ההקלה במגבלת מקורות המימון לפעילות המשקית ב-2004

22.3.2005

ההקלה במגבלת מקורות המימון לפעילות המשקית ב-2004

בשנת 2004 הוקלו באופן ניכר מגבלות המימון שעמדו בפני החברות במשק לביצוע פעילותן, על רקע הגידול בנכונות של המוסדות הפיננסיים והפרטים להלוות כספים.
מההקלה בקשיי המימון נהנו לא רק החברות הגדולות אלא גם החברות הבינוניות במשק.
בשנה האחרונה חלה הסטה של גיוסי מקורות מימון ע"י חברות גדולות מהבנקים למקורות חלופיים.
הגידול במגוון מקורות המימון והקטנת הדומיננטיות של האשראי הבנקאי תורמת לפיתוח שוק הכספים והגברת התחרות על מקורות האשראי.
ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כי מאמצע שנת 2003, כאשר החלה להסתמן היציאה מהמיתון, גדלה הנכונות של המתווכים הפיננסיים והפרטים להעניק מקורות מימון לחברות. התפתחות זו חלה לאחר שבשלוש שנות המיתון שהחלו בסוף שנת 2000 ירדו באופן משמעותי מקורות המימון שגייסו הפירמות מהבנקים בארץ ובחו"ל, מהבורסות בארץ ובעולם ומקרנות הון-הסיכון. ירידה זו במקורות המימון תרמה להעמקת המיתון שנוצר עקב ירידת הביקושים.
במחלקת המחקר מציינים, כי מסקר החברות והעסקים שעורך בנק ישראל - המקיף כ-600 חברות - עולה, כי במהלך 2004 נמשכה מגמת הירידה במגבלות המימון של החברות בכל ענפי המשק, אשר החלה במחצית השנייה של 2003. עם זאת, רמת מגבלות המימון בענף הבנייה נותרה גבוהה בהשוואה לכל יתר הענפים ובפרט ביחס לענף התעשייה – תוצאה העקבית עם העובדה שהפעילות בענף הבנייה עדיין לא החלה להתאושש, בשונה מיתר הענפים במשק.
ב-2004 ובמחצית הראשונה של 2003 הייתה רמת מגבלות המימון של החברות הגדולות – המעסיקות יותר מ-100 עובדים, נמוכה משמעותית מזו של החברות הקטנות – המעסיקות פחות מ-20 עובדים, ומזו של החברות הבינוניות – המעסיקות בין 20 ל-100 עובדים. תוצאה זו נובעת מהחלופות הרבות העומדות לרשות החברות הגדולות למימון פעילותן, עקב המוניטין הרב שיש להן וההערכה שהסיכוי שהן לא תעמודנה בהחזר הכספים למלווים נמוך לעומת החברות הקטנות. עם זאת, במהלך שנת 2004, נהנו מהירידה במגבלות המימון לא רק החברות הגדולות, אלא גם החברות הבינוניות, והן דיווחו בממוצע על מגבלות מימון מתונות בלבד לביצוע פעילותן. מגבלות המימון של החברות הקטנות ירדו בממוצע באופן מתון בלבד בשנה זו, אם כי בחלק מהענפים – ביניהם התעשייה – נרשמה ירידה ברורה במגבלות המימון גם של החברות הקטנות.
בשנת 2004 הגיע סך מקורות המימון שגייס הסקטור הפרטי מכלל המתווכים הפיננסיים השונים בארץ ובחו"ל – הבנקים, הבורסות, ומקרנות הון-הסיכון, לכ-50 מיליארדי ₪, לעומת 18 מיליארדים בכל 2003. במחלקת המחקר מסבירים, כי גידול משמעותי זה הושפע מהגידול בביקוש של חברות למקורות מימון ומהעלייה בנכונות של המתווכים הפיננסיים והפרטים להלוות להן, ומספק תמונה משלימה להקלה במגבלות המימון במשק בשנת 2004.
עוד נמסר ממחלקת המחקר, כי הגידול בסך מקורות המימון ב-2004 חל תוך הסטה של הגיוסים מהבנקים למתווכים פיננסיים אחרים, בהמשך למגמה שנרשמה בכיוון זה ב-2003. האשראי הבנקאי (ללא משכנתאות) לא גדל ואף הצטמצם מעט בשנת 2004, בהמשך לאי גידולו גם בשנת 2003. זאת, למרות שהמשק החל לצאת מהמיתון כבר בסוף שנת 2003 ובעוצמה גדולה יותר במהלך שנת 2004, ולמרות מדיניות הריבית המרחיבה של בנק ישראל. אי גידולו של האשראי הבנקאי בשנתיים האחרונות נבע הן משינוי במדיניות האשראי של הבנקים והן עקב הקשחת מדיניות הפיקוח על הבנקים בתחום הלווים הגדולים. השינוי במדיניות האשראי של הבנקים נבע מצמצום ביכולת פירעון האשראי של הלווים ומעלייה משמעותית בהפרשתם לחובות מסופקים – על רקע המיתון בפעילות המשקית בשנים 2001 עד 2003, ומהפנמת הלקחים ממדיניותם המקלה בתחום זה בסוף שנות התשעים. הקשחת מדיניות הפיקוח על הבנקים התבטאה בהרחבת האוכלוסייה הרלוונטית לצורך מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים במטרה לצמצם את הריכוזיות הגבוהה בתיק האשראי הבנקאי (לפני שינוי זה כ-1% מהלווים קיבלו כ-70% מהאשראי).
הגידול במקורות המימון החוץ-בנקאיים ניכר בפרט בהנפקת אג"ח ע"י חברות – אשר הגיעה לכ-23 מיליארדי ₪ - כפול מהגיוס בשנת 2003 וגבוה ביחס לכל העשור האחרון. עם זאת, מספרן של החברות אשר הנפיקו אג"ח אינו רב, הן חברות גדולות ביחס לחברות הנסחרות בבורסה, ורובן בעלות דירוג גבוה. במקביל, גדלו משמעותית גיוסי מקורות המימון של חברות ישראליות בבורסות בחו"ל – בארה"ב ומעט גם באירופה – על רקע ההתאוששות בשוקי ההון בעולם, והתרחבו גיוסי חברות מקרנות הון-הסיכון.
במחלקת המחקר מציינים כי לחלופות החוץ-בנקאיות למימון הפעילות המשקית תרומה רבה לפיתוח שוק הכספים והגברת התחרות, אולם אלה עמדו בעיקר בפני החברות הגדולות ובעלות מוניטין רב או חברות מוטות טכנולוגית עלית, ושאר החברות במשק לא נהנו מהן.

דיאגרמה 1

החברות שענו לשאלה הן מענפי התעשייה, הבנייה, המסחר, המלונאות, השירותים העסקיים, והתחבורה והתקשורת.

דיאגרמה 2

הדיאגרמות מבוססות על ממוצע התשובות שניתנו על-ידי החברות שענו לסקר החברות והעסקים, מחלקת המחקר, בנק ישראל. השאלה עלייה ענו החברות היא: "מהי חומרת מגבלת קשיי המימון לביצוע הפעילות שתוכננה?". טווח התשובות האפשרי נע בין 1: קלה, ועד 4: חמורה במיוחד.

חברות גדולות: מעסיקות למעלה מ-100 עובדים, חברות בינוניות: מעסיקות בין 20 ל-100 עובדים, וחברות קטנות מעסיקות פחות מ-20 עובדים.

גיוסי מקורות המימון של הסקטור העסקי, 2003 ו-2004, מיליארדי ש"ח

2004	2003	שנה
1.4-	3.7-	אשראי מבנקים בארץ(1)
1.2	2.7-	אשראי ישיר מחו"ל(2)
6.6	3.8	גיוסי הון בבורסה (מניות והמירים(3))
23.3	11.8	גיוס אג"ח בבורסת תל-אביב (3)
6.6	4.6	הון סיכון(4):
13.3	4.6	גיוסי חברות בבורסות בחו"ל(5)
49.6	18.4	סה"כ

מקורות והערות ללוח:

⁽¹⁾    נתוני המחלקה המוניטרית ועיבודי מחלקת מחקר. האשראי שגויס מחושב כהפרש בין יתרת האשראי ברוטו בשתי נקודות זמן. הסכום אינו כולל אשראי שניתן למשכנתאות. כן נכלל האשראי האחר הניתן למשקי בית.

⁽²⁾    האשראי שגויס מחו"ל מחושב כהפרש בין יתרת האשראי בשתי בין השנים.

⁽³⁾    מתוך לוח "גיוס הון לפי סוגי ניירות הערך, 1993 עד 2004", הבורסה לניירות ערך. נתוני גיוסי ההון כוללים הנפקת מניות ואופציות ואג"ח להמרה, ולא כוללים הנפקת תעודות סל, אשר אינן מהוות מקור למימון פעילות החברות. גיוסי האג"ח אינם כוללים הנפקת אג"ח מובנה. נתוני האג"ח הלא סחיר מעודכנים רק למחצית הראשונה של השנה.

⁽⁴⁾    נתוני איגוד קרנות הון סיכן, פרסומי מרכז המחקר IVC.

⁽⁵⁾    נתוני מחלקת פעילות המשק במט"ח, בנק ישראל.

​