פרק 27

70 לבנק ישראל - תערוכת השקל החדש

רווית דקל: דוד פנה אל המוכרת וישאל, כמה מחיר נעלי הכף הכפופות בעד שני האדונים? שישה שקלים. וקינג סקורט הביט בתימהון, בשם השטן מה זאת? ודוד ענה בצחוק קל, זוהי פרשת הכסף שלנו. אנחנו חידשנו את מטבעותינו העתיקים. ערך השקל, כערך הפרנק.

עמירם ברקת: רווית דקל, בשם השטן. מאיפה הסיפור הזה?

רווית: הסיפור הוא מתוך הספר אלטנוילנד, אותו כתב הרצל ב1902, רומן אוטופי שבו הוא חוזה הקמת ישוב יהודי בארץ ישראל. בעצם בסיפור הזה, הרצל חוזה שהמטבע, של מדינת היהודים שתקום, יהיה שקל. זאת כשהוא אפילו לא מדבר על כך שהשפה תהיה עברית. ולא רק זה, הוא בעצם משרטט כאן עוד מהלך שלימים התגשם במציאות, והוא החזרה למטבעות העתיקים.

עמירם: שלום לכם, אתם מאזינים לצד השלישי של המטבע, הפודקאסט של בנק ישראל. אני עמירם ברקת ממחלקת התקשורת של הבנק. אנחנו בפרק שלישי מתוך סדרה לציון מנות 70 שנה להקמת בנק ישראל, היום נדבר על סיפור היסטורי לאומי תרבותי וגם כלכלי שנולד כאן בארץ ישראל לפני בערך 3,000 שנה, אבל הוא נוכח מאוד בחיי היומיום של המשק, של הכלכלה ושלנו, האזרחים. אני מדבר כמובן על השקל, המטבע הלאומי של מדינת ישראל. ב19 בדצמבר נחנכה בבניין בנק ישראל בירושלים תערוכה הנושאת את השם המסקרן למה השקל חדש? והאורחת שלנו בפרק היא מנהלת ועוצרת מרכז המבקרים של בנק ישראל, רווית דקל. שלום, רווית. אז למה השקל חדש?

רווית:  התשובה הרשמית, הפורמלית, היא שהשקל חדש כיוון שבנק ישראל ב1985 עובר משקל לשקל החדש, וזה כחלק מפתרון משבר האינפלציה הדוהרת של שנות ה80. אבל התערוכה בעצם מראה לנו שהשקל חדש פעמיים. הוא גם חדש בגלל הסיבה שאותה ציינו, אבל הוא חדש כי הוא חידוש של מטבע קדום מתקופת המרד הגדול של היהודים הרומים בשנים 66 עד 70, במסגרת המרד הזה, היהודים הנפיקו מטבעות שקראו להם שקל, שקל ישראל, מטבעות מאוד מיוחדים, וזאת הפעם הראשונה וגם האחרונה בהיסטוריה שבה יש מטבע שקוראים לו שקל, עד למדינת ישראל. מדינת ישראל החליטה, עם הקמתה, שעל כל המטבעות שלה, או על רובם, יופיעו סמלים שיופיעו לגבי מטבעות יהודים קדומים, שנטבעו בארץ ישראל. כדי להראות בעצם את ההמשכיות, את הקשר ואת השורשים שלנו כאן, ואנחנו בתערוכה לוקחים את המטבע שלנו, אחד שקל חדש וממש מתחילים לחקור אותו. השם שלו, הסמל שמופיע על גביו, ההיסטוריה שלו ואיך הוא מתגלגל מימי קדם באמת, או אפילו ממש מימי בראשית ועד למדינת ישראל, ואנחנו מסיימים את התערוכה עם שאלה לגבי העתיד גם.

עמירם: התערוכה רק נציין, פתוחה לקהל הרחב, בימי ראשון, במתכונת של ביקורים ודרכים, בהרשמה מראש דרך אתר בנק ישראל. רווית, רעיון לתערוכה הגיע בעצם משאלה, נכון?

רווית: כן. לקראת שנת ה-70 לבנק ישראל עשינו שני דברים. אחד רצינו באמת לציין את המאורע הזה, והדרך שלי זה לעשות את זה דרך תערוכה. חיפשנו דרכים להנגיש לציבור את האוסף הנומיסמטי המאוד מאוד ייחודי של בנק ישראל. נומיסמטיקה זה בעצם החקר של המטבעות העתיקים, זה ענף בארכיאולוגיה. יש לנו אוסף ייחודי שיש בו גם מטבעות עתיקים שילכו בארץ ישראל, וגם כל אמצעי ההנפקה של מדינת ישראל מאז יום הקמתה ועד היום, ובכך בעצם הייחוד של האוסף שלנו, כי אנחנו בעצם מחזיקים רצף נומיסמטי של התביעה היהודית בארץ ישראל.

עמירם: ומה הקונספט של התערוכה?

רווית: הקונספט של התערוכה הוא לוקח את המטבע שקל ודרכו הוא בעצם בוחן את המהלך ההיסטורי שכשנסיים את הפרק אני חושבת שאתה תשתכנע שהסיפור של השקל בעצם הוא הסיפור שלנו, של מדינת ישראל, של עם ישראל בארץ ישראל. והדרך שלנו כבנק מרכזי לספר סיפור היא דרך המטבע.

עמירם: אז יאללה, בואי ניקח ביד מטבע של שקל ונצא למסע. איפה אנחנו מתחילים, רווית?

רווית: בוא פשוט נתחיל בבראשית.

עמירם: כמאמר השיר.

רווית: נכון. בספר בראשית, פעם ראשונה, מוזכרת המילה שקל, השם שקל, בעסקה המפורסמת שבה אברהם רוכש את מערת המכפלה, כמה הוא משלם?

עמירם: 400.

רווית: יפה מאוד. עמירם, 400 שקל כסף עובר לסוחר. אבל בתקופת אברהם אבינו, עוד לא המציאו את המטבעות. איך הוא משלם 400 שקל כסף? אתם לא רואים את הפרצוף של עמירם פה, כמה הוא נדהם. כתוב בראשית, וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר. זאת אומרת, הוא שוקל את הכסף, את הסילבר, את המתכת שאיתה הוא משלם הוא שוקל את זה עם אבני משקל, היו צריכים לשים על גבי המאזניים עד שמגיעים לאיזון. אחד המוצגים המעניינים בהקשר הזה של אבני המשקל בתערוכה, זה מוצג שקיבלנו בהשאלה ממוזיאון ישראל, אבני משקל, מתקופה של המאה השמינית עד המאה השישית לפני הספירה, מאזור יהודה ירושלים, אבני גיר, שעל חלק מהן כתוב בכתב עברי קדום, למשל את המילים, נצף, פים ובקע. נצף זה חמש אישיות השקל. פים שני שליש שקל ובקע זה חצי שקל. זה כתוב על גבי אבני המשקל האלה. יש לנו אבן אחת של שקל אחד. שקל בעת של האבות היה כ8 וחצי גרם.

עמירם: יש גם אחד של 40 שקלים, לא?

רווית: נכון, יש לנו אבן גדולה, במשקל, 40 שקל.

עמירם: זאת אבן האינפלציה, לא?

רווית: זאת אבן שעשר כמוה רכשו את מערת המכפלה. אז אפשר היה להניח עשר אבנים של 40 שקלים והנה יש לך 400 שקל כסף ברגע שזה מתאזן, שהמאזניים מתאזנים עם חתיכות או ביצעי כסף, מאיפה המילה בצע כסף? שילמו בחתיכות כסף, בביצעי כסף.

עמירם: 400, אני חושב שעשינו פעם איזה חשבון, זה כמעט 3 קילו, סדר גודל כזה של כסף. שקל אחד...

רווית:, 8.5 גרם תעשה כפול 400, שלא יגמר לנו הפרק עד שתגיע, אבל תגיד לנו לכמה הגענו, או שניתן למאזינים שלנו שיעורי בית.

עמירם: טוב, לא התאפקתי, ואחרי ההקלטה עשיתי את החשבון. 400 שקל כסף עם שלושה קילוגרמים ו400 גרם כסף טהור, שזה קצת יותר מ100 אונקיות. מחיר הכסף, בדקתי בבורסת הסחורות, נמצא היום בשיא של עשר שנים ועומד על כ30 דולר לאונקייה. אז לפי החישוב הזה, מה שאברהם אבינו נתן תמורת מערת המכפלה בכסף טהור, לפני כמעט 4,000 שנה שווה לסכום של כ3,500 דולר במונחים של היום. רק תחשבו כמה הסכום הזה היה שווה היום אם נניח אברהם היה שם אותו ב... איזה מסלול עוקב של אס אן פי 500. טוב, אני קצת סוטה מהנושא שלנו.

רווית: בכל אופן, אנחנו מבינים שהמילה שקל, באה מהמילה משקל והיא הייתה יחידת משקל לשקל שלנו. זה יחזור אלינו עוד בהמשך התערוכה. אז הינה אנחנו מבינים את מקור המילה שקל ואנחנו ממשיכים לחקור את המטבע הזה ואנחנו מתחילים להסתכל עכשיו על הסמל שמופיע עליו. סמל הוא סמל של פרח, פרח השושן, מה המשמעות? מאיפה דווקא השושן?

עמירם: כן, ולמה דווקא פרח ולא איזה נשר או איזה עוף דורס?

רווית: אז קודם כול, באמת אנחנו יודעים שמכיוון שיהודים לא עושים פסל ומסכה, אז אנחנו הרבה פעמים נמצא דגמים צמחיים על חפצים בתרבות החומרית היהודית ובמקרה הזה... בעצם, על השקל שלנו היום, יש את פרח השושן, שלקוח ממטבע מהמאות השישית עד הרביעית לפני הספירה, שנמצא באזור ירושלים, מטבעות קטנטנים, חשובים מאוד, אנחנו מחשיבים אותם כמטבעות היהודים הראשונים שנמצאו בארץ ישראל, באזור ירושלים. ועל גבם גם יש כיתוב בשלוש אותיות, בעברית קדומה, האותיות הן י', ה', ד'. בחוות יהודה, תחת השלטון הפרסי, בתקופה של שיבת ציון. מגיעים יהודים ומשתמשים במטבעות האלה ופרח השושן, כך מתברר לנו, הוא בעצם סמל יהודי.

עמירם: מתי הוא מופיע במקורות?

רווית: הוא מופיע במקורות בפעם הראשונה בספר מלכים בתיאור בניית בית המקדש על ידי שלמה. ומספר שם על בנייה של העמודים, יכין ובועז, עמודי נחושת, ובסופו של דבר מתואר, ותיתום מלאכת העמודים, מעשה שושן. אז אנחנו בעצם יכולים להגיד שהעיטורים בראש העמודים בכניסה לבית המקדש נעשו בהשראת פרח השושן וזה פעם ראשונה שהסמל הזה מופיע. וניסינו לראות איפה עוד אפשר למצוא את פרח השושן, על כל מיני חפצים שהיו בשימוש על ידי יהודים בעת העתיקה. אז יש לנו בתערוכה סורג, מעין מעקה, מהמאה השמינית עד השישית לפני הספירה, שנמצא ברמת רחל ליד ירושלים. יש סברה לגביו, שהוא בעצם מעשה שושן, ויש סברה שכנראה היום היא יותר מבוססת במחקר, שהעיטורים שעל גביו הם מבוססים על כפות תמרים. אבל זה דבר אחד, אנחנו רואים אותו. אנחנו הבאנו לתערוכה גם בהשאלה מרשות העתיקות. גלוסקמה, גלוסקמה שעליה עיטור פרח השושן. מצאנו שיש הרבה גלוסקמות. גלוסקמות, גלוסקמה, זה בעצם תיבת אבן לקבורה משנית, דבר שהיה נהוג ביהדות. קבורה שבעצם היא של העצמות בלבד. האורך של הגלוסקמה הוא כאורכה של העצם הארוכה ביותר, אתה יודע, מהי?

עמירם: ירך?

רווית: נכון. אז לפי עצם הירך, זה בעצם קובע את האורך של הגלוסקמה. והיו גלוסקמות יפיפיות עם פרחים עם עיטורים של פרח השושן, בכל מיני ורסיות כאלה ואחרות. אחת מהן מוצגת בתערוכה שלנו. אנחנו גם מצאנו מטבעות חשמונאים, מאוחרים יותר מהמטבעות שאנחנו קוראים להם מטבעות יהד, ועליהן יש גם כל מיני גרסאות של פרח השושן ויש מגוון. אז אנחנו מתחילים לראות בעצם ולהבין שהשושן היה סמל נפוץ למדי בימי הבית השני.

עמירם: ממש הסמל, כאילו...

רווית: הוא נחשב אפילו במחקר לסמל של ירושלים. אז הינה לנו חידוש מאיפה השושן הזה שמופיע על המטבע היומיומי שלנו ורובנו לא יודעים שהוא בעצם, מה המקורות היהודיים של הסמל הזה. אז תסתכל, יש לנו בינתיים את השם של המטבע, את הסמל. והתחנה הבאה שלנו זה מטבע שקוראים לו שקל בעת העתיקה. פעם ראשונה שיש מטבע שקוראים לו שקל. אנחנו מגיעים למרד הגדול של היהודים נגד הרומאים, בין השנים 66 עד 70 לספירה, מהראשונה לספירה, והם מנפיקים מטבעות והם קוראים למטבעות האלה שקל ישראל. צד אחד כתוב שקל ישראל ובצד השני כתוב ירושלים קדושה וזה בעצם פעם ראשונה ואחרונה שיש מטבעות שקוראים להם שקל בעת העתיקה והפעם הבאה שאנחנו נמצא מטבעות בשם שקל, מתי זה?

עמירם: עכשיו?

רווית:  1980.

עמירם: 1980.

רווית: שבנק ישראל מחליט...

עמירם: 2,000 שנה.

רווית: כמעט 2,000 שנה, שבעצם אין תביעה יהודית בארץ ישראל ולכן השקלים האלה הם מאוד מאוד מעניינים והם מעניינים מהרבה סיבות. בתערוכה אנחנו מציגים מטבעות של שקלים וחצאי שקלים מתוך מטמון שהוא מהפריטים החשובים ביותר באוסף שלנו, של בנק ישראל, מטמון מצדה. מטמון מצדה התגלה בחפירות יגאל ידין בשנות השישים, ובנק ישראל רכש את שלושת המטמונים הנדירים והחשובים האלה, מטבעות של כסף, שהמורדים גם כתבו עליהם, בעצם ספרו את שנות העצמאות שלהם, שנה א', שנה ב', שנה ג', עד שנת דיכוי המרד וחורבן בית המקדש בירושלים, שנה ה', בשנת 70 לספירה. ואנחנו למדים הרבה מאוד מהמטמון הזה למשל, שמקור הכסף כנראה מאוצרות בית המקדש.

עמירם: זה קשור אגב ל... מס מחצית השקל יש איזשהו...

רווית: אז מס מחצית השקל, תכף אנחנו נעשה סוגריים ואנחנו גם לא מקדישים איזשהו פרק בתערוכה, עוד שנייה אחת נגיע אליו. אבל בעצם המטבעות של שנה ה', מורדים מצליחים לקחת אותם ולברוח איתם למצדה וכך אנחנו בעצם מוצאים במצדה גם מטבעות משנה ה', עדות לכך שהצליחו... מורדים להגיע למצדה ועוד שלוש שנים להיות במצדה עד לכישלון הגדול והתאבדות ובעצם המיתוס...

עמירם: הסוף הטרגי.

רווית: הסוף הטרגי ומיתוס מצדה שמוכר לכולנו. אז אלה מטבעות השקל, שקל ישראל. שאלת על מחצית השקל. מחצית השקל התחיל כתרומה במשכן ועוד לפני שבכלל היו מטבעות, באמת בביצעים. והפך למעין מס גולגולת או למשהו ששימש למפקד, וגם מס לעבודת בית המקדש והמטבע ששימש לתשלום המס היה שקל צורי. שקל צורי זה בעצם...

עמירם: העיר צור?

רווית: העיר צור, כן. היא הייתה בעצם העיר שבה היו המטבעות הקובעים באותם ימים, המטבעות היציבים, החשובים יותר, מכיוון שהם היו הדולר של אז.

עמירם:  הדולר של אז,

רווית: גם כבר היום הדולר, אני לא יודעת אם זה הדולר או היורו אבל המטבע היציב והמשמעותי והם היו מכסף טהור, לכן, ולכן הם שימשו לתרומת בית המקדש ומעניין לדעת שכשהמורדים הנפיקו מטבעות של שקל ישראל, זה בעצם הפסיק את השימוש בשקל צורי כמחצית השקל.

עמירם: זאת אומרת זה אקט פוליטי בעצם של...

רווית: בדיוק, העניין הזה של הטבעת מטבעות כחלק מהמרד זה הצהרת עצמאות פוליטית, זה בעצם אמירה, אנחנו כאן הולכים להיות השלטונות. כי מי מנפיק את המטבע? השליטים. אם זה הקיסר, אם זה המלך, אם זה היום הבנק המרכזי של המדינה. אבל בעצם, תביעת מטבע היא פעולה של השלטונות ולכן מאוד מאוד חשוב להם להטביע מטבעות בתקופה של המרד, וגם לשים על גבי המטבעות האלה סמלים יהודיים מובהקים.

עמירם: איזה סמל היה על השקל ה...?

רווית: אז היה על השקל אגד רימונים מצד אחד, ומצד שני גביע. אגב, הסמלים האלה הופיעו מאוחר יותר על מטבעות מדינת ישראל. מדינת ישראל החליטה עם הקמתה שעל המטבעות שלה יהיה בעצם רעיון עיצובי ייחודי בעולם והוא שעל המטבעות יופיעו סמלים שהופיעו על גבי מטבעות יהודים קדומים שנטבעו בארץ ישראל.

עמירם: אז סיימנו בעצם את העידן העתיק, ואז אנחנו מגיעים לסוג של ימי הביניים, הפסקה ארוכה ארוכה. קורה באמצע משהו?

רווית: אנחנו יודעים שאין תביעה יהודית בעת הזאת.

עמירם: יש את מרד בר כוכבא, אני חושב.

רווית: מרד בר כוכבא זה לא הרבה שנים אחרי המרד הגדול יחסית זה ב132' אני חושבת עד 135' לספירה שמה כן יש מטבעות. אבל בעצם, מאז ועד שקמה מדינת ישראל, אנחנו לא מכירים מטבעות יהודיים בארץ ישראל, אין עצמאות יהודית בארץ ישראל, אבל יש כן פרק חשוב מה שמביא אותנו כבר למאה ה19, פרק שנקרא: "השקל הציוני", עוד טרום הקמת מדינת ישראל.

עמירם: וזה מחזיר אותנו לסיפור ששמענו בתחילת הפרק.

רווית: בדיוק. וכאן בעצם הרצל, כותב את הספר שלו, אלטנוילנד, וחוזה את החזון הציוני. ובמקביל, באותן שנים בעצם נוסד הקונגרס הציוני העולמי. והחל מהקונגרס הציוני השני ב1898, מחליטים להנהיג איזשהו תשלום של... לא יודעת אם לקרוא לזה מס או רכישת מקומות להשתתפות בקונגרסים הציוניים, ולתשלום הזה קוראים שקל, ולמשלמי התשלום הם קוראים שוקלים, והם יוצאים בקריאות כל שנה באמצעות כרזות יפיפיות, שאנחנו הבאנו כמה כאלה לדוגמה בתערוכה, שקוראים להם בעצם שקלות השקל, פועל שקול את השקל. ועוד כאלה. ויש כל מיני מסמכים יפיפיים ששימשו כקבלות על תשלומי השקל.

עמירם: למרות שלא היה מטבע כזה?

רווית: לא, לא היה מטבע כזה, היה מס כזה, היה תשלום כזה שקראו לו שקל.

עמירם: שקראו לו שקל.

רווית:  ואז אתה תראה בכרזות בתערוכה שקול את שקל הרצל, השקל מקשר תפוצות ישראל. ועוד ועוד. באמת גם מיטב המעצבים הגרפיים ו... ממש מרהיב, מרהיב עין...

עמרים: זה סוג של חלק מהתחייה הלאומית של... נכון,

רווית: בעצם הם אומרים תשקלו את השקל ובכך תתרמו למפעל הציוני, ותחזקו את המפעל הציוני ויהודים מכל התפוצות אכן נענים לקריאה הזאת. וזה הסיפור שאנחנו קוראים לו סיפור השקל הציוני.

עמירם: והם שוקלים שקלים. איזו מילה מוצלחת, שקל, משקל, כל המשחקי מילים האלה.

רווית: נכון, נכון. הם חוזרים למקורות באמת. הם גם בכרזות שלהם מופיעים המטבעות של השקל, אגב, יש כרזה אחת משעשעת ש... הם שמים שם מטבע של שקל והם כותבים בטעות: "ממלחמת בר כוכבא דרך ההסתדרות הציונית למדינת ישראל". והם שמים את המטבע של המרד הגדול. אז זה נחמד לתפוס איזושהי טעות משעשעת.

עמירם: עכשיו, רווית, גם אם אנחנו עושים פאסטפורווד, אנחנו לא עושים אותו ישר ל1980, נכון? זה לא שפשוט קמו בבוקר, ואמרו זהו, עכשיו עברנו לשקל. קדם לזה איזשהו תהליך.

רווית: נכון. אז קודם כול, כשקמה מדינת ישראל, המטבע שלנו נשאר לירה. הלירה שהייתה כאן, הייתה לירה מצרית, שהייתה שקולה בערך שלה ללירה שטרלינג, אנחנו היינו בגוש השטרלינג, תחת המנדט הבריטי.

עמירם: את זה הרצל לא תפס, הוא חשב שנהיה בגוש הפרנק. נכון. בספר.

רווית: נכון, לא היינו תחת הצרפתים, היינו תחת האנגלים.

עמירם: טוב, יש גבול.

רווית: כן. סך הכול הוא הצליח לא רע.

עמירם: הצליח לא רע. שישה שקלים לכפפות זה אפילו מחיר סביר בימינו.

רווית: ואנחנו מדברים על זה שלא שינו את שם המטבע עם הקמת המדינה, היה חשש שהציבור לא ייתן אמון במטבע אם יחליפו את השם שלו, המדינה הוקמה, כמו שאתה יודע, בהרף עין, היו הרבה מאוד דברים מאוד מאוד דחופים תוך זה שהוקמה המדינה, פרצה מלחמת העצמאות וכולי ולא שינו את שם המטבע.

עמירם: עוד סיבה מעניינת שלא שינו את שם המטבע, שעוד לפני הקמת המדינה כבר הזמינו את שטרות הכסף של המדינה שבדרך. הם הודפסו, הוכנו, עוצבו והודפסו בארצות הברית. וזה היה כאמור עוד לפני הקמת המדינה, כך שלמי שהזמין את השטרות, אז בנק אנגלו פלשתינה, מנהליו, בוודאי לא שיערו ששם המטבע היא שונה ולכן הם ביקשו להשאיר את השם הקודם שהוא הלירה.

רווית: כן, אבל התחילו דיבורים כבר בשנת 58' ומאוחר יותר זה התגבש לכדי חוק שעבר בכנסת בשנת 1969 וזה בעצם תיקון פקודת המטבע. הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת שניאור זלמן אברמוב מגחל וההצעה שלו היא בעצם לחזור לשם עברי ולא להשתמש בלירה ששם הוא מסביר לנו באמת שהלירה היא בעצם באה מהמילה ליברה. מה זה ליברה? יחידת משקל, נכון? ליברה זה בעצם התרגום של השקל. הם לקחו את השקל, האיטלקים תרגמו אותו לליברה, לפי שפתם הם השמיטו את הב' מהליברה נשאר לירה, ואנחנו בעצם השתמשנו בתרגום האיטלקי של השם שקל. ומספר עוד, לא רק האיטלקים השתמשו בתרגום של השקל אלא גם המילה פונד ארץ ישראל היא פאונד. מה זה פאונד, עמירם?

עמירם: זה משקל, זה חצי קילו, משהו כזה...

רווית: נכון, יחידת משקל. בעצם פאונד או פונד זה גם יחידת משקל. סוג של תרגום של השקל. גם הפסו הספרדי בא מהמילה פסאר. לשקול.

עמירם: אז אנחנו ראשוני השיטה...

רווית: אני לא יכולה להגיד ראשוני השיטה, השקל, זה דרך אגב בא מהשורש האקדי שקלו ושיקלו. אבל הוא בוודאי קודם לכל הלירה והפאונד והרבה מאוד מטבעות שהלכו אל השקל שלנו, והוא בעצם מבוסס על אותו רעיון שהן יחידות מטבע הן שקולות ליחידות משקל. מה שקול למה, נכון? אז מכאן באה המילה שקל, תראה כמה שזה חכם העברית, נכון?

עמירם: זהו, זה מילה מדהימה. אז בעצם הודות לאותו חבר כנסת שהזכרנו, נולד הצורך...

רווית: אז עבר החוק ב1969 לפיו מדינת ישראל תעבור למטבע בשם עברי שקל אבל החוק קבע שאת העיתוי יקבע נגיד בנק ישראל, עיתוי המעבר. והעיתוי הזה מגיע רק 11 שנים אחרי, בעצם ההכנות מתחילות כבר... בשנת 1978, באמצע שנות השבעים מתחילה להתפתח אינפלציה, ואז מחליטים להחליף את שם המטבע מלירה לשקל, זה קורה ב1980, אחרי מבצע סודי במיוחד, שמצאתי מסמכים בארכיוני הבנק שקראו לו מבצע מנורה, שנועד להחליף את המטבע תוך שמירה של הדבר הזה בסודיות מפני הציבור.

עמירם: מה היה החשש?

רווית: גם היה חשש של אמון במערכת המטבע ופאניקה והוחלט לשמור את זה בסוד, והצליחו לשמור את זה בסוד במשך שנתיים, די מדהים. בבנק, רק ארבעה אנשים בערך ביחידת ההנפקה ידעו על הפעילות הזאת, במסמכים מצאתי איזשהו מסמך שכותב מי שהיה אז מנהל יחידת ההנפקה, אביעזר, איך נשמר הסוד. הוא ממש, הוא מתעד את הכל בכתב יד. והוא מספר שהם קבעו מילות צופן לשטרות ולמעות. למשל, אם בשביל מונטיפיורי, אל ליון לאריה בשביל מטבע חצי שקל שהופיע עליו אריה, והם הצליחו לשמור את הסוד הזה ו... אכן ב22 לפברואר 1980 יום שישי בצהריים, המאזינים היותר מבוגרים שלנו בוודאי יזכרו את זה, אחרי שכבר סגרו את הבנקים, שר האוצר דאז, יגאל הורוביץ, מזמן מסיבת עיתונאים בהפתעה מה שנקרא, יש ספקולציות, מה הולכים להגיד, מה הולך להיות. והוא מודיע, חברים, החל מיום ראשון המטבע שלנו ייקרא שקל. זה כמו שאני אגיד לך עכשיו שממחר המטבע של מדינת ישראל יקרא זוז, אין יותר, אז זה היה נשמע נורא מוזר. אגב, כשקוראים את הצעת החוק, את הדיון בהצעת החוק, אז אומר לו לחבר הכנסת, אומר לו אורי אבנרי, שהיה אז גם חבר כנסת, אומר לו:"מה זה המילה הזאתי? מי יגיד שקל?" אז הוא אומר לו: "אל תדאג, התרגלו". והוא אומר לו: "אני מאשים אותך בשוביניזם". הוא עובר מלירה לשקל.

עמירם: למה? לירה זה אמור להיות...

רווית: לירה זה לשון נקבה. הבנתי,

עמירם: יפה.

רווית: כל מיני דברים מאוד משעשעים ש...

עמירם: לא חשבתי שגם את זה יצליחו לחבר לה.

רווית: אתה רואה? אתה רואה?

עמירם: מדהים.

רווית: ואנחנו באמת עוברים לשקל ב1980.

עמירם: כהרף עין.

רווית: כי גם הוא עובר כהרף עין. ואתה יודע, במהלך העבודה על התערוכה חשבתי על זה, הרי המטבע שקל החזיק כמה?

עמירם: לא הרבה, האמת.

רווית: לא הרבה, כמה?

עמירם: חמש שנים.

רווית: חמש שנים עד 1985, תחשוב על זה, בדיוק כמו השקל ההיסטורי, משנת 66 עד 70, זה פתאום ככה... איזשהו אסימון שנפל לי תוך כדי העבודה על התערוכה. כן. אבל...

עמירם: רק ששם זה לא היו הרומאים, זה האינפלציה.

רווית: נכון. האינפלציה המשיכה לאכול את השקל והמחירים השתוללו והגענו לאינפלציה... דוהרת עצומת ממדים שהגיעה בשנת 84' כבר לקרוב ל400 אחוזים, 450 אחוז בשנה, ואז בעצם יוצאים במהלך כלכלי באמת יוצא דופן, תוכנית העיצוב, שיתוף פעולה של משרד האוצר, בנק ישראל וההסתדרות, והתוכנית הזאת מצליחה לייצב את המטבע ואז בעצם מדינת ישראל עוברת משקל לשקל חדש. ומאז אנחנו עם שקל חדש בעצם. ויש בתערוכה סרט שעשינו עם כל מיני קטעי ארכיון נפלאים, שמראים את ה... גם קטעים מתוך מסיבת העיתונאים שסיפרתי לך עליה. גם מהיום של המעבר לשקל החדש.

עמירם: אז זה היה פחות סודי, נכון?

רווית: נכון. בפעם השנייה התכוננו מראש, הודיעו שזה יהיה, זה קרה כמה חודשים אחרי תוכנית העיצוב, תוכנית העיצוב בעצם הייתה בראשון ליולי 1985 והשינוי של המטבע משקל לשקל חדש, אם אני לא טועה, קרה בספטמבר, כמה חודשים מאוחר יותר, הסיקו מסקנות, למדו קצת דברים, למדו שרק למחוק את האפס, כמובן, זה לא מספיק, הפעם מחקו שלושה אפסים, אבל זה היה חלק מתוכנית עם צעדים כלכליים שכללו פיטורים, שכללו חקיקה של חוק אי הדפסה,

עמירם: כן.

רווית: בנק ישראל...

עמירם: כשאת אומרת שלושה אפסים, אז למשל, גולדה מאיר, הייתה 10,000 שקלים.

רווית: נכון, והפכה להיות עשרה שקלים חדשים. ובתערוכה אנחנו מראים, משהו שמצאתי בין הפריטים באוסף המקסים שלנו, זה שכבר הכינו סקיצה לשטר של 50 אלף שקלים עם עגנון ובסופו של דבר, היה ממש איזשהו מרוץ נגד הזמן ככה מה יהיה, האם תהיה חובה כבר להנפיק את השטר הזה, משהו שהם מאוד לא רצו להגיע אליו ובסוף באמת תוכנית העיצוב הקדימה את הצורך להנפיק שטר בהעריך של 50 אלף שקלים.

עמירם:  אבל הוא לא קופח, כי הוא כן הופיע אחר כך.

רווית: הוא הופיע על 50 שקלים חדשים.

עמירם: 50 שקלים חדשים.

רווית: נכון, נכון. אבל הסקיצה, מופיעה בתערוכה סקיצה לשטר בהעריך 50,000 שקל, למען נראה ונזהר לא לחזור חלילה לרמות אינפלציה שכאלו.

עמירם: ויש לך גם את הסקיצות של המעצב, של השקל החדש.

רווית: נכון. אחד הדברים הממש מרגשים ונחמדים בתהליך המחקר על התערוכה, היה שבעצם הגעתי למעצב משה פרג, שהוא זה שעיצב את הלוגו הזה ש"ח, הש', ח'. שכשאתה... שקל חדש. שקל חדש, היום זה משהו שהוא כבר חלק מאיזשהו אייקון יומיומי, אנחנו כמעט לא שמים לב אליו... נכון. אבל כשאתה כותב במקלדת שח, היא מתקנת את זה ישר לש"ח. יש מחשבים שיש עליהם מקש של ש"ח,

עמירם: אז אנחנו יכולים לראות את העבודה שלו בעצם

רווית: אפשר... הוא בעצם בנדיבותו הרבה הוא נתן לנו את דף הסקיצות הזה בתוך האוסף שלנו. וכבוד הוא לנו להציג את הדף סקיצות הזה. ובעצם להסתכל, אתה יודע, כל המהלך של התערוכה זה להסתכל על הדבר שהוא די מובן מאליו בשבילנו, הש"ח הזה. זה שקוראים לו ש"ח, מה מופיע עליו, הסמל ש"ח. ולשים על זה זרקור ולהסתכל ולשרטט איזשהו מהלך של מה יש בתוך הדבר הזה. אנחנו מסיימים את התערוכה עם סרט קצר שמדבר על פרויקט השקל הדיגיטלי.

עמירם: זה כבר השקל לעתיד, נכון?

רווית: השקל לאן? נכון, השקל בעידן הדיגיטלי. ולכן כשאני אמרתי לך בהתחלה שהסיפור של השקל הוא בעצם מספר את הסיפור שלנו, של מדינת ישראל, אז תחשוב על זה שיש לנו מצד אחד את השורשים המאוד עמוקים, ההיסטוריים שלנו, ויש כאן את החזון הציוני ויש את ההקמה של מדינת ישראל. יש כאן את הסיפור המשבר הכלכלי המשמעותי ביותר שידענו בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל. ובסוף אנחנו מדברים על זה שהיום אנחנו אומה של חדשנות ושל טכנולוגיה, ובנק ישראל נמצא באמת בחזית החדשנות הפיננסית, ובין השאר גם עומד בקו אחד עם בנקים מרכזיים אחרים בעולם במוכנות שלו להנפקה של שקל דיגיטלי אם וכאשר יוחלט לעשות את זה החלטה על כן או לא היא לא תיפול בגלל קשיים טכנולוגיים, אלא אם כן, השיקולים הם מאוד רחבים, שיקולים בנקאיים, שיקולים משפטיים ואחרים, אבל זה פרויקט שמתנהל בימים האלה בבנק ישראל, משקיעים בו הרבה מאוד משאבים ופיתוח. ואנחנו מסיימים בנקודה שבה אנחנו נמצאים היום, את התערוכה הזאת.

עמירם: אנחנו ממש נותנים הצצה, לא מעבר לזה.

רווית: נכון. ואני רוצה לספר גם על וידאו ארט, מיצג וידאו מרהיב על גרם מדרגות ענק, שהתערוכה הזאת בעצם נמצאת בבניין של בנק ישראל, שתוכנן על ידי האדריכלים אריה שרון ואלדר שרון, ויש בו מעין פטיו פנימי שמתנשא לגובה של בערך חמש קומות ויש שם גרם מדרגות יפהפה ועל גב גרם המדרגות הזה, אנחנו מקרינים איזושהי עבודת וידאו ארט כמה מטבעות עתיקים עליהם פרח השושן, הם מתגלגלים במורד כרם המדרגות, השושן יוצא מתוך המטבע ומתחיל לצמוח. ופורח, ועולה, ואחר כך עולים גם כל מיני דגמים מתוך גלוסקמות, ששושנים בצורות כאלה ואחרות בכל מיני גרסאות.

עמירם: יש עוד איזשהם ממצאים ככה... או פריטים מעניינים שאפשר...

רווית: קודם כל, יש בתערוכה כמה יצירות אומנות שבחרנו לשלב. התערוכה מסתיימת עם יצירת אומנות של אומנית בשם אליה כהן, שעושה איזושהי עבודת הדפס שמבוססת על שטרות, אבל אין על השטרות שלה לא ערך נקוב, ולא כיתובים של המילים בנק ישראל והערך עצמו. והיא קוראת לסדרת העבודות שלה ניירות ערך. ואני חושבת שכשאנחנו סיימנו את הסקירה הזאת שעשינו עכשיו על השקל, זה מאוד יפה לחשוב על הערך של הכסף שלנו. מעבר לערך הכלכלי כמובן.

עמירם: כי מה ההבדל בינו ובין נייר סתם?

רווית: נכון, אבל תחשוב על הערך, כמה בכסף שלנו, איזה ערכים תרבותיים של מורשת, של היסטוריה, של אסתטיקה, של אומנות, יש בשקל שלנו. אני חושבת שזה סיפור מאוד ייחודי. אני לא חושבת שיש הרבה אומות שיכולות להתהדר בסיפור שכזה. סיפור שבהחלט ראוי להעביר אותו לדורות הבאים. ולספר אותו ואנחנו כבנק מרכזי מספרים אותו בשנת ה70 שלנו.

עמירם: מילה אולי על התערוכה, זאת אומרת, איך אפשר לראות אותה?

רווית: כן, אז התערוכה, לכבוד שנת ה70, בנק ישראל פותח את שעריו מה שלא קורה בדרך כלל, בניין בנק ישראל הוא לא בניין שהציבור הרחב יכול להיכנס אליו אם אתה לא בא לישיבת עבודה, אבל במהלך השנה הקרובה, שנת 2025, בעצם. הציבור יוזמן לסיורים מדי יום ראשון, יהיו כל יום ראשון שני סיורים, אפשר יהיה להירשם. כמובן הכל ללא עלות.

עמירם: דרך האתר שלנו?

רווית: דרך אתר מרכז המבקרים, בנק ישראל. זה כן מחייב רישום מראש והסיורים הם סיורים מודרכים.

עמירם: רק בימי ראשון.

רווית: בימי ראשון, שבהם לא עובדים בחדר העסקאות של הבנק, והתערוכה ממוקמת ממש ליד חדר העסקאות שמנהל שם עסקאות, במטבע השקל שלנו, שהוא מטבע יציב, הוא מטבע חזק...

עמירם: שרק יישאר ככה.

רווית: ושיישאר ככה.

עמירם: וחשוב לנו לציין שהתערוכה נעשתה בשיתוף עם היועצת המוזיאלית, טל קובו, ואת עבודת הווידאו ארט עשה יואב כהן. עד כאן עוד פרק בפודקאסט, הצד השלישי של המטבע. תוכלו לשמוע אותו על הספוטיפיי, אפל פודקאסט, או בכל יישומו נסכיתים אחר. מומלץ להירשם או ללחוץ על האייקון של הפעמון הקטן כדי לקבל עדכונים על פרקים חדשים. בקרו גם באתר בנק ישראל, שם תוכלו לקרוא את תחזית חטיבת המחקר וחומרים נוספים. אני עמירם ברקת, תודה לכם שהאזנתם.