| נגיד בנק ישראל הציג היום את הממצאים העיקריים של דו"ח בנק ישראל בפני ועדת הכספים של הכנסת. להלן תמצית מדבריו. |
| 2011 הייתה על פי רוב שנה טובה לכלכלה הישראלית, אם כי לא מצויינת. הביצועים המאקרו כלכליים של המשק הישראלי הושפעו מאוד מההתרחשויות בכלכלה העולמית, ש-2011 הייתה בה שנה חלשה, עם שיעורי צמיחה נמוכים יחסית, הן בארה"ב ואירופה והן במשקים המתעוררים. בישראל נרשמה בסך הכל צמיחה נאה של 4.8% ב-2011, אולם השנה התאפיינה בשיעור צמיחה גבוה יחסית בתחילת השנה, וירידה לאורך השנה עד כדי צמיחה של 3.4% ברביע הרביעי. הירידה בצמיחה היא בעיקר תוצאה של הירידה בסחר העולמי, וגם במידה מסויימת ת תוצאה תמתנות של הצריכה הפרטית במשק. ב-2011 נרשמה תפנית מעניינת, כאשר לראשונה יצוא הסחורות לאסיה עלה בהיקפו על היצוא לארה"ב. הדבר מעיד על הדינמיות של המגזר העסקי, שיודע להסיט את יעדי היצוא לשווקים המתעוררים ששיעורי הצמיחה שלהם גבוהים יותר. |
| מדיניות הריבית של בנק ישראל מושפעת מהאינפלציה, הן בפועל והן הצפויה, וגם מהפעילות הריאלית במשק ובחו"ל. בתחום זה פעלנו השנה באי וודאות גדולה מאוד. מבחינת דרך קביעת המדיניות, החלה ב-2011 לפעול הועדה המוניטרית בעקבות חקיקת חוק בנק ישראל החדש, ואיכות הדיונים המוניטריים השתפרה מאוד עקב כך. |
| עליית מחירי הדיור נבלמה בחודשים האחרונים. חשוב שמחירי הדירות ירדו אבל באופן מתון, על מנת למנוע אי יציבות בענף. מלאי הדירות למכירה גדל, וייתכן שבינתיים לא רואים ירידה במחירים היות ובעלי בתים וקבלנים אינם מעוניינים למכור את הדירות במחיר נמוך. בהקשר זה, הגדלת האשראי לקבלנים דווקא עשויה לאפשר להם להחזיק את הדירות למשך זמן ארוך יותר ולמנוע ירידה במחירים. |
| יעד הגירעון הממשלתי לשנת 2012 עומד על 2% מהתוצר, ונכון לעכשיו הצפי הוא לגירעון של 3.2% ב-2012, כתוצאה מהירידה הצפויה בהכנסות ממיסים עקב ההאטה בצמיחת המשק. נכון להיום ישנו פער של 6.6 מיליארד ₪ בין תקרת ההוצאות הממשלתיות הקבועה בחוק לבין ההוצאה הצפויה ב-2012, ומשרד האוצר יצטרך לנקוט בצעדים לא פשוטים כדי לשמור על תקרת ההוצאות. במידה וניכנס למיתון, חשוב מאוד שלא נמצא את עצמנו עם גירעון גדול במיוחד. |
| יחסי החוב של המשק הישראלי אינם גבוהים בהשוואה בינלאומית. לא מדובר רק על החוב הממשלתי שנותר יציב בעוד במדינות רבות החוב הציבורי גדל, אלא גם על היקף החובות של משקי הבית, שהוא נמוך מבמדינות אחרות. אולם, למרות העובדה שיחס החוב הציבורי לתוצר אינו גבוה במיוחד בישראל בהשוואה למדינות אחרות, העובדה שהריבית על החוב גבוהה מבמשקים אחרים ומביאה לכך שנטל הוצאות הריבית גבוה במיוחד, ולכן חשוב להמשיך לשמור על תוואי יורד של יחס החוב לתוצר. |
| נתוני האבטלה עד סוף 2011 היו נמוכים מאוד, הן בפרספקטיבה היסטורית והן בהשוואה בינלאומית. כידוע, בחודש שעבר שינתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המתודולוגיה של סקר כח האדם, והסתבר שנתוני האבטלה גבוהים משהכרנו אותם עד כה. נכון לעכשיו עדיין איננו מבינים לחלוטין את המשמעות של הנתונים החדשים ואת הסיבות לעלייה בשיעור האבטלה הנמדד, ואנו ממשיכים ללמוד את המשמעות של השינוי במתודולוגיה. |
| ממדי אי השוויון במשק לא השתנו בצורה משמעותית ב-15 השנה האחרונות, כאשר מדד ג'יני בהכנסה נטו נע סביב רמה של 0.39. בהכנסה ברוטו, לעומת זאת, הייתה ירידה קלה במדד ג'יני. מבחינת שיעורי העוני, אין זה נכון לומר שמדיניות הממשלה מחריפה את העוני. תרומת מדיניות המיסים הישירים ותשלומי ההעברה להפחתת העוני אמנם ירדה בעשור האחרון, אבל בשנתיים האחרונות ישנה דווקא ירידה בשיעור העוני כשאנו מודדים אותו על ההכנסה נטו. זהו שינוי חיובי, אם כי עדיין קטן מדי. |
| לפני שנתיים הציבה הממשלה יעדים לשיעורי התעסוקה בשנת 2020 של מגזרים שונים באוכלוסיה (שקף 19 במצגת המצורפת). קצב ההתקדמות אל היעד מבחינת הגברים החרדים סביר (במגזר זה הושגה כבר רבע הדרך לקראת היעד), והנשים החרדיות נמצאות כבר במחצית הדרך להשגת היעד בשנת 2020. בקרב הגברים והנשים הערביות קצב ההתקדמות אינו משביע רצון, היות והנתונים מראים שהשינוי בשיעורי התעסוקה אצלם אינו עולה אפילו על רבע היעד. המשך ההתקדמות לקראת השגת היעדים בתחום זה הנה חשובה מאוד לצמיחת המשק ולהפחתת שיעורי העוני. |
| אם מחפשים עדויות להחרפת המתיחות הגיאופוליטית במשק הישראלי, המקום היחיד בו ניתן למצוא אותן הנו בשווקי המניות. עד 2011 ביצועי שוק המניות היו דומים מאוד לאלו של השווקים בחו"ל, אולם בשנה האחרונה רושם השוק בישראל ביצועי חסר לעומת חו"ל, ואחת הסיבות לכך הנה ככל הנראה הגידול סיכון הגיאופוליטי. |
| במענה לבקשת יו"ר הועדה להתייחס לעלויות המערכת הבנקאית ולרווחי הבנקים אמר הנגיד: |
יש תחומים שבהם הבנקים צריכים להמשיך להוריד בהם את העמלות, והם צריכים להגדיל את האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. אבל לא ניתן לומר שרווחי הבנקים גבוהים במיוחד. שכן בממוצע, התשואה על ההון של הבנקים אינה גבוהה. הפיקוח על הבנקים, למשל, אינו מאפשר לבנקים לקחת את אותם הסיכונים שלקחו בנקים בחו"ל, אשר הביאה את הבנקים במדינות רבות למשבר קיצוני. רמת היעילות של הבנקים בישראל נמוכה יחסית – לא מדובר רק על שכר המנהלים, אלא גם על השכר של חלק מהעובדים. יש בבנקים עובדים מיותרים וקשה מאוד למערכת הבנקאית להתמודד עם זאת. העמלות בבנקים נמצאות בירידה, ובנק ישראל ימשיך ללחוץ על הבנקים להפחית את העלויות לציבור, אבל ימשיך לוודא שהמערכת הבנקאית רווחית ויציבה, משום שיציבות המערכת הבנקאית היא תנאי הכרחי ליציבות המשק כולו, והנה לטובת כל האזרחים. |