תמצית דברי נגיד בנק ישראל, היום באסיפה הכללית השנתית של מכון היצוא

05.09.2010

תמצית דברי נגיד בנק ישראל, היום באסיפה הכללית השנתית של מכון היצוא

למצגת המלאה - לחץ כאן

נגיד בנק ישראל הרצה היום על סוגיות בסחר החוץ של מדינת ישראל בפני האסיפה הכללית השנתית של מכון היצוא.

הנגיד פתח בתיאור התחזיות העדכניות לצמיחת הכלכלה העולמית והסחר העולמי של קרן המטבע הבין-לאומית. תחזיות אלו מדברות על כך שהסחר העולמי, שצנח ב-11.3% בשנת 2009, יצמח בכ-10% בשנת 2010. אף על פי שבתקופה הנוכחית מתרבים הדיבורים על "תחתית כפולה" ביציאה מהמיתון, הרי שכלכלנים רבים, לדעת הנגיד מדובר בכלכלנים החשובים יותר, מייחסים לתרחיש זה הסתברות לא גבוהה, של כ-25% בלבד.

הנתונים של המשק הישראלי בשנים האחרונות מראים שבתקופת המשבר היצוא אמנם ירד, אולם היבוא ירד בהיקף גדול בהרבה, ולכן העודף בחשבון הסחורות והשירותים ובחשבון השוטף גדל בתקופת המשבר, והייתה לכך חשיבות מכרעת מבחינת הירידה הנמוכה יחסית בפעילות הכלכלית בישראל באותו זמן. בפירוק נתוני מאזן התשלומים ניתן להבחין כי בשנים האחרונות, בעוד חשבון הסחורות נמצא בגירעון, חשבון השירותים נמצא בעודף, בעיקר כתוצאה מייצוא שירותי התוכנה, וכתוצאה מכך, בממוצע, מאזן הסחר של ישראל פחות או יותר מאוזן בשנים האחרונות, וכתוצאה מהעודף הגדול בהעברות החד צדדיות התוצאה הכוללת היא עודף גדול בחשבון השוטף.

הנגיד התייחס לחשיבות של ענף הטכנולוגיה העילית בסך הייצוא התעשייתי. כך, למשל, ברביע השני של 2010, שלגביו היו חששות כבדים לגבי התפתחות היצוא, הסתבר בדיעבד שחל גידול משמעותי בייצוא הרכיבים האלקטרוניים והתרופות. באופן דומה, בשנת 2008 חלק משמעותי מהביצועים של היצוא נובע מפתיחת המפעל החדש של אינטל. מדד שפותח בבנק ישראל מבצע השוואה בינ"ל ומראה שהמשק הישראלי נהנה מיתרון יחסי משמעותי בייצור מוצרי הטכנולוגיה העילית.

ניתוח ההתפלגות הגיאוגרפית של היצוא הישראלי בשנת 2001 לעומת 2008 מראה, שלמרות הירידה בחלקה של ארה"ב בסחר העולמי, היצואנים הישראלים מצליחים להגדיל את חלקם ביבוא של ארה"ב. במדינות ה-BRIC, לעומת זאת, שחלקן בסחר העולמי הוכפל בשנים אלו, חלה ירידה קלה בחלקו של היצוא הישראלי ביבוא של מדינות אלו. בסך הכל, חלה ירידה קלה בחלקו של היצוא הישראלי בסך הסחר העולמי בשנים אלו, והנתונים מראים שחשוב לכוון את היצוא הישראלי למדינות כגון מדינות אסיה, שחלקן בסחר העולמי הולך וגדל. מודל שנאמד בבנק ישראל מראה שהיצוא של ישראל לגרמניה, צרפת, סין ורוסיה, מוטה כלפי מטה, ויש לנסות להבין את הסיבות שבגללן היצוא הישראלי, בעיקר לאירופה, נמוך מאשר נחזה על ידי מודל סטנדרטי.

בהתייחסו לשער החליפין, הנגיד הדגיש שמבחינת הבנק המרכזי תהיה זו טעות לנסות לקבוע את שער החליפין ברמה מסויימת. בסך הכל ניתן לראות ששער החליפין הריאלי, על אף הייסוף שחל בו מאז 2007, נמצא עדיין ברמה מפוחתת משהיה בתחילת העשור. אמדני בנק ישראל מראים שייסוף של 10 אחוזים בשער החליפין הריאלי מביא לירידה כמותית של 2% ביצוא, בעוד ייסוף של 10 אחוזים מביא לעלייה של 2 עד 4 אחוזים ביבוא. התוצאה היא שייסוף של 10 אחוזים מביא לגידול בגרעון חשבון השוטף של כ-2 אחוזי תוצר (4 מיליארד דולר). בנק ישראל, אם כן, אינו יכול להתעלם משער החליפין ומהשפעתו על מאזן התשלומים והצמיחה. עם זאת, החוק קובע, ובצדק, שהיעד העיקרי והראשון במעלה של בנק ישראל הנו לשמור על כח הקנייה, בישראל, של הכסף שהציבור מחזיק, כלומר, לשמור על יציבות המחירים. כל עוד האינפלציה נמצאת בתוך היעד, הרי שהחוק מגדיר שעל בנק ישראל לתמוך גם במטרות הכלכליות האחרות של הממשלה – בעיקר צמיחה ותעסוקה, ולתמוך ביציבות הפיננסית, וכל עוד האינפלציה נמצאת בתחום היעד, בנק ישראל יכול לכוון את פעולתו כדי להשפיע גם על שער החליפין. אולם, בשוק המט"ח פועלים גם כוחות חזקים מאשר הבנק המרכזי, והבנק לא יכול להשפיע על שער החליפין בטווח הארוך. בשוק המט"ח יש הרבה מאוד אי וודאות ועל היצואנים ללמוד לגדר את חשיפתם לשער החליפין, ולהתאים את הרכב היצוא למשקים הצומחים.