מתוך דוח היציבות הפיננסית: הדומיננטיות של הבנקים באשראי

29.06.04

הדומיננטיות של הבנקים באשראי - מתוך דו"ח היציבות הפיננסית לשנת 2003

אחת האינדיקציות לדומיננטיות של הבנקים, בהקשר של פעילות המגזר הפיננסי, היא במשקלם המכריע, יחד עם קופות הגמל הנשלטות על ידם, בשוק האשראי. בסוף שנת 2003 81% מהאשראי למגזר הפרטי ו-74% מהאשראי למגזר העסקי מקורו במערכת הבנקאות – שיעורים המצביעים על דומיננטיות רבה של מערכת הבנקאות בשוק האשראי. עם זאת, בשנה הנסקרת ירדו משקלים אלה ב-3-2 נקודות אחוז, בהמשך לירידה של 2 נקודות אחוז בשנתיים הקודמות. תמונת הראי של דומיננטיות הבנקים היא משקלו הנמוך של האשראי החוץ-בנקאי: אמנם היקף האשראי מהמשקיעים המוסדיים  למגזר העסקי הוכפל מאז סוף 2000, וגם משקלו בסך האשראי למגזר זה כמעט הוכפל, אך הוא עדיין נמוך – 11% בלבד בסוף 2003; תושבי חוץ סיפקו בסוף שנת 2003, 10% מסך האשראי ו-15% מהאשראי למגזר העסקי - ללא שינוי לעומת שנת 2000; היקף האג"ח של חברות המוחזקות בידי משקי הבית (באמצעות קרנות הנאמנות) קטן מאוד, אף כי הוא גדל השנה בקצב מואץ, על רקע הרפורמה במס שביטלה את אפלייתן לרעה: אג"ח אלו הסתכמו בסוף 2003 ב-1.3 מיליארדי ש"ח - כמיליארד ש"ח מעל ליתרתן בשלוש השנים הקודמות, אך משקלן באשראי למגזר העסקי עדיין אפסי. יש לציין, שהדומיננטיות של הבנקים באשראי גדולה יותר אם מביאים בחשבון שהם שולטים במרבית קופות הגמל: משקלם של הבנקים וקופות הגמל עמד בסוף 2003 על 81% מהאשראי למגזר העסקי ועל 86% מהאשראי למגזר הפרטי.

הפחתת הדומיננטיות של הבנקים בשוק האשראי, ובמיוחד באשראי למגזר העסקי, חשובה לתפקודו התקין של השוק וליציבות הפיננסית. את הדומיננטיות של הבנקים ניתן להפחית על ידי הגדלת שוק האג"ח הפרטיות הסחירות - במיוחד על ידי הגדלת ההשקעות של משקי הבית בו באמצעות קרנות הנאמנות, וכן על ידי הגדלת חלקם של גופים פיננסיים מקומיים (מוסדיים) וזרים כמלווים, גם באשראי הלא-סחיר, למשל למימון ארוך טווח. הפחתת הדומיננטיות של הבנקים תתרום להגברת התחרות והשכלול בשוק האשראי והאג"ח, תגביר את השקיפות של תמחור הסיכון והמידע על הלווים וכן את היכולת לסחור בסיכון, ובכך תחזק את תפקודו התקין של השוק לאורך זמן. יש יתרון גם לחלוקת סיכון האשראי בין יותר גופים, כדי להקל על צרכני האשראי בתקופות של קשיים במתן אשראי (למשל בעת "מחנק אשראי") בחלק מהמערכת. בתקופה כזאת הסתמכות על ספקי האשראי האחרים יכולה לשמש אף בלם זעזועים, ובכך לתרום ליציבות הפיננסית. לצד היתרונות המערכתיים - הגדלת האשראי מהמוסדיים, שאמנם מגדילה את סיכון האשראי שלהם, מגדילה גם את הרווח ואת הפיזור, ובהתחשב בשיעור הנמוך של אשראי זה בסך נכסיהם כיום נראה שההשפעה הכוללת חיובית גם מבחינתם.

בשנים האחרונות, בעקבות המשברים הפיננסיים שפרצו במזרח אסיה ובמדינות נוספות, גברה בעולם המודעות לשווקים החוץ-בנקאיים כמקור חלופי לגיוסי הון בתקופות שבהן מערכת הבנקאות נקלעת לקשיים, ופיתוח השווקים האלה הואץ. גם הרשויות בישראל פועלות לפיתוחו של שוק אג"ח פרטיות ושוק ניירות ערך מסחריים, במטרה לעודד את התפתחותו של שוק חלופי לבנקים בתחום גיוסי ההון.

פיתוחו של השוק החוץ-בנקאי כחלק משיפור התשתית של המערכת הפיננסית צריך להתנהל תוך התחשבות ביכולת הנוכחית והעתידית של המשקיעים המוסדיים לנהל את סיכוני האשראי במקצועיות ובזהירות. הדבר מחייב את הרשויות לבנות מערכת פיקוח מתאימה ולעודד את התפתחות הרמה המקצועית המתאימה אצל הגופים המוסדיים הנותנים אשראי. במקביל, על הרשויות לקיים מבנה תמריצים מאוזן ולבטל ניגודי עניינים אצל הגופים המעורבים בשוק איגרות החוב הפרטיות - בנקים, משקיעים מוסדיים, מנהלי תיקים, חתמים ונאמנים. מכל מקום, שאלת החלוקה האופטימלית בשוק האשראי בישראל בין מערכת הבנקאות לשוק החוץ-בנקאי - ובתוכו בין המשקיעים המוסדיים, הזרים והציבור המחזיק ישירות באג"ח פרטיות – תהיה רלוונטית לשלבים מתקדמים יותר בהתפתחותו של השוק החוץ-בנקאי; בשלב ההתחלתי, ששוק זה נמצא בו, כשהדומיננטיות של הבנקים מוחלטת - המשך פיתוחו של שוק כזה תורם ליציבות הפיננסית.

דוגמה לחשיבות של פיתוח שוק חוץ-בנקאי היא התחליפיות בין הבנקים למשקיעים המוסדיים, שנרשמה ב-2003 באשראי למגזר העסקי: על רקע הקשיים שמערכת הבנקאות התמודדה איתם בשנתיים האחרונות, ולאחר שנים של  גידול, פחת האשראי ממערכת הבנקאות בשנת 2003 ב-9 מיליארדי ש"ח;  כנגד זאת גדל האשראי מהמשקיעים המוסדיים בהיקף שקיזז ויותר את הירידה באשראי מהבנקים. המשמעות היא שהקטנת היצע האשראי מהבנקים, בגלל בעיות הקשורות בהם, לא פגעה באשראי למגזר העסקי, שהיה זקוק לו במיוחד עם תחילת ההתאוששות במשק, וזאת הודות לקיומם של ספקי אשראי מחוץ לבנקים.