עיקרי הדברים שנאמרו על ידי ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, המשנה למנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, ברב-שיח שאורגן על ידי מכון פאלק
אימוץ יעד שנתי להגדלת ההוצאה הציבורית פעל כעוגן מוצלח למדיניות המקרו-כלכלית בישראל. גם מדינות סקנדינביה, המאופיינות במשקל גבוה של ההוצאה הציבורית בתוצר, אימצו לאחרונה כללים מסוג זה.
החלטות שהממשלה כבר קיבלה בתחומי החינוך והרווחה מגדילות את שיעור הגידול הריאלי של ההוצאה בתקציב ל-2.5 – 3.0 אחוזים. אם הממשלה לא תקצץ הוצאות בתחומים אחרים, היא תצטרך להחליט איך לשנות את היעדים הפיסקליים, באופן שיאפשר המשך ההתכנסות של משקל החוב הציבורי בתוצר לסטנדרטים הבינלאומיים.
למרות אימוץ יעדים לתמרוץ תעסוקה של עובדים מהחמישון התחתון, סך ההוצאה הממשלתית לעידוד תעסוקה ירדה מ-0.26 אחוז תוצר ב-2006 ל-0.21 ב-2007.
בדיקה של הכללים הפיסקאליים בישראל, החל משנת 1992, מראה כי החלפת חוק הפחתת הגירעון בכלל פיסקאלי המבוסס על קצב הגידול השנתי של ההוצאה הציבורית, היווה עד כה צעד מדיניות מוצלח. זאת מאחר שבפרספקטיבה הסטורית, ההוצאה הציבורית מהווה הקטר לדינמיקה של המשתנים הפיסקאליים הנוספים בישראל (שיעור המס, שיעור הגירעון ושיעור החוב). ההכרה בחשיבות של ההוצאה הציבורית כעוגן למדיניות הפיסקאלית הביאה לכך שגם במדינות סקנדינביה (פינלנד, שוודיה ודנמרק), המאופיינות במשקל גבוה של ההוצאה הציבורית בתוצר, החלו לקבוע כללים המבוססים על קצב הגידול של ההוצאה הציבורית. ב-2007 ישראל מאופיינת ברמת הוצאה ציבורית השווה לממוצע באירופה, בעוד שבשנת 2000 משקל ההוצאה הציבורית בישראל היה דומה לזה של פינלנד.
בתקציב הרב-שנתי שפורסם לאחרונה על ידי מחלקת המחקר של בנק ישראל התקבל כי ההחלטות האחרונות שקבלה הממשלה בתחומי החינוך והרווחה משמעותן התקציבית היא העלאת ההוצאה הממשלתית בקצב שבין 2.5 עד 3 אחוזים לשנה עד 2010. אם תיושם תכנית הפחתת המיסים כלשונה, צפוי החוב הציבורי לרדת לכ-60 אחוזי תוצר עד שנת 2016. ירידה זו עלולה להתעכב במידה שיתברר שהגידול בתוצר המשק יהיה נמוך יותר כתוצאה מהאטה המסתמנת בארה"ב.
ד"ר סטרבצ'ינסקי התייחס גם ליעדים החדשים של הגדלת התעסוקה והגדלת ההכנסה של החמישון התחתון, אשר אומצו על ידי הממשלה במהלך 2007. לשם כך הוא הציג אומדנים של ההוצאה הממשלתית לעידוד התעסוקה. אומדנים אלה מראים כי ב-2007 היה תת-ביצוע בהוצאה הממשלתית בתחום זה, תוך ירידה של ההוצאה לעידוד תעסוקה מ-0.26 אחוז תוצר בשנת 2006 ל-0.21 ב-2007. זאת לעומת הוצאה של כ-0.7 אחוז תוצר במדינות ה-OECD.
