למצגת המפורטת שהוצגה בדיוןבמסגרת הדיון, הציגה סגנית המפקח את השינויים במערכת הבנקאות בישראל ובעולם הנובעים מההתפתחויות הטכנולוגיות. אלו הובילו לגידול בהיקפי השירותים הבנקאיים הישירים, שיפור זמינותם והוזלת מחירם. בהמשך לתמורות האמורות חל שינוי מהותי בהעדפות הצרכנים ושיעור הלקוחות העושים שימוש בשירותי הבנקאות הישירים עולה מדי שנה, ובעקבות משבר קורונה, אף ביתר שאת.
להלן עיקרי הדברים שהציגה:
שימוש בערוצים ישירים[1]:
- בשנים האחרונות חלה עליה דרמטית בשימוש בערוצים הישירים וירידה בביצוע פעולות בסניפים.
- שיעור השימוש בערוצים הישירים גבוה מאוד, גם בקרב האזרחים הוותיקים.
- בהתייחס לאזרחים וותיקים אשר בחלקם עדיין נזקקים לשירותים פרונטליים, נקט הפיקוח במספר צעדים, וביניהם: קידם בשיתוף המשרד לשוויון חברתי ובאמצעות המערכת הבנקאית תכנית להעצמה דיגיטלית של אזרחים וותיקים וכן אמנה להנגשת שירותי בנקאות לאזרחים ותיקים; קבע קדימות במתן שירותים בנקאיים בטלפון ובסניף; קידם תהליכים לצמצום התופעה של הונאת אזרחים וותיקים ועוד.
סניפים:
- ביחס לפריסת הסניפים, הוצגו נתונים שונים ביחס למקובל במדינות ה-OECD מהם עולה כי כמות הסניפים בישראל גבוהה בהשוואה למדינות ה- OECD.
- חלה ירידה בכמות הבקשות לסגירת סניפים הכוללת המועברות לאישור הפיקוח.
- חלה ירידה בכמות הבקשות שאושרו ללא התניות, ולמעשה מרבית הבקשות שאושרו הן באזורים שאינם פריפריאליים.
- חלה ירידה במספר הפניות שטופלו ביחידה לפניות הציבור בנושא סגירת סניפי בנקים.
כספומטים:
- ביחס לפריסת הכספומטים, הוצגו נתונים מהם עולה כי כמות המכשירים האוטומטים למשיכת מזומנים הינה גבוהה ביחס לעולם וכי לאורך השנים, חלה מגמת עליה בכמות מכשירי ה-ATM, הן הבנקאיים והן הפרטיים.
- הפיקוח דורש מן הבנקים בישראל להציב מכשירים אוטומטיים בסמוך לכל סניף כדי להבטיח את זמינות ונגישות שירותי המזומנים לציבור. במקרה הצורך, אישור סגירת סניף בנק מותנה בהותרת מכשיר בסמוך לסניף הנסגר.
- מניתוח נתוני המשיכה, עולה כי שיעור המזומנים הנמשכים באמצעות המכשירים הבנקאיים עומד על כ - 89% מסך כלל המשיכות באמצעות מכשירים בישראל.
[1] אתרי אינטרנט, אפליקציות סלולריות, עמדות אוטומטיות לשירות עצמי ומוקדי שירות טלפוני (כולל מענה טלפוני של פקיד בסניף).