על רקע פתיחת הדיון בכנסת על אישור תקציב המדינה לשנים 2021-22 והתכנית הכלכלית הנלווית לו, בנק ישראל מצביע על החשיבות הכלכלית הרבה שיש לאישורו של תקציב מדינה בעת הזאת ובהינתן שהמשק פועל מאז תחילת שנת 2020 על בסיס תקציב המשכי.
מסגרת התקציב והרכבו משקפים מספר שיקולים מקרו-כלכליים חשובים:
1. הצורך להתחשב במצב המשק: מחד, התקציב המוצע לא ירסן את הפעילות לפני שהמשק נחלץ ממשבר הקורונה. מאידך, הוא לא מגדיל את הגירעון המבני - שהיה גבוה עוד לפני המשבר - מה שעלול להוליך להתבדרות יחס החוב לתוצר, ולצמצום המקורות הזמינים למימון ההשקעות הממשלתיות הנדרשות בתקציבים הבאים להעלאת פריון העבודה במשק ולהתמודדות עם משברים עתידיים.
2. התקציב המוצע נותן מענה לסוגיות במבנה התקציב שחשובות ליעילות שירותי הממשלה ולמיקודם בצרכים שהשתנו בשנים האחרונות. בפרט, התקציב מגדיל את יעילות הקצאת המקורות למערכת הבריאות, ואת השקעות הממשלה בתשתיות, בדגש על התחבורה הציבורית שחיונית לצמיחה ארוכת הטווח ולהרחבת היצע הדיור באזורי הביקוש.
3. אישור התקציב ישפר את ההמשכיות ואת יכולת התכנון בעבודת משרדי הממשלה בתחומים רבים, ויקטין את חוסר הוודאות התפעולית לגבי אספקת חלק משירותי הממשלה, ותמיכות שונות שהן קריטיות בעיקר בתחום החברתי. אישור התקציב יקל על עבודת הממשלה וגם על הגופים העסקיים שמסתמכים בתכניות העבודה שלהם, בין היתר, על מדיניות הממשלה ופעולותיה הצפויות.
לצד התקציב מוגשת לכנסת חבילת צעדים מבניים הכוללת רפורמות חשובות לצמיחה בת-קיימא אשר חלקן הגדול עולה בקנה אחד עם המלצות בנק ישראל שהוגשו לממשלה עם הקמתה. בין צעדים אלו ניתן למנות בין היתר: קידום בניית המטרו במטרופולין תל אביב, הסרת חסמי יבוא, ייעול הרגולציה הממשלתית ותהליכים להאצת הבניה למגורים והשקעה בתשתיות תומכות. בנוסף, התכנית הכלכלית כוללת מהלכים בעלי השפעה ארוכת טווח על עמידות התקציב והתעסוקה במשק כמו ההחלטה על השינוי במערך אגרות החוב המיועדות והעלאת גיל הפרישה לנשים – המלווה בצעדים להקלה על נשים בעלות הכנסה נמוכה שייפגעו מהמהלך. חלק מהצעדים יידרשו בוודאי טיוב בעתיד, על בסיס הניסיון שיצטבר במימושם, אך תוכן הרפורמות חשוב ורצוי להניען.
מהלך נוסף וחשוב המשתקף בתקציב המוצע, הוא תכנית החומש לפיתוח החברה הערבית. תכנית זו כוללת הקצאה של משאבים ניכרים לפיתוח ההון האנושי, התשתיות והתעסוקה ביישובי החברה הערבית ובערים המעורבות. למהלך זה חשיבות גדולה לשיפור בר-קיימא של הרווחה הכלכלית בחברה הערבית, אך גם תועלת רבה למשק כולו שייהנה מהגדלת ההון האנושי ועליית פריון העבודה שהתכנית תוביל אליהם.