הרשמה לדיוור
כולל הודעות SMS

שקל דיגיטלי (CBDC)

מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (Central Bank Digital Currency - CBDC) הוא אמצעי תשלום דיגיטלי המהווה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיק בו. בבנק ישראל טרם התקבלה החלטה על הנפקת מטבע דיגיטלי. בדומה לבנקים מרכזיים מובילים בעולם, הוחלט כי בשלב זה תוכן תכנית פעולה, שאותה ניתן יהיה להוציא לפועל בעתיד אם יבשילו התנאים לכך. החלטה עתידית על הנפקת שקל דיגיטלי תתבסס בין היתר על הערכה כי התועלות מהנפקתו עולות על העלויות הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בכך.

פורומים לשיתוף הציבור

תכנית הפעולה להנפקה אפשרית של השקל הדיגיטלי וההחלטות לגבי אופן העיצוב של השקל הדיגיטלי מתבססות, בין השאר, על תובנות שמתקבלות ממחזיקי העניין השונים. במסגרת זו, מקיים בנק ישראל פורומים לשיתוף הציבור. במפגשי הפורומים מוצגות סוגיות שונות העולות במסגרת עבודת הפרויקט, ומתקיימים דיונים אודות ההשלכות של סוגיות אלו. סיכומי הדיונים מתפרסמים באתר האינטרנט.

לסיכומי והדיונים והתכנים שהוצגו ב"פורום משתמשי הקצה"

לסיכומי הדיונים והתכנים שהוצגו ב"פורום התעשייה הפיננסית"

פודקאסט: הצד השלישי של המטבע - האם השקל יהפוך לדיגיטלי

בפרק השישי של הפודקאסט, נעסוק במהו מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC), מדוע הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנפקתו וכיצד הוא עשוי לשנות את האופן בו אנו משלמים, ולאפשר חדשנות, יעילות ונוחות לכולנו. שיחה עם יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל

שאלות ותשובות

"מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי" (באנגלית CBDC – Central Bank Digital Currency) הוא אמצעי תשלום שבנק ישראל עשוי להנפיק בעתיד. בדומה למזומן הפיזי המונפק על ידי בנק ישראל, גם השקל הדיגיטלי, אם יונפק, יהיה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי מי שמחזיק אותו. בשונה מהמזומן, ניתן יהיה לבצע באמצעותו עסקאות באופן דיגיטלי - למשל, לבצע תשלומים מרחוק.

מרבית הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנושא - במחקר, בניסויים טכנולוגיים, או בשילוב של השניים, יש גם מספר מדינות שבהן כבר הונפק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. עם זאת, אף מדינה מפותחת עדיין לא הודיעה רשמית על החלטה להנפיק מטבע כזה.

חווית השימוש עשויה להיות דומה לזו המוכרת מאמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים כיום, אך אלו מהווים התחייבות של גורם פרטי – בדרך כלל בנק מסחרי - בעוד השקל הדיגיטלי, כאמור, יהיה התחייבות של בנק ישראל כלפי מי שמחזיק בו. ייתכנו הבדלים נוספים, כתלות בהחלטות העיצוב שיתקבלו. למשל, ייתכן שהשקל הדיגיטלי יאפשר תשלום תוך רמה גבוהה יותר של פרטיות מזו שבאמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים, אך השימוש בו לא יהיה אנונימי לחלוטין, ובכך הוא יהיה שונה מהמזומן.

בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי. בנק ישראל מכין תכנית פעולה, כך שבמידה וייווצרו תנאים בעתיד שיביאו לכך שלהערכת בנק ישראל התועלות מהנפקת שק"ד עולות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים, בנק ישראל יהיה ערוך ומוכן להוציא תכנית זו לפועל. בין תנאים אלו ניתן  למצוא הנפקת CBDC על ידי מדינות אחרות, ירידה בשימוש הלגיטימי ובמכובדות של מזומן בעסקאות בישראל, חדירה משמעותית של מטבע יציב או אמצעי תשלום פרטי אחר כאמצעי תשלום בשימוש נרחב, ריכוזיות מתמשכת במערך התשלומים המקומי והתפתחויות טכנולוגיות במערך התשלומים. פירוט על תנאים אלו ניתן למצוא במסמך:  "תרחישים אפשריים להחלטה על הנפקה של השקל הדיגיטלי".

משיכה של כסף מחשבונות הבנק אל השקל הדיגיטלי כמוה כמשיכה של מזומן, ועל פניו היא מקטינה את מקורות הבנק ואת היכולת של הבנק להעניק אשראי. בהיקפים משמעותיים, הדבר עשוי לפגוע בזמינות האשראי במשק ו/או לייקר אותו, ובתרחישי קיצון אף לסכן את יציבות המערכת הבנקאית והיציבות הפיננסית של המשק. ניתוח שנערך הראה שתחת תרחישים סבירים של היקף אימוץ השקל דיגיטלי, רווחיות המערכת הבנקאית עשויה להיפגע אך לא צפויה פגיעה ביציבות. עם זאת, ניתוח זה נערך תחת הנחות חזקות יחסית ובסביבה מקרו כלכלית שונה מזו הקיימת כיום.

בהליך עיצוב השקל הדיגיטלי יילקחו בחשבון מכלול של גורמים על מנת להבטיח שלא תיגרם פגיעה ביכולת של מערכת הבנקאות לבצע את תפקידיה במשק, או פגיעה ביציבות. למשל, ייתכן שיוטלו מגבלות על היקף אחזקת השקל הדיגיטלי המותרת לכל משתמש. המגבלות יתוכננו בקפידה, כך שמצד אחד ישיגו את מטרתן, ומצד שני יפגעו פגיעה מינמילית בנוחות השימוש וביצוע העסקאות בשקל הדיגיטלי מנגנונים כאלה נבחנים גם על ידי בנקים מרכזיים אחרים.

בנק ישראל ימשיך להנפיק כסף מזומן בדמות שטרות ומעות, כל עוד יהיה לכך ביקוש מצד הציבור וכל עוד הבנק יעריך שהדבר נדרש על מנת לתמוך ביתירות וביעילות של מערך התשלומים בישראל. במידה ויוחלט להנפיק את השקל הדיגיטלי, הוא יתקיים במקביל למזומן. שק"ד יהיה תמיד ניתן להמרה ביחס של 1:1 עם שקל מזומן או שקל בחשבון הבנק, ובדומה למזומן, ישמש כהתחייבות המונפקת על ידי הבנק המרכזי.

בעיצוב השקל הדיגיטלי צוות הפרויקט מנסה לשלב בין היתרונות של המזומן לאלו של אמצעי התשלום הדיגיטליים. בדומה למזומן, השקל הדיגיטלי יהיה התחייבות של בנק ישראל וייתכן שיספק אפשרות לבצע תשלום דיגיטלי ברמת פרטיות גבוהה מזו המתאפשרת כיום. בנוסף, השקל הדיגיטלי עשוי לתמוך בביצוע תשלומים דיגיטליים ללא חיבור לרשת (Offline), כפי שמתאפשר במזומן. מהצד השני, השקל הדיגיטלי יאפשר לשלם בנוחות באמצעים שונים כגון הטלפון הנייד, כרטיסים חכמים ואביזרים לבישים. השקל הדיגיטלי יאפשר לבצע תשלומים ברשת וצפוי להציע יישומי תשלום מתקדמים שאינם אפשריים כיום באמצעים הקיימים.

עידכון סטטוס על פרוייקט השקל הדיגיטלי - בפורום CBDC-IL. 01/2023
כנס בינ"ל שנערך בת"א לרגל דוח פרויקט "סלע" לבדיקת התכנות מטבע דיגיטלי קמעונאי של בנק מרכזי (חלק 1)
כנס בינ"ל שנערך בת"א לרגל דוח פרויקט "סלע" לבדיקת התכנות מטבע דיגיטלי קמעונאי של בנק מרכזי (חלק 2)
מושב בנושא מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים: מתוך כנס התשלומים של בנק ישראל
למה בנק ישראל מתכנן שקל דיגיטלי אם טרם קיבל החלטה להנפיק אותו? מתוך כנס התשלומים
Invited Talk: Technology and Policy for Privacy of CBDC, Yoav Soffer (Bank of Israel) 11/2022