לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל לצד החלשות הדולר בעולם.
במהלך הרביע הרביעי, השקל התחזק מול הדולר והאירו בשיעור של בכ-5.2% ו- 1% בהתאמה. זאת לאחר שבתחילת הרביע, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נחלש השקל משמעותית מול מרבית המטבעות.
כמו כן, התחזק השקל ב- 2.8% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי[1].
במקביל, הדולר נחלש מול מטבעות עיקריים בעולם (תרשים 2). בשיעור של כ- 4.2% מול האירו, בכ- 5.1% מול היין היפני ובכ- 4% מול הפאונד הבריטי
[1] בנק ישראל מעדכן את משקלות לחישוב שער החליפין הנומינלי אפקטיבי – ראה פירוט בהמשך הודעה זו
תנודתיות שע"ח – עלייה בסטיית התקן בפועל וירידה בסטיית תקן הגלומה
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –עלתה במהלך הרביע לרמה ממוצעת של 10.1%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – ירדה ועמדה בסוף הרביע על רמה ממוצעת של - 10.8%. במהלך הרביע, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, סטיית התקן הגלומה הגיע לרמת שיא ועברה, לראשונה מ2008, את רמתה של סטיית התקן הגלומה בשווקים מתעוררים. לקראת סוף הרביע חזרה סטיית התקן לרמתה הממוצעת ברביע הקודם.
לצורך השוואה, רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה בסוף הרביע על 11.1%, ירידה של 0.4 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 7.7%, ירידה של כ- 0.3% בהשוואה לרביע הקודם (תרשים 4).
פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח [2]
אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע הרביעי הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) והמגזר העסקי רכשו מט"ח נטו בהיקף של כ-5.3 וכ-5.2 מיליארד דולר בהתאמה. תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של 3.8 מיליארד דולר. בעקבות מלחמת חרבות ברזל בנק ישראל מכר לראשונה מט"ח נטו בהיקף של כ-8.5 מיליארד דולר.
[2] המגזרים העיקריים המוצגים אינם מהווים את כל השוק - למידע נוסף ראה את" מערכת הנתונים על פעילות השוק שקל/מטבע חוץ" בפרסום מבט סטטיסטי 2018
https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/MabatStat2018/shekel.pdf
נפחי מסחר – לוחות ותרשימים
נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית[3]
נפח המסחר היומי הממוצע ירד במהלך הרביע בכ-3.4% אחוז לרמה של 10.4 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר הירידה נובעת מירידה בנפח המסחר היומי בעסקאות המרה.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 1.1 נקודות אחוז ועמד בסוף הרביע הרביעי על כ- 46.6%.
[3] החל משנת 2020, הנתונים לא כוללים סניפים של בנקים זרים בישראל.
|
עסקאות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ומגזרים (במיליוני דולרים)
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
1 רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS). |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
2הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים מקזזות זו את זו. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
3 ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
4 כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
5 סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אומדן של נפח המסחר הכולל[4] - מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים
מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע הרביעי על 82.4%, כאשר המסחר בין זרים מהווה 70.6% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של כ-9.4 מיליארדי דולרים.
[4] נפח המסחר הכולל הוא אומדן לפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל, מבוסס על דיווחים של מערכת הבנקאות המקומית ושל מדווחים זרים.
|
|
|
החלק היחסי בנפח המסחר הכולל |
סך הנפח (במיליוני $) |
ממוצע יומי (במיליוני $) |
||
|
|
|
מסחר בין זרים |
מסחר בין זר למקומי[5] |
מסחר בין מערכת הבנקאות המקומית למקומיים |
||
|
רביע רביעי 2023 (נתון ארעי)
|
נפח המסחר בעסקאות המרה |
70.6% |
11.8% |
17.6% |
604,008 |
9,438 |
|
נפח המסחר בעסקאות החלף ואופציות |
50.5% |
27.9% |
21.5% |
1,032,911 |
16,139 |
|
|
רביע שלישי 2023
|
נפח המסחר בעסקאות המרה |
68.8% |
11.5% |
19.7% |
622,011 |
10,197 |
|
נפח המסחר בעסקאות החלף ואופציות |
49.7% |
28.4% |
21.9% |
1,081,182 |
17,724 |
|
בנק ישראל מעדכן את המשקלות בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי
בנק ישראל מחשב ומפרסם מדד שער חליפין נומינלי אפקטיבי על בסיס יומי, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים. מדד זה מורכב מממוצע משוקלל של מספר שערי חליפין, המבטא את החשיבות היחסית של כל מטבע בסחר החוץ של ישראל.
בנק ישראל בוחן את עדכון המשקולות במדד מדי 3 שנים על מנת שייצג בצורה המדויקת והעדכנית ביותר את שער החליפין הנומינלי אפקטיבי. המשקולות במדד הקיים עודכנו לאחרונה בשנת 2020, ומאז חלו שינויים בהרכב הסחר של ישראל.
המשקולות במדד החדש מחושבות על בסיס נתוני זרמי סחר בילטרליים של סחורות ושירותים תוך תיקון לתחרות מצד שלישי – המתבטאת בכך שהיצוא הישראלי מתחרה ביצרנים ממספר רב של מדינות בכל שוק אליו הוא מייצא, ולא רק ביצרנים המקומיים של אותה מדינה. המדד החדש כולל 29 מדינות ו – 21 מטבעות (הפער נובע מכך ש-9 מדינות אירופאיות הנכללות במדד משתמשות באותו מטבע - האירו), לעומת המדד הקודם שכלל 31 מדינות ו-24 מטבעות.
עדכון המשקולות הביא לעלייה של 3.3 נקודות אחוז במשקל של סין ולירידה של 1.8 נקודות אחוז במשקל של הדולר האמריקאי, במקביל חלה ירידה במשקלן של מדינות גוש האירו. בסך הכול, השפעת השינויים על המדד עצמו אינה גדולה, והמדד החדש מצביע על תמונה דומה לזו העולה מהתפתחות המדד הישן. נכון לסוף אוקטובר 2023, השקל מיוסף יותר לפי המדד החדש בכנקודת אחוז במצטבר מתחילת 2020.
|
טבלה: עדכון המשקולות של המטבעות העיקריים בשער החליפין האפקטיבי (אחוזים) |
||
|
המטבע |
המשקל הישן |
המשקל החדש |
|
אירו |
24.4 |
23.5 |
|
דולר |
28.7 |
26.9 |
|
יואן |
11.5 |
14.8 |
|
פאונד |
6.4 |
5.7 |
|
לירה טורקית |
3.7 |
5.0 |
|
שאר המטבעות[6] |
25.3 |
24.1 |
|
גרף: המדד החדש לשער החליפין האפקטיבי והמדד הקיים – רמות* 100=1/1/2015 |
|
|
|
*נתונים יומיים, 1.1.2015-31.10.2023 |
[1] בנק ישראל מעדכן את משקלות לחישוב שער החליפין הנומינלי אפקטיבי – ראה פירוט בהמשך הודעה זו
[2] המגזרים העיקריים המוצגים אינם מהווים את כל השוק - למידע נוסף ראה את" מערכת הנתונים על פעילות השוק שקל/מטבע חוץ" בפרסום מבט סטטיסטי 2018
https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/MabatStat2018/shekel.pdf
[3] החל משנת 2020, הנתונים לא כוללים סניפים של בנקים זרים בישראל.
[4] נפח המסחר הכולל הוא אומדן לפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל, מבוסס על דיווחים של מערכת הבנקאות המקומית ושל מדווחים זרים.
[5] מסחר בין זר למקומי מכיל: (1) דיווחים של מדווחים זרים על עסקאות מול מקומיים
(2) דיווחים של בנקים מקומיים על עסקאות מול זרים