיעד ארוך טווח של המדיניות התקציבית. ככל ששיעור החוב הממשלתי יירד, יווצרו יותר מקורות לטווח ארוך למימון ההשקעות במשק באמצעות הנפקת ני"ע ע"י המגזר הפרטי, בריביות המתחרות באלו המקובלות בעולם. |
|
| |
|
| על מנת להסיר חסמים בפני הנפקת ני"ע של חברות, יש להמשיך ולבחון את כללי המס על מכשירים לא-סחירים ועל תיגמול בעלי מניות ולחתור בהדרגה לאיחוד שיעורי המס על כל הנכסים הפיננסיים. חלק נוסף צריך להיעשות בתכנית העבודה של רשות ני"ע המכוונת ליצירת תשתיות לשוק אג"ח של חברות ולמכירת מניות לציבור גם בדרכים המקובלות בעולם. בנוסף, יש לבחון את האפשרויות לחזק את תפקידם של המשקיעים המוסדיים בבקרה על הניהול של החברות העסקיות במשק בהן הם משקיעים – כגון, איכות התיפקוד של הדירקטוריון וועדותיו ותיגמול בעלי השליטה והמנהלים בזיקה הדוקה לרווחיות החברה. |
|
| |
|
| שיכלולם של שוקי אג"ח הממשלתיות והמק"מ שידרג מהותית את חשיבות תגובתם של השווקים הפיננסיים לניהול מדיניות הריבית והתקציבית, בניגוד לעבר. כך, נוצר קשר הדוק בין אמינות המדיניות התקציבית לתשואות אג"ח הממשלתיות – שהן הבסיס לקביעת שיעורי הריבית לטווח ארוך במשק המשליכות על כושר הצמיחה של המשק, כמו גם בין אמינות מדיניות הריבית לתשואות המק"מ - המשקפות את ציפיות השוק לשנויים עתידיים בריבית בנק ישראל. ראוי לציין בהקשר זה, כי שוק מט"ח, לאחר שיכלולו, מהווה אף הוא גורם חשוב המשקף את אמינות המדיניות של הממשלה ובנק ישראל. |
|
| |
|
| יש להשלים את ביצוע ההחלטה העקרונית בעניין הסרת משוכות הקיימות במעבר משקלים למט"ח ובחזרה, בשל כללי מס. בעניין זה, יודגש כי לאחר ביטול הפיקוח על מט"ח ובניית רצועת הניוד בצורה שלא תהיה אפקטיבית וכן הימנעותו של בנק ישראל ממעורבות במסחר, התפתח שוק של נגזרים לגידור חשיפות לסיכון שער החליפין, התורם רבות ליציבות המשק בכלל, וליציבות שוק מט"ח בפרט. |
|
|