29.07.04

מבנה ענף השירותים הפיננסיים:הערות לנושא שאינו יורד, ובצדק, מסדר היום
עיקר דברי נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, במכללה למנהל בראשון-לציון בערב הוקרה לפרופ' חיים ברקאי ולציון עשור לחוג הכלכלה .

 .לנאום המלא - לחץ כאן

 

בדיון הציבורי המתנהל עתה בנושא מערכת הבנקאות והשווקים הפיננסיים בולט מעמדם הדומיננטי של הבנקים בענף השרותים הפיננסיים. ספק אם יש שרות פיננסי כלשהו בו לבנקים אין אחיזה, ישירה או עקיפה. יתרה מכך, לאחרונה אושרה ההצעה לתת לבנקים גם מעמד מועדף, הכרוך בזכויות מיוחדות, שתוענקנה בהסכם עם הממשלה, כדי שישמשו עושי שוק באג"ח ממשלתיות, שעה שהם גם צרכנים כבדים של אג"ח אלה, עבור עצמם ועבור חברות שבבעלותם. הבנקים, קופה"ג וקרנות הנאמנות מחזיקים היום כמעט 60% ממלאי האג"ח הממשלתיות הסחירות. בנק ישראל הלך וימשיך ללכת בכיוון ההפוך ולצמצם את ההישענות שלו על הבנקים ע"י החלפת פקדונותיהם בבנק ישראל במק"מ הנסחר בשוק.

 
¦

מעמדם הדומיננטי של הבנקים בענף השרותים הפיננסיים גורם נזק כבד למשק הישראלי:

1. פוטנציאל הצמיחה של המשק ירוד יחסית, שכן לא יכול להתפתח בו שוק הון ראוי, שערי הריבית גבוהים לאורך זמן, בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, בשל רדידותם של אפיקי התמסורת של צעדי המדיניות.

2. המשק פחות תחרותי, מספק שירותים פיננסיים ביעילות נמוכה יחסית למשק שבו חלופה חוץ-בנקאית מפותחת. שירותים אלה פחות מותאמים לצרכים המיוחדים והמשתנים של הלקוח, וניתנים במחירים גבוהים יותר: פער ריביות (בין זכות לחובה) גבוה יותר, עמלות גבוהות ומיותרות, ותשואות ירודות על ניהול תיקי נכסים פיננסיים.

3. המשק פחות יציב לעומת משק ובו תיווך חוץ-בנקאי מפותח. במקביל, גם כל שינוי רגולטורי, אשר נועד לתמוך ביציבות, נעשה קשה יותר. זה ההסבר לכך מדוע אימוץ סטנדרטים בינ"ל של פיקוח על הבנקים נתקל כאן בטענה שהוא פוגע במיגזר העסקי.

 

¦

מעמדם הדומיננטי של הבנקים בענף השרותים הפיננסיים גורר אותםלהתחרות, עד כדי נכונות להפסיד באפיקים מסויימים, לפרק זמן מסויים, כדי לסלק כל מתחרה, מבפנים ומבחוץ, ולבנקים די אמצעים לשם כך; וכן להרחיב את אחיזתם במערכת הפיננסית והריאלית, כל אימת שהתנאים מאפשרים זאת - והם מאפשרים.

 
¦

המעורבות של הבנקים בשווקים הפיננסיים מובילה ליצירת קונגלומרטים פיננסיים גדולים וריכוזיות שאין דומה לה במשק הישראלי. עד היום השלינו את עצמנו שניתן לטפל בבעיה ע"י "חומות סיניות" ופיקוח על מחירים. אין ערך לפתרונות אלה, מה גם שהם יוצרים עיוותים.

 
¦

צריך לבצע את השינויים המיבניים בשווקים הפיננסיים בהדרגה ובסבלנות, כדי לתת זמן להתאמות הנדרשות מצד המגזר העסקי ומשקי הבית, בלי לוותר על המטרה הסופית - יצירת תיווך פיננסי חוץ-בנקאי שיהיה דומה בעוצמתו לתיווך הבנקאי. לשם כך, יש לשים לב לנושאים הבאים:

1. עוצמת הפיקוח אינה דומה בקטעים שונים של התיווך הפיננסי. על מנת ליצור איזון נכון במבנה התיווך הפיננסי, יש ליצור איזון מקביל בפיקוח על המתווכים השונים.

2. יש לטפח, במקביל לתפקידם של הבנקים בתחום ההפצה, מכשירי הפצה חלופיים: יש להסיר את המגבלות הקיימות כיום על הפצה באמצעות סוכנים, מעבר לתחום הביטוח, ולהסדירה כך שתובטח חובת הנאמנות ללקוח; ולייחד תשומת לב מיוחדת להפצה אלקטרונית אשר הולכת ומתפתחת. זירות מסחר אלקטרוניות מתפתחות בשווקים רבים של מוצרים ושרותים, וניתן ליישמן גם לגבי מוצרים פיננסיים.

3. לאחר יישום נכון של השינויים המבניים הנדרשים יקטן הצורך ב"חומות הסיניות"אשר הוקמו במהלך השנים. לדוגמא, אפשר יהיה לפשט באפן מרחיק לכת את חוק הייעוץ; לבטל את ההגבלות המוטלות על משקיעים מוסדיים, שהם חברות בנות של בנקים, בהשקעה במניות בנקאיות, ובמניות של גופים עסקיים הקשורים לבנקים כלווים; בהחלפת האיסור על בנקים להשקיע במניות לנוסטרו בכללים יציבותיים; ובשינוי הכללים לפעילות הגופים המנהלים את תיק ההשקעות של המשקיעים המוסדיים.

4. יש להשלים את ביטול יתרת אג"ח הלא-סחירות של הממשלה ולחדד את ההבחנה בין חסכון לזמן קצוב, חסכון הוני לגיל פרישה, וחסכון לקיצבה לצרכי העדפת המס לחסכון לטווח ארוך, תוך יצירת שתי מסגרות פנסיה נוספות: פנסיה תעסוקתית חובה וכללי מעבר מחסכון הוני לגיל פרישה לקבלת קיצבה על בסיס חסכון זה.

 
¦

שיפור המבנה התחרותי בענף השירותים הפיננסיים צריך להיות גם אינטרס של הבנקים, כי הזנחת הטיפול בנושא תיצור, בסופו של דבר, צעדים אשר לא יאפשרו לבנקים ניהול עסקי עצמאי עקב מעורבות ממשלתית ושל המחוקק.
¦

 

 
​