הרשמה לדיוור
כולל הודעות SMS

הצד השלישי של המטבע

הפודקסט של בנק ישראל חושף צדדים מרתקים ובלתי מוכרים בפעילותו של בנק ישראל ומקדם העמקה והבנה טובה יותר של הנושאים והתהליכים המעצבים את פני כלכלת ישראל. בפתיח הקצר, "למה הצד השלישי של המטבע", אנו מספרים לכם על האירוע הלאומי-טרגי ששימש השראה לשם שבחרנו.

  •   
      פרקים

כל מה שחשוב וכדאי לכם לדעת על דירוג האשראי ועל האופן שבו המערכת לשיתוף בנתוני אשראי מעודדת תחרות ותומכת בהוזלת מחירי האשראי לצרכנים. 

שנת 2023 העמידה את המשק הישראלי במבחן, עם כותבי הפרק הפותח בדוח בנק ישראל לשנת 2023 ננתח את השפעות המלחמה, שינויי החקיקה והמחאה על יציבות הכלכלה והמשק.

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, על החלטת הוועדה המוניטרית מיום 08.04.24 להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על-4.5%, ולמסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הצהרת הנגיד.

בחלקו השני של הפרק נספר על ניהול תיק יתרות מטבע החוץ של הבנק, שהיקפו הגיע בסוף 2023 לקרוב ל-205 מיליארד דולר.

יומיים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר הודיע בנק ישראל על תכנית חסרת תקדים למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. מה היו השיקולים, האם התכנית הצליחה וכיצד הצטברו בניהול הבנק יתרות מט"ח בהיקף של מעל 200 מיליארד דולר.

בנק ישראל משיק סדרת ספרונים לילדים בשם "כסף קטן" וזו הזדמנות לדבר על חינוך פיננסי: יתרונותיו לציבור, לכלכלה ולבנק המרכזי, איך נכון ללמד חינוך פיננסי ומתי, ועוד.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5 אחוזים.

מה סוד היציבות שהפגינו הבנקים והמערכת הפיננסית מאז פרוץ המלחמה? היכן בכל זאת הסיכון עלה?  וגם, איך מודדים בבנק ישראל את יציבות המערכת הפיננסית.

לאחר שנתיים של אינפלציה גבוהה, חזרה רמת האינפלציה בישראל בינואר 2024 לתחומי היעד שקבעה הממשלה. בנק ישראל, שנמנע מלשנות את שיעור הריבית בחודשי המלחמה הראשונים, הוריד את הריבית בינואר ברבע אחוז ל-4.5%. מה היו השיקולים המרכזיים מאחורי החלטות הבנק ומהלכיו וכיצד השפיעה המלחמה בדרכים מנוגדות על האינפלציה. 

כיצד נקבע תג המחיר של המלחמה? אלו ענפים ואוכלוסיות נפגעו במיוחד? ומדוע חשוב כל-כך לשכנע את השווקים והמשקיעים בעולם שהחוב של מדינת ישראל נמצא תחת שליטה.

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, על החלטת הוועדה המוניטרית מיום 01.01.24 להוריד את שיעור הריבית ב-0.25% ל-4.5%, ולמסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הצהרת הנגיד.

כיצד מביאים למקבלי ההחלטות נתונים על מצב המשק בתקופת מלחמה, מה החליף את הגרף, וכיצד בנק ישראל משתלב במהפכת המידענות, הבינה המלאכותית והביג דאטה.

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, על החלטת הוועדה המוניטרית מיום 27.11.23 להשאיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.75%, ולאחר דבריו למסיבת העיתונאים.

פתרונות התשלום והגנות הסייבר החדשים לעסקים, הגברת התחרות ע"י השחקנים שעומדים להיכנס לשוק, השפעת המלחמה על חברות בינ"ל המתעניינות בישראל, ועוד נושאים. 

שבוע לאחר מתקפת הטרור הרצחנית ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, פרסם בנק ישראל מתווה מקיף של הקלות, אשר אומץ על ידי כל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. מהן ההקלות ואיך ניתן לממש אותן, ונושאים נוספים הקשורים למלחמה.

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, על החלטת הוועדה המוניטרית להשאיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.75%

מהו מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC), מדוע הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנפקתו וכיצד הוא עשוי לשנות את האופן בו אנו משלמים, ולאפשר חדשנות, יעילות ונוחות לכולנו.

העתיד כבר כאן: אמצעי התשלום הדיגיטליים (אפליקציות תשלומים, ארנקים דיגיטליים) מצטרפים למזומן, לשיק ולכרטיס האשראי - כיצד זה קורה, ומה צפוי בתחום התשלומים בשנים הקרובות?

מיהן הנשים המופיעות על-גבי שטרות הכסף של מדינת ישראל, כיצד מתקבלת ההחלטה על הנצחת אישים על-גבי שטרות ומה מספרת האישה היחידה בישראל שהונצחה על גבי שטר (50 ל"י) בעודה בחיים.

שיחה עם אנשי חטיבת המטבע של בנק ישראל על סודות הכסף המזומן: החומר שממנו עשויים השטרות, סימני הביטחון ואורך חיי המדף של השטר, מערך ההפצה של המזומן ועוד. 

סיפורו ההיסטורי של השקל - החל מסיפור רכישת מערת המכפלה המקראי, דרך שיבת ציון, החשמונאים, המרד הגדול ברומאים, ספרו של הרצל "מדינת היהודים" ולבסוף הבחירה בכנסת ב"שקל" כשמו של המטבע הישראלי בשנת 1969.

בחלקו השני של הפרק, אנו מרחיבים בנושאים הקשורים לתהליך החלטת הריבית: כיצד מועברים השינויים בגובה הריבית למערכת הבנקאית ולציבור ומהם האתגרים הכרוכים בהכנת תחזית חטיבת המחקר. בנוסף נשמע חוויות ורשמים מדיוני הוועדה המוניטרית.

חלקו הראשון של הפרק, חושף את תהליך קבלת החלטת הריבית, החל משלבי ההכנות והדיונים ועד לפרסום ההחלטה ומסיבת העיתונאים, באמצעות שיחות עם מנהלים ועובדים המעורבים בתהליך וקולות מתוך האירועים המרכזיים.