דברי הנגיד בכנס עסקים למען הקהילה בכפר – סבא

המשמעות הרווחת של המושג "עסקים למען הקהילה" נושאת אופי וולנטרי. מתרבים המפעלים העסקיים המגיעים למסקנה כי עליהם להיות מעורבים ופעילים בקהילה. מעורבות זו, כפי שאנחנו יודעים, נושאת צורות שונות:

תמיכה בנזקקים ובשרותים להם;

-

תרומות לפרוייקטים חברתיים בתחומי החינוך, הבריאות והתרבות;

-

ופעילות התנדבותית של עובדי המפעל העסקי עצמו.

-

עם זאת, למונח "עסקים למען הקהילה" יכול להיות גם תוכן שונה, והוא התוכן הבסיסי יותר, דהיינו: פיתוח עסקי למען הקהילה – ככל שהתשתית העסקית של הישוב מפותחת ומבוססת יותר, כך אפשרויות התעסוקה מגוונות יותר, הכנסות הרשות המקומית גבוהות יותר, ועולה יכולתה לספק לתושבים שירותים באיכות גבוהה יותר.

משום כך, היוזמה לפתח את התשתית העסקית של הקהילה צריכה להיות חלק מסדר היום של כל רשות מקומית, וגם בתחום זה אפשר להסתייע באנשי העסקים, בפועל או בדימוס, שהם בני המקום.

למעשה אלה אינן אלא דוגמאות לכך כי:

מחד, לא ניתן לפתח שירותים קהילתיים ללא תשתית כלכלית מתפתחת;

-

ומאידך, יש טעם רב לשלב יוזמה ציבורית, עסקית ואישית כדי ליזום ולטפח שירותים קהילתיים

-

הדילמה קיימת, לכאורה, גם במישור הלאומי:

האם להמתין עם מתן פתרונות לבעיות חברתיות עד שנוכל לקטוף את פירות הצמיחה?

-

או, לפעול במקביל לטיפול בבעיות חברתיות במסגרת האילוצים אשר מכתיבה המדיניות לצמיחה?

-

אנחנו בדעה שצריך, ואפשר, להרים את שני הדגלים:

הכלכלי, שפירושו: מדיניות לצמיחה מתמשכת;

-

והחברתי, שפירושו: מדיניות להגדלת שיעור התעסוקה, השקעות בחינוך ובבריאות, וצמצום ממדי העוני.

-

עם זאת צריך להכיר בכך:

שכדי לנהל מדיניות לקידום החברה יש צורך במקורות כלכליים;

-

וכדי שיהיו מקורות כלכליים יש צורך לנהל מדיניות לצמיחה.

-

כדי שאפשר יהיה להרים במקביל את שני הדגלים, הכלכלי והחברתי, יש צורך להפנים את הגישה שניהול שירותים חברתיים אף הוא צריך להתנהל על בסיס כלכלי. פירוש הדבר, בין השאר:

ביזור סמכויות ואחריות, בכפיפות למשמעת תקציבית;

-

עמידה במבחן התוצאה, כאשר המטרות נקובות מראש.

-

ומשמעת הנובעת מפעולה על פי סדר עדיפויות בין תוכניות שונות.

-

אנחנו יודעים שיש דעה הגורסת כי "הדרך היעילה לחלץ אותם" (את מעוטי היכולת), "משלבת התערבות מקצועית מוגברת בתחום הרווחה – ע"י חיזוק והעמקה של שירותי רווחה וקהילה – עם יצירת מקומות עבודה, במחיר של הרחבת מסגרת התקציב והשתחררות מחרדת האינפלציה" ("הארץ", 13.7.04). לדעתנו זו אשליה. במצבו הנוכחי של המשק הישראלי, גרעונות תקציביים ואינפלציה יחזרו ויאטו את הפעילות הכלכלית, יחייבו קיצוצים נוספים בשרותי הרווחה, יחסלו מקומות עבודה ויפגעו קודם כל בשכבות החלשות.

אנחנו נוהגים לומר שאין ביטחון ללא כלכלה בריאה. באותה מידה צריך לומר שאין כלכלה בריאה עם חברה שסועה. לכן, לממשלה צריך שיהיו יעדים חברתיים. לצידם, שיתוף פעולה בין העסקים לבין הקהילה הוא אחת הדרכים היפות להשגת יעדים אלו.