הפיקוח על מטבע חוץ מפרסם מידע חדש לגבי פעילות
בחשבון הפיננסי ובשוק שקל/מט"ח
בחשבון הפיננסי ובשוק שקל/מט"ח
מחודש אוגוסט 2001, הפיקוח על מט"ח בבנק ישראל החל לפרסם מידע חדש בנושא הפעילות בשוק שקל/מט"ח והחשבון הפיננסי. מידע זה מחליף את הלוחות שהופיעו עד כה במסגרת "הפעילות במט"ח של הסקטור הפרטי" ו – "השקעות תושבי חוץ בניירות ערך ישראליים ונדל"ן".
מתכונת הלוחות החדשה מיועדת לענות על צרכי הניתוח בשני תחומים עיקריים:
א. ההתפתחויות בתנועות ההון בין המשק לחו"ל (החשבון הפיננסי), על פי הגישה המקובלת בעולם ובישראל להצגת נתוני מאזן התשלומים;
ב. הפעילות בשוק שקל/מט"ח, על פי מסגרת ניתוח שפותחה במחלקת הפיקוח על מט"ח, המשלבת את נתוני מאזן התשלומים ונתוני הפעילות המקומית במט"ח.
בעוד נתוני החשבון הפיננסי, כחלק ממאזן התשלומים, מתמקדים בעסקאות בין תושבי ישראל לתושבי חוץ ומתעלמים ממטבע הפעילות, שקל או מט"ח, הרי שנתוני הפעילות בשוק שקל/מט"ח מתמקדים בחתך המטבעי (לרבות המגזר הצמוד ועסקות עתידיות). זאת כיוון שמטרתה של הצגת נתונים אלה היא לשקף במידת האפשר את מלוא הפעילות הרלוונטית המשפיעה על תהליך קביעת שער החליפין.
א. ההתפתחויות בתנועות ההון בין המשק לחו"ל (החשבון הפיננסי), על פי הגישה המקובלת בעולם ובישראל להצגת נתוני מאזן התשלומים;
ב. הפעילות בשוק שקל/מט"ח, על פי מסגרת ניתוח שפותחה במחלקת הפיקוח על מט"ח, המשלבת את נתוני מאזן התשלומים ונתוני הפעילות המקומית במט"ח.
בעוד נתוני החשבון הפיננסי, כחלק ממאזן התשלומים, מתמקדים בעסקאות בין תושבי ישראל לתושבי חוץ ומתעלמים ממטבע הפעילות, שקל או מט"ח, הרי שנתוני הפעילות בשוק שקל/מט"ח מתמקדים בחתך המטבעי (לרבות המגזר הצמוד ועסקות עתידיות). זאת כיוון שמטרתה של הצגת נתונים אלה היא לשקף במידת האפשר את מלוא הפעילות הרלוונטית המשפיעה על תהליך קביעת שער החליפין.
המסגרת המתודולוגית החדשה עושה הפרדה חדה בין המידע הרלוונטי לניתוח פעילות המשק עם חו"ל בחשבון הפיננסי (קרי: השקעות המשק בחו"ל והשקעות תושבי חוץ במשק) לבין המידע הנחוץ לצורך ניתוח הפעילות בשוק שקל/מט"ח. הלוחות הקודמים הכילו רק חלק מהמידע הדרוש לצורך הניתוח של שני הנושאים. כמו כן, הנתונים הרלוונטיים לשני הנושאים הוצגו ביחד בלוח אחד והקשו על המשתמש לנתח כל אחד מהם בנפרד.
המתכונת החדשה כוללת את המרכיבים הבאים:
1. לוחות החשבון הפיננסי: א. השקעות תושבי חוץ בישראל ותושבי ישראל בחו"ל (לוח מרכז) ;ב. פירוט השקעות תושבי חוץ בישראל; ג. פירוט השקעות תושבי ישראל בחו"ל.
1. לוחות החשבון הפיננסי: א. השקעות תושבי חוץ בישראל ותושבי ישראל בחו"ל (לוח מרכז) ;ב. פירוט השקעות תושבי חוץ בישראל; ג. פירוט השקעות תושבי ישראל בחו"ל.
2. לוחות הפעילות בשוק שקל/ מט"ח: א. הפעילות בשוק שקל/מט"ח (לוח מרכז) ; ב. פעילות תושבי חוץ בשוק שקל/מט"ח; ג. פעילות תושבי ישראל בשוק שקל/מט"ח.
3. תיאור ההתפתחויות העיקריות בחודש האחרון בחשבון הפיננסי ובשוק שקל/מט"ח.
4. הסברים כלליים הבאים להבהיר את ההיבט המתודולוגי העומד בבסיס הכנת המידע עבור הפעילות בחשבון הפיננסי והפעילות בשוק שקל/מט"ח.
5. הלוחות מציגים מידע בתדירויות שונות: א. בתדירות שנתית ומצטבר מתחילת השנה; ב. בתדירות רבעונית וחודשית.
3. תיאור ההתפתחויות העיקריות בחודש האחרון בחשבון הפיננסי ובשוק שקל/מט"ח.
4. הסברים כלליים הבאים להבהיר את ההיבט המתודולוגי העומד בבסיס הכנת המידע עבור הפעילות בחשבון הפיננסי והפעילות בשוק שקל/מט"ח.
5. הלוחות מציגים מידע בתדירויות שונות: א. בתדירות שנתית ומצטבר מתחילת השנה; ב. בתדירות רבעונית וחודשית.
את המידע המפורט לעיל ניתן למצוא באתר האינטרנט של בנק ישראל, בדף הפיקוח על מט"ח, שכתובתו:
התפתחויות שוטפות בחודש יולי 2001
א. פעילות בחשבון הפיננסי
בחודש יולי הסתכם החשבון הפיננסי נטו ביצוא הון בסך 440 מיליוני דולרים. בשבעת החודשים הראשונים של השנה יצוא ההון נטו הסתכם ב- 680 מיליוני דולרים וזאת לעומת יבוא הון בסך 1.6 מיליארדים בכל שנת 2000.
השקעות תושבי חוץ במשק הסתכמו בחודש יולי ב- 209 מיליוני דולרים מזה 130 מיליונים השקעות ישירות. היקף זה הוא מהנמוכים ביותר מאז חודש אוקטובר 2000.
בהשקעות של תושבי ישראל בחו"ל נרשמו החודש השקעות נטו בסכום גדול יחסית של 648 מיליוני דולרים. סכום זה כולל גידול של 354 מיליוני דולרים ביתרות בנק ישראל (בעיקר הפרשי שערים).
בחודש יולי הסתכם החשבון הפיננסי נטו ביצוא הון בסך 440 מיליוני דולרים. בשבעת החודשים הראשונים של השנה יצוא ההון נטו הסתכם ב- 680 מיליוני דולרים וזאת לעומת יבוא הון בסך 1.6 מיליארדים בכל שנת 2000.
השקעות תושבי חוץ במשק הסתכמו בחודש יולי ב- 209 מיליוני דולרים מזה 130 מיליונים השקעות ישירות. היקף זה הוא מהנמוכים ביותר מאז חודש אוקטובר 2000.
בהשקעות של תושבי ישראל בחו"ל נרשמו החודש השקעות נטו בסכום גדול יחסית של 648 מיליוני דולרים. סכום זה כולל גידול של 354 מיליוני דולרים ביתרות בנק ישראל (בעיקר הפרשי שערים).
ב. שוק שקל/מט"ח
שער החליפין והריבית
בחודש יולי הואץ הפיחות בשקל ושיעורו הסתכם ב- 1.1% מול הדולר וב- 1.8% מול סל המטבעות. זאת, בהמשך לפיחות בחודש יוני של 0.8% ו- 1.4% בהתאמה. הפיחות נמשך אל תוך המחצית הראשונה של אוגוסט שבה נוסף פיחות של 10.7% ו- 1.4% בהתאמה. שיעורי הפיחות ביולי ובאוגוסט דומים לשיעורים באוקטובר 2000 ובינואר 2001.
סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/מט"ח רשמה החודש עוד ירידה קטנה אל מתחת לרמה, הנמוכה מאוד יחסית, של כ- 5%, ודומה היום לרמה ששררה עד אמצע שנת 97 שבה שער החליפין התנהל לאורך הגבול התחתון של רצועת הנִיוד.
הפעילות בשוק
החודש נרשמו רכישות מט"ח נטו מצד תושבי ישראל ותושבי חוץ ביחד בהיקף ניכר של חצי מיליארד דולר. כמעט כל הרכישות נטו מצד תושבי חוץ אשר קנו מט"ח נטו בהיקף ניכר של 476 מיליוני דולרים באמצעות עסקאות עתידיות. בעוד שבפעילות הבסיסית שלהם, כלומר השקעות במניות של חברות ישראליות, נמשכה מגמת הירידה, היקף הרכישות העתידיות החודש התגבר בהשוואה לעבר: בחודש הקודם נרשמו רכישות עתידיות נטו בסך 212 מיליוני דולרים בדומה לממוצע מאז אוקטובר 2000.
הסקטור הפרטי הלא בנקאי רכש מטבע החוץ נטו בסכום קטן של 24 מיליוני דולרים. הרכישות הכרוכות בהשקעות בחו"ל (ישירות ובתיק מסחר) הסתכמו ב- 224 מיליוני דולרים, כך שבפעילות האחרת מכר סקטור זה מט"ח בסכום של 248 מיליונים. עם זאת, רכיבי הפעילות האחרת לא היו בכיוון אחיד: בעסקאות העתידיות נרשמו רכישות נטו בסך 131 מיליונים שקוזזו ע"י משיכות מפיקדונות במט"ח (בארץ ובחו"ל) בסך 215 מיליונים ולקיחות נטו של אשראי במט"ח (בארץ ובחו"ל) בסך 131 מיליונים.
שער החליפין והריבית
בחודש יולי הואץ הפיחות בשקל ושיעורו הסתכם ב- 1.1% מול הדולר וב- 1.8% מול סל המטבעות. זאת, בהמשך לפיחות בחודש יוני של 0.8% ו- 1.4% בהתאמה. הפיחות נמשך אל תוך המחצית הראשונה של אוגוסט שבה נוסף פיחות של 10.7% ו- 1.4% בהתאמה. שיעורי הפיחות ביולי ובאוגוסט דומים לשיעורים באוקטובר 2000 ובינואר 2001.
סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/מט"ח רשמה החודש עוד ירידה קטנה אל מתחת לרמה, הנמוכה מאוד יחסית, של כ- 5%, ודומה היום לרמה ששררה עד אמצע שנת 97 שבה שער החליפין התנהל לאורך הגבול התחתון של רצועת הנִיוד.
הפעילות בשוק
החודש נרשמו רכישות מט"ח נטו מצד תושבי ישראל ותושבי חוץ ביחד בהיקף ניכר של חצי מיליארד דולר. כמעט כל הרכישות נטו מצד תושבי חוץ אשר קנו מט"ח נטו בהיקף ניכר של 476 מיליוני דולרים באמצעות עסקאות עתידיות. בעוד שבפעילות הבסיסית שלהם, כלומר השקעות במניות של חברות ישראליות, נמשכה מגמת הירידה, היקף הרכישות העתידיות החודש התגבר בהשוואה לעבר: בחודש הקודם נרשמו רכישות עתידיות נטו בסך 212 מיליוני דולרים בדומה לממוצע מאז אוקטובר 2000.
הסקטור הפרטי הלא בנקאי רכש מטבע החוץ נטו בסכום קטן של 24 מיליוני דולרים. הרכישות הכרוכות בהשקעות בחו"ל (ישירות ובתיק מסחר) הסתכמו ב- 224 מיליוני דולרים, כך שבפעילות האחרת מכר סקטור זה מט"ח בסכום של 248 מיליונים. עם זאת, רכיבי הפעילות האחרת לא היו בכיוון אחיד: בעסקאות העתידיות נרשמו רכישות נטו בסך 131 מיליונים שקוזזו ע"י משיכות מפיקדונות במט"ח (בארץ ובחו"ל) בסך 215 מיליונים ולקיחות נטו של אשראי במט"ח (בארץ ובחו"ל) בסך 131 מיליונים.
בהרכב המטבעי של האשראי גדל במקצת המרכיב הדולרי על ידי כך, שלקיחות האשראי נטו במטבע דולר ארה"ב הסתכמו ב- 237 מיליוני דולרים, בעוד שבמטבע יין יפני היו פירעונות נטו בסך 88 מיליוני דולרים.
החודש המשיך להצטמצם הפער בין הריבית על האשראי הבנקאי הקצר השקלי לבין הריבית על אשראי בנקאי הדולרי בעוד 0.3 נקודות אחוז וחזר לרמה של מתחת ל- 4%. זאת, לאחר התרחבות בו בחודשים קודמים (ינואר, מרץ ומאי).