| 18.6.2008 |
| |
| הלחצים לייסוף שער החליפין בשליש הראשון של 2008 |
|
| |
| מתחילת השנה ועד סוף אפריל, יוסף השקל בכ- %11 מול הדולר ובכ-6% מול האירו. השיעור המשוקלל של התחזקות המטבעות העולמיים מול הדולר, מצביע כי כמחצית מהתחזקות השקל מול הדולר בתקופה זו הושפעה מגורמים גלובליים – היחלשות הדולר בעולם – ומחציתה מגורמים מקומיים. ההסבר העיקרי לגורמים המקומיים שפעלו על שער החליפין בתקופה זו נעוץ בהתפתחות החשבון הבסיסי במאזן התשלומים (החשבון שוטף במאזן התשלומים ועוד תנועות ההון לזמן ארוך) ובעיקר הקטנה משמעותית של תנועות ההון היוצאות לחו"ל של תושבי ישראל, על רקע המשבר הפיננסי העולמי. |
| על פי נתוני החשבון הבסיסי, המוצגים בלוח המצורף, המשבר הפיננסי העולמי לא בא לידי ביטוי בתנועות ההון הנכנסות, כי המשקיעים הזרים המשיכו להשקיע בישראל בקצב מהיר בדומה לשנים הקודמות. לעומת זאת, המשבר השפיע על תושבי ישראל, שהקטינו מאוד את קצב השקעותיהם בחו"ל. כך, ההשקעות של תושבי חוץ במשק הסתכמו בשליש הראשון של השנה ב- 16.5 מיליארדי דולר בקצב שנתי - לעומת 12.4 מיליארדים ב-2007. מאידך, ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בשליש הראשון של השנה ב- 5.7 מיליארדי דולר בלבד בקצב שנתי – לעומת 12.4 מיליארדים אשתקד. כתוצאה מכך, בשליש הראשון של השנה נרשם עודף של 10.8 מיליארדי דולרים, במונחים שנתיים, ביבוא ההון ארוך הטווח למשק לעומת איזון ביבוא זה אשתקד. |
| עוד עולה מהלוח, כי חלק מהלחץ הבסיסי לתיסוף שער החליפין קוזז השנה על ידי הקטנת העודף בחשבון השוטף. כך, נתונים חלקיים של החשבון השוטף לרביע הראשון של השנה מצביעים כי מסתמן צמצום בעודף שנצבר ב-2007. זאת, בעיקר על רקע ההאטה המסתמנת בסחר העולמי, מגמת עליית מחירי האנרגיה והסחורות בעולם והתיסוף המתמשך בשער החליפין. על פי הערכות בנק ישראל, החשבון השוטף צפוי להסתכם ברביע הראשון של השנה בעודף של כ- 0.8 מיליארד דולר בהשוואה לעודף של כ-2 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד, ובשנת 2008 כולה אף צפוי גירעון של כ-0.5 מיליארד דולרים, לעומת עודף של כ-5 מיליארד אשתקד. |
| בבנק ישראל מעריכים כי הלחץ הבסיסי להתחזקות השקל צפוי להתמתן ואף יתכן כי ישנה כיוון במהלך השנה. זאת, בעיקר כתוצאה מהמשך הצמצום הצפוי בעודף בחשבון השוטף בהמשך השנה עד ליצירת גירעון, וכתוצאה מרכישות המט"ח על ידי בנק ישראל במטרה להגדיל את רמת יתרות המט"ח, הצפויות להסתכם בהיקף של כ-10 מיליארדי דולרים במהלך השנתיים הקרובות. ייתר על כן, במידה ותחול התמתנות במשבר העולמי, ייתכן חידוש תנועות ההון היוצאות, בעיקר של משקיעים מוסדיים, דבר שיוסיף ללחץ לפיחות שער החליפין. |
| בבנק ישראל מדגישים, כי הערכות אלה מתייחסות ללחץ הבסיסי ארוך הטווח על שער החליפין, והן אינן מביאות בחשבון את הלחץ קצר הטווח התלוי בפערי הריבית ובגורמים אחרים. לפיכך אין לראות בהערכות אלה תחזית לשער החליפין. |
|
| |
|
|
| |
|
