| העולם מתמודד מזה למעלה משנה עם אחד המשברים הפיננסיים הגדולים שידענו מזה למעלה מ-70 שנה. למשבר הזה שני גלים: הגל הראשון, הוא הגל הפיננסי, והגל השני הוא הגל הריאלי - כלומר, האטה משמעותית, ואולי אף מיתון עולמי. |
| במשק הישראלי ניכרות היטב ההשלכות של המשבר הפיננסי העולמי על שני היבטיו - הפיננסי והריאלי. אולם, אני רוצה להדגיש כי המשק הישראלי הגיע לתקופה הזאת במצב טוב יותר ממרבית המשקים בעולם. |
| בצד הפיננסי משתקף המשבר אצלנו, לעומת מדינות מפותחות ואחרות, בעיקר בירידות מחירי המניות והאג"ח הקונצרניות. במקביל, שיעור הצמיחה ירד ברביע השלישי ל-2.3% והצפי הוא כי במשק הישראלי תמשך ההאטה בצמיחה - הכוונה לצמיחה חיובית אך איטית (בשיעור 1.5% ב-2009), לעומת האטה משמעותית יותר, ואפילו מיתון, במשקים המתקדמים. |
| המצב היחסית טוב אצלנו הוא תוצאה של מספר גורמים: |
| 1. המדיניות התקציבית שהממשלה ניהלה בשנים האחרונות הייתה אחראית. |
| 2. מדיניות הריבית של בנק ישראל תומכת ביציבות הפיננסית וביכולת המשק להתמודד בהצלחה עם ההאטה בצמיחה. זאת, בלי לפגוע בהחזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים. |
| 3. במאזן התשלומים נוצר בשנים האחרונות עודף. |
| 4. יתרות המט"ח של המדינה גבוהות וממשיכות לעלות בעקבות תכנית בנק ישראל להגדלתן. |
| 5. רמות צמיחה ותעסוקה במשק בתחילת המשבר גבוהות. |
| 6. המערכת הבנקאית בישראל חזקה ויציבה יחסית למדינות המפותחות. |
| 7. בשוק ההון הישראלי לא התפתחו מכשירים פיננסיים מתקדמים ומסובכים, שקשה לאמוד את רמות הסיכון הגלומות בהם. |
| 8. נטל החוב של הפירמות ומשקי הבית נמוך יחסית, בממוצע. |
| האתגר כעת הוא לשמר את המצב הטוב יחסית של המשק ולנצל אותו כדי להתמודד עם המצב החדש, וכן לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לצאת מתקופת ההאטה בלי להזיק ליכולת של המשק לחזור למסלול של צמיחה מהירה ומתמשכת. כל אלה למרות שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות ושאין עדיין תקציב ל-2009. |
| בשלב זה, נוקט בנק ישראל, במסגרת סמכויותיו והכלים שבידיו, במספר צעדים: |
| 1.מדיניות הריבית מתנהלת בצורה אקטיבית במטרה לחזק את היכולת של המשק להתמודד עם המשבר. |
| 2. הפיקוח על הבנקים מגביר, מרחיב ומעמיק את המעקב השוטף אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות. במקביל, הכריז בנק ישראל כי הוא מוכן לסייע לבנקים בכל הכלים העומדים לרשותו, ככל שהדבר יידרש, מתוך רצון לתמוך בציבור המפקידים. |
| 3. תכנית הרכישות המט"ח של בנק ישראל תמשך עד לרמת יתרות המט"ח הרצויה בנסיבות הנוכחיות - בין 40 ל-44 מיליארד דולר. |
| ומה עוד עלינו לעשות? |
| א) יש לנקוט במדיניות תקציבית זהירה. כך, צפוי שב-2009, בהנחה שהצמיחה תהיה 1.5% יגיע הגירעון התקציבי לכ-3 אחוזי תמ"ג, על בסיס "המייצבים האוטומטיים" - כלומר, הירידה הצפויה בתקבולים ממסים, על רקע ההאטה בצמיחה, ועלייה מסוימת בהוצאות הממשלה, למשל, כתוצאה מעליה באבטלה. לא כדאי שנאפשר גידול בגירעון בהרבה מעבר לכך - זאת אומרת, היכולת שלנו לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה מאוד מוגבלת. |
| עם זאת, באופן עקבי עם "המייצבים האוטומטיים", רצוי להפחית את שעורי המס ב-2009 - עפ"י התכנון. |
| ב) יש לבצע את חבילת הצעדים שגיבש משרד האוצר, יחד עם הרשות לניירות ערך ובשיתוף עם בנק ישראל. צעדים אלה עשויים לסייע למשק לעבור את תקופת המשבר במצב טוב יותר. |
| ג) חיוני, וכאן אני שם את הדגש, לטפל בצעדים המתייחסים לצד הפיננסי - בעיקר אלה המיועדים להגדיל את מצאי האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי לסקטור העסקי - ובכלל זה, לעסקים הקטנים והבינוניים - ואלה המיועדים לתמרץ השקעות זרות בשוק ההון הישראלי. |
| אתמול, קיבל ראש הממשלה החלטה לתמוך בהצעת צוותי עבודה של האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה, לגבי "רשת בטחון" לחוסכים שקרובים לגיל פרישה. בנק ישראל תומך בהצעה זאת, וגם בפריסה מיידית של ה"רשת". |
| אבל, אנחנו רואים ב"רשת הביטחון" פתרון זמני לעת הזו. חשוב להתחיל לחשוב על שינויים במבנה מערכת הפנסיה הישראלית כך שלא יהיה מצב שהחוסכים בפנסיה צוברת, לעומת החוסכים בפנסיה תקציבית, עלולים להפסיד, כאשר הם כבר קרובים לגיל פרישה, חלק ניכר מהפנסיה שצברו. על כן, חשוב שמערכת הפנסיה תהיה בנויה כך שהחוסכים יוכלו לקבל, בבוא העת, קצבה סבירה לשארית חייהם. אפשרות אחת למבנה מערכת הפנסיה שאפשר לאמץ היא "המודל הצ'יליאני" שבו מסלול החיסכון של מי שקרוב לגיל פרישה מופנה לאפיקים בעלי סיכון נמוך יחסית. |
| לצערי הרב, הצעדים האחרים שגובשו ע"י משרד האוצר - למרות שכבר אושרו ע"י ראש הממשלה - לא מתקדמים מול הכנסת ולא יוצאים אל הפועל. זהו בזבוז של זמן יקר שיכולנו לנצל לטובת המשק. במיוחד לגבי הצעדים המתייחסים לצד הפיננסי. עיכוב נוסף בביצוע הצעדים הללו עלול לשחוק את ההישגים של המשק בשנים האחרונות ואת היכולת שלנו להתגבר בהצלחה עם האתגרים שלפנינו. |
| על כן, אין זה הזמן לדחות את המועד לקבלת החלטות. המשבר הפיננסי מתרחש ואינו ממתין לנו. הצעדים גובשו וכל מה שנותר הוא להתחיל במשימה הלא פשוטה של קבלת החלטות וביצוע. חשוב שבתקופה זו - תקופה של בחירות - נמשיך להיות ממוקדים ונפעל מתוך ראייה לטווח הבינוני והארוך. אם לא נעשה זאת, נשלם מכיר כבד. |