3.8.2005
 
פירעונות אשראי בנקאי במט"ח לתושבי ישראל במחצית הראשונה של 2005
 
במחצית הראשונה של שנת 2005 המגזר העיסקי פרע נטו אשראי במט"ח מבנקים בארץ בהיקף של 2.2 מיליארדי דולרים, פי שניים מהיקף הפירעונות בכל שנת 2004, מתוך יתרה של כ-27 מיליארדי דולרים.  
בתקופה זו, משקל האשראי הבנקאי במט"ח מסך כל האשראי הבנקאי, ירד לכ-24%, הרמה הנמוכה ביותר זה כעשר שנים, משיא של כ-32% במחצית הראשונה של 2002.  
פירעונות האשראי במט"ח הקיפו את מרבית הענפים במשק. כרבע מהם בוצעו ע"י חברות בענף הבינוי והנדל"ן, והקטינו בכך את חשיפתו של הענף לפיחות השקל שכן עיקר פעילותו בשקלים.  
תהליך פירעונות האשראי במט"ח התרחש על רקע הצמצום המתמשך בפער הריביות בין השקל לדולר המתואם לסיכון שער החליפין.  
במחצית הראשונה של 2005, השפעת פירעונות האשראי, המהווים ביקוש למט"ח, על שער החליפין, קוזזה ע"י היצע מט"ח שמקורו בהשקעות של תושבי חוץ ובעודף בחשבון השוטף. במהלך הפיחות המואץ של חודש יוני לא נרשם שינוי של ממש במגמת פירעונות האשראי במט"ח.  
מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר כי, במחצית הראשונה של 2005, הסקטור העיסקי פרע אשראי בנקאי במט"ח נטו בהיקפים ניכרים. היקף הפירעונות עמד על 2.2 מיליארדי דולרים, פי שניים מהפירעונות בכל שנת 2004. זאת, על רקע ירידה ניכרת בפער הריביות המותאם לסיכון, אל מתחת ל- 0.5 אחוז.
מתחילת 2005, משקל האשראי במט"ח מתוך סך כל האשראי הבנקאי ירד באופן חד אל מתחת ל-25%, לראשונה זה כעשר שנים. בתקופה זו, בוצעו על ידי המגזר העיסקי גיוסי הון בהיקפים ניכרים באמצעות הנפקת אג"ח קונצרניות, המהווים תחליף לאשראי בנקאי. מרבית ההנפקות היו צמודות למדד ולא למט"ח. בנטרול הנפקות אלו, ייתכן כי הירידה במשקל האשראי במט"ח הייתה חדה אף יותר.
כרבע מפירעונות האשראי הבנקאי הנקוב במט"ח, בששת החודשים הראשונים של 2005, בוצעו ע"י ענף הבנייה, בעוד שמשקלו ביתרת האשראי נמוך יותר. פירעונות אלה נובעים מהמרת אשראי במט"ח לאשראי בשקלים שכן, האשראי הבנקאי הכולל לענף המשיך לגדול. מנגד, ענפים אחרים מוטי יצוא, הפועלים במט"ח, כגון תעשיית ציוד חשמל ואלקטרוני, שירותי תוכנה וענף היהלומים, אף הגדילו את יתרת האשראי במט"ח ואת משקלו בסך כל האשראי הבנקאי.
תופעת פירעון האשראי במט"ח התפרסה על פני מספר גדול של חברות. משקל המטבע דולר ארה"ב בפירעונות במט"ח היה 63%, הנמוך ממשקלו בסך יתרת האשראי הבנקאי במט"ח, אשר עמד בדצמבר 2004 על 77%.
עוד נמסר מבנק ישראל כי משקל ענף הבניה מכלל האשראי הבנקאי במט"ח הגיע בסוף 2004 לכ-17%. יתרת האשראי במט"ח בענף הבנייה עומדת, בסוף הרביע הראשון של 2005, על 4.7 מיליארדי דולרים. אך יש לזכור שגם בענף זה פועלות חברות גדולות רבות אשר להן פעילות ענפה בחו"ל.
בבנק ישראל מציינים כי פירעונות האשראי במט"ח במחצית הראשונה של 2005, המהווים ביקוש למט"ח, לא יצרו לחץ מיוחד על שער החליפין. זאת, כיוון שמנגד פעלו כוחות אחרים, ארוכי טווח, אשר לחצו על שער החליפין בכיוון של ייסוף. הבולטים בהם הנם השקעות תושבי חוץ בני"ע ישראלים, ישירות ולמסחר בהיקף של כ-4.9 מיליארדי דולרים ועודף בחשבון השוטף, על בסיס מזומן, של כ-1.6 מיליארדי דולרים. ראוי לציין כי הפיחות של חודש יוני אינו קשור במישרין לפירעונות האשראי, אלא לגורמים אחרים.
במחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל מעריכים שפוטנציאל פירעונות האשראי במט"ח מוגבל והוא נמוך בהרבה מיתרת האשראי במט"ח. זאת, כיוון, שכאמור, רוב החברות שלהן יתרה גדולה של אשראי במט"ח, הן חברות שעיקר פעילותן במט"ח ועל כן הן לא חשופות לשינויים בשער החליפין של השקל. עבור חברות אלו, דווקא לקיחת אשראי בשקלים תהווה פתיחת חשיפה הפוכה, לייסוף השקל.
עוד נמסר מבנק ישראל כי מתחילת 1995 ועד לפרוץ המשבר הפיננסי בדרום-מזרח אסיה באמצע 1997, תושבי ישראל נטלו מהבנקים אשראי במט"ח בהיקף ניכר של כ-13 מיליארדי דולרים. רוב האשראי במט"ח נלקח אז ע"י חברות אשר מנהלות את מאזנן במט"ח או חברות שנטלו אשראי במט"ח כנגד פעילות שבגינה צפויות להן בעתיד הכנסות במט"ח בגין יצוא. תקופה זו, אופיינה בפער ריביות גדול יחסית בין השקל לדולר ובסיכון שער חליפין נמוך שנבע, במרבית התקופה, ממעורבות של בנק ישראל בהתנהלות שער החליפין. מאז, ועד לסוף 2004, במרבית הזמן, נרשמה ירידה בפער הריביות המותאם לסיכון. בתקופה זו, לרוב היו נטילות אשראי במט"ח נטו אך נראה שהמניע לכך היה פחות ספקולטיבי ויותר עיסקי.
 
יתרת האשראי הבנקאי במט"ח ומשקלו מתוך סך האשראי הבנקאי
מיליארדי דולרים או אחוזים
משקל האשראי במט"ח יתרת האשראי הבנקאי במט"ח יתרת ס"כ האשראי הבנקאי  
20% 10.4 51.1 31/01/1995
27% 15.5 58.3 31/12/1995
29% 18.8 66.9 31/12/1996
33% 21.8 66.7 30/06/1997
30% 21.6 71.5 31/12/1997
32% 23.1 72.3 31/12/1998
32% 26.4 83.1 31/12/1999
29% 28.0 96.2 31/12/2000
30% 29.5 98.6 31/12/2001
31% 31.0 100.6 31/12/2002
29% 30.5 104.5 31/12/2003
27% 30.1 111.8 31/12/2004
24% 27.1 114.0 30/06/2005
 
 
​