06.02.2011
 
תמצית דברי נגיד בנק ישראל היום בועידת European Friends of Israel בירושלים
 
נגיד בנק ישראל נאם הבוקר בפני ועידת European Friends of Israel, הנגיד ברך את המשתתפים באירוע התמיכה בישראל, בהם מאות חברי פרלמנט אירופאים. להלן תמצית מדבריו.
תוצר הכלכלה הישראלית עומד על כ-200 מיליארד דולר בשנה והתוצר לנפש עומד על כ-30,000 דולר לשנה, דומה לתוצר לנפש של פורטוגל ויוון. לו הייתה ישראל חלק מאירופה, הייתה בהחלט יכולה להתאים לרמה הכלכלית של מדינות היבשת, גם אם לא הייתה בין המובילות. בשנים שלפני המשבר צמחה ישראל במשך מספר שנים בקצב ממוצע של כ-5% בשנה – קצב מהיר בהשוואה למדינות בעלות תוצר לנפש ברמה זו. במהלך המשבר נעצרה הצמיחה והיה גידול מסוים בשיעור האבטלה, אולם ב-2010 חזר המשק לצמוח בשיעור של 4.5% ושיעור האבטלה ירד והתקרב לרמתו ערב המשבר.
האינפלציה בשנת 2010 הסתכמה ברמה של 2.7%, בתוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה. ב-2011 צפויה האינפלציה להיות גבוהה מהגבול העליון של היעד למשך מספר חודשים לפני שתחזור ותתכנס לגבולות היעד, בעיקר בשל התייקרות עולמית במחירי הסחורות ובשל קצב מהיר של עליית מחירי הדיור. תקציב הממשלה מנוהל בצורה אחראית, ומאושר במסגרת דו שנתית, מה שמגדיל את רמת הוודאות ואת התנאים הפוליטיים בהם פועלת הממשלה. נטל החוב הציבורי נותר יציב במהלך המשבר וצפוי לחזור לתוואי של ירידה, ובכך ישראל שונה מאוד ממדינות רבות במערב בהן נטל החוב גדל מאוד במשבר וצפוי להמשיך ולגדול. הוצאות הממשלה מסתכמות בכ-42% מהתוצר, והן ירדו בצורה משמעותית מאז השנים הראשונות של העשור הקודם, בעיקר כתוצאה ממדיניות שהנהיג שר האוצר דאז וראש הממשלה היום, בנימין נתניהו. הוצאות הביטחון של הממשלה מסתכמות בכ-7% תוצר, וזוהי רמה נמוכה היסטורית. החשבון השוטף מצוי בעודף מתמיד, והסחר מאוד מאוזן במונחים גיאוגרפיים, כך שהוא מתחלק בין ארה"ב, אירופה, אסיה ומדינות אחרות. עם זאת, יש לציין שהיקף הסחר עם שכנינו נמוך יחסית, וגם היקף הסחר עם חלק ממדינות אירופה הוא נמוך בהינתן הקרבה הגיאוגרפית.
התמונה שתוארה עד כה הנה תמונה חיובית של הכלכלה הישראלית. אולם, ישנם גם אתגרים, בעיקר בעלי אופי של טווח ארוך. האתגר הראשון הוא בתחום החינוך – הישגי מערכת החינוך שלנו בשנים האחרונות מתדרדרים בהשוואה בינלאומית, ולמרות הגידול במספר המוסדות האקדמיים והמכללות, נדרשים עוד צעדים רבים, בכל חלקי המערכת ועל פני כל טווח הגילאים, כדי להתמודד עם האתגרים שעומדים בפני כלכלת ישראל והחברה הישראלית. אתגר נוסף הנו ההתמודדות עם בעיית העוני. שיעורי העוני בישראל הם גבוהים בהשוואה בינ"ל, והם מתרכזים בעיקר בסקטור החרדי והערבי. בקרב החרדים, שיעור ההשתתפות בכח העבודה של גברים הוא נמוך מאוד, והדבר מביא לשיעורי עוני גבוהים באוכלוסיה זו. בדומה, שיעור ההשתתפות בקרב נשים ערביות נמוך ביותר, גם בשל אפליה מתמשכת, וגם בשל בעיות מבניות והיבטים תרבותיים. למרות שניכרים סימנים של אינטגרציה בשוק העבודה בענפים שונים, נדרשת עוד התקדמות רבה בתחום זה כדי להביא למצב שרמת העוני במדינה כולה תתכנס לרמה שבקרב האוכלוסיה הלא חרדית ולא ערבית, שבה שיעור העוני דומה לזה שבמדינות מערב אירופה.
בשבועות האחרונים התערערה היציבות במצרים, והאירועים מזכירים לנו את המצב הגיאופוליטי המיוחד בו מצויה מדינת ישראל. השווקים הפיננסיים אכן הביאו לידי ביטוי את הגידול בסיכון למשק הישראלי כתוצאה מההתפתחויות במצרים. בשנים האחרונות הגדיל בנק ישראל את יתרות המט"ח שהוא מחזיק, ואחת המטרות של מדיניות זו הייתה חיזוק יכולת העמידה של המשק מפני סיכונים גיאופוליטיים. אין לנו כל כוונה לקבע שער החליפין ברמה מסויימת, אולם אנו נמשיך לתמוך ביציבות בשוק המט"ח בפרט ובשווקים הפיננסיים בכלל. המדיניות הכלכלית בישראל צריכה להמשיך לשמור על התנאים שמאפשרים את היציבות הכלכלית בימים אלו: מדיניות תקציבית אחראית, ומדיניות מוניטרית אמינה ועקבית ששמה לה כיעד עיקרי את השמירה על יציבות המחירים.